ועדת הפנים והגנת הסביבה החלה (יום ב', 6.6.22) את דיוניה בהצעת חוק לצמצום השימוש בשקיות נשיאה חד-פעמיות של ח"כ יוראי להב הרצנו וח"כ מיכל רוזין. מטרת הצעת החוק להרחיב את החובה לגבות תשלום על שקיות נשיאה חד-פעמיות כך שתחול גם בעסקים בינוניים וקטנים. ח"כ מיכאל מלכיאלי, אורי מקלב ומשה גפני טענו בדיון שיש להשקיע מאמצים בחינוך ובהסברה לצמצום השימוש בשקיות פלסטיק ולא להשית על הצרכנים עלויות נוספות. ח"כ מקלב הציע את האפשרות למחזור שקיות: "שהצרכנים יקבלו כסף עבור שקיות שמיחזרו". עו"ד מירב עבאדי מעמותת אדם טבע ודין הציעה כי כל קמעונאי שאינו עוסק קטן יצטרך להעביר את כספי ההיטל לקרן לשמירת הניקיון, זאת במקום הנוסח שעלה לדיון בוועדה על פיו הכספים לקרן מועברים רק על-ידי הקמעונאים הגדולים שהן רשתות השיווק הגדולות. "כדאי לעשות שימוש בכסף שיגיע לקרן כדי לחלק שקיות רב פעמיות במיוחד לאוכלוסיות מוחלשות", אמרה עבאדי. נמרוד הגלילי מאיגוד לשכות המסחר, טען כי אין להכביד עוד יותר על העוסקים במשק. מיכאל יוסף, סמנכ"ל ברשת רמי לוי, טען כי גבייה עבור שקיות שעוביין מעל 50 מיקרון תסרבל את העבודה משום שהאורזים פועלים על-פי מערכת של הנחיות בריאותיות המחייבות שימוש בשקיות רבות לצורך הפרדת המוצרים במשלוח. ח"כ מיכל רוזין הגיבה ואמרה כי מי שמזמין משלוח הביתה ייאלץ לשלם בנוסף עבור כל שקית שמגיעה אליו במשלוח, וזאת על-מנת לעודד עמידה במטרות החוק גם בעסקות שנעשות מרחוק. עו"ד דוד שחור המייצג את איגוד תעשיות הפלסטיק, טען כי למרות שעם חקיקת החוק המקורי לפני כ-6 שנים הוחלט על סיוע לתעשיינים יצרני השקיות שפרנסתם נפגעה, טרם ניתן להם סיוע. "החוק נחל הצלחה מאוד גדולה, וכחלק מההצלחה הזאת נגרמה פגיעה בתעשיינים שכללה סגירה של קווי יצור עד כדי כך שחלק מהיצרנים לא שרדו את המשבר. דובר על כך שחלק מכספי ההיטל יסייעו לאותם יצרנים שנפגעו מהחוק. אנחנו נמצאים בפני הרחבה של החוק שיש בו פגיעה נוספת מעבר לפגיעה שהיצרנים כבר ספגו". ח"כ יוראי להב הרצנו קרא למשרד להגנת הסביבה לשבת עם נציגי יצרני שקיות הפלסטיק ולהגיע להבנות לגבי הסיוע שינתן להם. הצעת החוק מטילה על העוסקים בקמעונאות חובות נוספים כגון: איסור מסירת שקיות שבאות במגע עם מזון שהן בעלות ידיות נשיאה, ציון גביית התשלום עבור השקית באופן נפרד בחשבונית, הצבת מודעה ליד הקופה בדבר גביית התשלום ויידוע הרוכש בעסקות מרחוק (און ליין) לעניין מספר השקיות שיחויב בגינן בתשלום. עוד מוצע כי החובה לגבות תשלום עבור מכירת השקיות או מסירתן לא תחייב עוסקים שאינם קמעונאים גדולים בתשלום ההיטל שנגבה לקרן לשמירת הניקיון, והתשלום שנגבה עבור השקיות יהפוך לחלק מההכנסות הרגילות של אותם עוסקים. מוצע להעלות את סכום ההיטל המרבי המוטל על השימוש בשקיות, שמותר לשר להגנת הסביבה לקבוע בתקנות לפי הוראות החוק, מ-60 אגורות לשקל אחד, על-מנת להביא למיגור השימוש בשקיות ללא צורך בחקיקה נוספת. עוד הוצע בהצעת החוק לתקן את סעיף 5 לחוק הקיים, כך שקביעת יעדים לצורך השגת מטרות החוק תהפוך מסמכות המחייבת את השר להגנת הסביבה לסמכות רשות. לדברי היועץ המשפטי של ועדת הפנים והגנת הסביבה עו"ד תומר רוזנר, הביטול של חובת קביעת היעדים הוא בעייתי ופוגע במטרה שלשמה נחקק החוק, היות שקביעת סכום ההיטל והתשלום על שימוש בשקיות ראוי שתיעשה בהסתמך על יעדים שנקבעו לצמצום השימוש בשקיות החד-פעמיות והעמידה ביעדים אלה. בדיונים הבאים יעלו בין היתר הנושאים הבאים: הרחבת התחולה של החוק גם לשקיות שעוביין למעלה מ-50 מיקרון (שמגיעות בד"כ במשלוחים שנעשים בהזמנה מרחוק) כך שייגבה תשלום גם לעניין מסירתן, חיוב לקבוע יעדים לצמצום השימוש בשקיות נשיאה חד-פעמיות, וכן הטלת עיצומים כספיים על-מנת לאכוף את ההרחבה של החוק על כל העוסקים הקמעונאים.