מרדכי ואנונו ממשיך להוות סכנה קרובה לוודאית לפגיעה ממשית בביטחון המדינה - סבור ראש המלמ"ב (הממונה על הביטחון במשרד הביטחון), יובל שמחוני. לנוכח חוות דעתו של שמחוני, דחתה שופטת בית המשפט העליון,
ענת ברון, עתירה נוספת של ואנונו נגד המגבלות המוטלות עליו מאז סיים בשנת 2004 לרצות 18 שנות מאסר בשל חשיפת סודות הגרעין של ישראל.
ואנונו עתר נגד שני צווים מינהליים שתוקפם עד סוף החודש הנוכחי. האחד אוסר עליו לצאת מן הארץ והשני מטיל עליו מגבלות בתחומיה: חובת דיווח למשטרה 36 שעות מראש לפני החלפת מקום מגורים; איסור על הימצאות ללא אישור מראש בטווח של 300 מטרים מרשימת מעברי גבול ונמלי תעופה שדרכם ניתן להגיע אל מחוץ לישראל; איסור כניסה ללא אישור מראש לאחת מהנציגויות הדיפלומטיות הזרות בישראל; איסור על קיום קשר עם אזרחים או תושבים זרים, למעט שיחה מזדמנת פנים אל פנים שאורכה לא יעלה על 30 דקות, ולמעט התכתבות באמצעות האינטרנט ברשת חברתית מוגדרת מראש ובתוך חלון זמנים דו-שבועי קבוע מראש.
ואנונו טען, שהוא מבקש לעבור להתגורר בנורבגיה - מולדתה של רעייתו - וכי אין לו שום רצון לפגוע במדינה. לדבריו, הידע שברשותו התיישן זה מכבר, הוא מסר אותו לפני שנים ל
עיתון סאנדיי טיימס והחשש שמא יפגע שוב בביטחון המדינה הוא ספקולטיבי ואינו נתמך בראיות מבוססות. המדינה השיבה, שהידע שברשות ואנונו עודנו סודי ורלוונטי, וקיימת הסתברות הקרובה לוודאות שבלא המגבלות - הוא יפעל לחשיפתו.
השופטים עיינו במעמד צד אחד בחומר חסוי והציעו לצדדים שגורם ביטחוני בכיר ייפגש עם ואנונו ויגבש הערכת מסוכנות עדכנית. ואנונו נפגש עם שמחוני, אשר לאחר התייעצות הגיע למסקנה שיש הצדקה להמשך המגבלות. חוות דעתו החסויה הוגשה לעיון בג"ץ, ובהמלצת השופטים הסכימה המדינה להכין חוות דעת נוספת וגלויה. שמחוני ציין, כי מאחר שלא עסק בפרשה בעבר, הוא "מתוך כוונה מלאה לשקול הדברים מנקודת בראשית". כאמור, מסקנתו הייתה שהמגבלות חיוניות.