בעת קביעת העונש בעבירת הרצח הבסיסית, יש לקבוע מתחם ענישה מצומצם כדי לתת ביטוי לחומרת העבירה ופחות ביטוי לנסיבותיו של הרוצח. כך קובע (1.6.22) שופט בית המשפט העליון, יוסף אלרון. מאז הרפורמה בעבירות ההמתה לפני שלוש שנים, מבדיל החוק בין רצח "רגיל" שהעונש המירבי עליו הוא מאסר עולם, לבין רצח בנסיבות מחמירות שהעונש היחיד עליו הוא מאסר עולם. לפני שלושה חודשים דחה בית המשפט העליון את עמדת המדינה, לפיה עונש המוצא ברצח "רגיל" הוא מאסר עולם (ויש להפחיתו רק בנסיבות חריגות) וקבע שזהו העונש המירבי. בתיק הנוכחי הביעה המדינה את החשש, שעונש מאסר העולם ברצח "רגיל" יהפוך לאות מתה. אלרון אומר כי המענה לחשש זה הוא "באמצעות קביעת מתחם ענישה הולם מצומצם. כך, יישמר מעמדו של עקרון ההלימה נוכח ערך קדושת החיים וחומרת מעשה הרצח, יישמרו עקרונות הרפורמה להבניית שיקול הדעת בענישה, ויילקחו בחשבון נסיבותיו האישיות של מבצע העבירה". נקודת המוצא היא שמתחם הענישה הולך ומצטמצם ככל שהעבירה הולכת ומחמירה, ועבירת הרצח היא השנייה בחומרתה רק לרצח בנסיבות מחמירות. גם בעבירה זו חלים הכללים שקבע המחוקק בעת הבניית שיקול הדעת בענישה, ו"מה שעלינו להכריע ולעצב בפסיקה, צעד אחר צעד, הוא אופן יישום שיקול הדעת השיפוטי בעת התחשבות בשיקולים השונים - בכל הנוגע לעבירת הרצח הבסיסית". אלרון מוסיף: "ככלל, נפסק בעבר כי מתחם ענישה רחב אינו משרת נאמנה את עיקרון ההלימה ויש בו כדי לעמעם, עוד בטרם ייקבע העונש בגדרי המתחם, את היחס הראוי שבין חומרת העבירה ומידת אשמו של מבצעה לבין העונש. מלבד זאת, במתחם ענישה רחב יש כדי להעניק משקל רב ומשמעותי לנסיבות שאינן קשורות בעבירה, ובכללן נסיבותיו האישיות של מְבַצְעָהּ... לגישתי, החשש מפני קביעת מתחם ענישה רחב יתר על המידה, חל ביתר שאת בעבירת הרצח הבסיסית. זאת נוכח העובדה שהעונש המרבי שניתן להשית הוא מאסר עולם, 'רוחבו' של מתחם הענישה, עלול להתפרש על פני מספר משמעותי של שנים. "ייתכן מצב שבו בין שני נאשמים אשר עשו אותם מעשים בדיוק אשר הובילו לתוצאה זהה - מותו של אדם, יושת עונש השונה בחמש שנות מאסר, אך בשל נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה, חומרתה ומידת אשמו של מבצעה. אני סבור כי תוצאה כזו יש בה כדי לעמעם את חשיבותו של עקרון ההלימה ולהעניק משקל רב מן הראוי לשיקולים שאינם נוגעים לעבירה גופה - בין אם לחומרה ובין אם לקולה. מתחם ענישה מצומצם בעבירת הרצח ידגיש את מרכזיות עיקרון ההלימה ויצמצם את השפעתן של נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה, באופן העולה בקנה אחד עם הרפורמה להבניית שיקול הדעת בענישה, עם הרפורמה בעבירות ההמתה ועם עקרון קדושת חיי האדם". אלרון דחה ערעורים הדדיים על עונשו של עיסא עבד אל-קאדר, אשר הורשע ברצח בכפר קאסם בשנת 2018 ונדון בידי בית המשפט המחוזי מרכז ל-27 שנות מאסר. המחוזי קבע את מתחם הענישה בין 25 שנות מאסר למאסר עולם, ואלרון אומר שלמרות שראוי היה לקבוע מתחם מצומצם יותר - אין עילה להתערבות בעונש, לכיוון זה או אחר, למרות שהוא הקל במידת-מה עם עבד אל-קאדר. השופטים אלכס שטיין וגילה כנפי-שטייניץ הסכימו עם אלרון. את עבד אל-קאדר ייצג עו"ד משה מרוז, ואת המדינה - עו"ד איתמר גלבפיש.