ועדת החקירה הממלכתית לפרשת הצוללות כבר פועלת, כאשר חבריה לומדים את החומר ומקיימים ישיבות פנימיות. כך מוסרת המדינה לבג"ץ (19.6.22) בתשובה לעתירת התנועה לאיכות השלטון, אשר טענה לעיכוב בלתי סביר בעבודת הוועדה בראשותו של נשיא בית המשפט העליון בדימוס, אשר גרוניס. לדברי הפרקליטות, מאז מינתה הנשיאה אסתר חיות את חברי הוועדה לפני ארבעה חודשים, בוצעו פעולות רבות לקידום עבודתה: מונה לה מנהל; גיוס כוח האדם עומד להתבצע בקרוב לאחר תיאום עם נציבות שירות המדינה; נערכו פעולות לאיסוף מסמכים מן הגופים הרלוונטיים; התקיימו התייעצויות עם הממונה על הביטחון במערכת הביטחון, יובל שמעוני, ועם אגף הביטחון במשרד הביטחון; התקיימה ישיבת תיאום ראשונה עם צוות התביעה בתיק נגד מיקי גנור, אבריאל בר-יוסף ויתר המעורבים בפרשה; וחברי הוועדה קיימו שש ישיבות. עוד מוסרת הפרקליטות, כי נדרש זמן למצוא מקום בו תעבוד העבודה - בשל הרגישות הביטחונית של נושאי עבודתה, הצורך להבטיח את עצמאותה [כלומר: אין היא יכולה לפעול במשרד הביטחון או במשרד ראש הממשלה] והצורך לאזן בין פומביות הדיון לבין דרישות הביטחון. לאחרונה הוחלט שהיא תעבוד בבסיס תל השומר, העבודות להכשרת המקום כבר החלו והן צפויות להסתיים בעוד מספר שבועות - ואזי תוכל הוועדה לעבוד שם באופן קבוע. בינתיים יושבים חבריה במשרדים זמניים באותו בסיס ועוסקים בעיקר בקריאה ולימוד של החומרים הנאספים. הפרקליטות גם מציינת, כי לפני עשרה ימים פרש מן הוועדה מפקד חיל-הים לשעבר, אברהם בן-שושן, וכעת חיות פועלת למצוא לו מחליף. חבריה האחרים הם שופט בית המשפט העליון בדימוס, צבי זילברטל; נגידת בנק ישראל לשעבר, קרנית פלוג; ופרופ' יעקב ברוטמן מן הטכניון, לשעבר ראש להק ציוד בחיל-האוויר. תגובת המדינה מגלה, כי גרוניס ביקש מראש הממשלה, נפתלי בנט, להנחות את השב"כ להעניק לוועדה את המעטפת הדרושה לה - משרדים מאובטחים, אולם לשמיעת עדויות חסויות, סיווג ביטחוני של עובדיה ועוד; בנט נענה לבקשה. עוד מוסרת הפרקליטות, כי ועדת החוץ והביטחון הטילה חיסיון גורף על דיוני הוועדה בנוגע ליכולות המבצעיות של הצוללות שנרכשו מגרמניה ועל מכירת צוללות גרמניות למצרים; בכל יתר הנושאים תחליט הוועדה עצמה בצורה נקודתית האם יש להטיל חיסיון. ועדת החו"ב החליטה עוד, כי הדוח של ועדת גרוניס בנוגע לתהליכי קבלת ההחלטות על המכירה למצרים יפורסם - בלא הקטעים הסודיים. הפרקליטות מבקשת מבג"ץ לדחות על הסף את העתירה, בין היתר בשל העדר כל תימוכין לנטען בה כאילו מדובר בעיכובים משיקולים זרים. היא גם מציינת, כי ההיערכות אורכת זמן גם משום שמדובר בחומר הנפרס על פני שבע שנים (2016-2009). העתירה אינה אקטואלית ודינה להימחק, סבורה הפרקליטות, בתגובה שהוגשה באמצעות עוה"ד ענר הלמן ועמרי אפשטיין.