עוד אמרה קליין, כי תחילה היו היא או אחד מעובדיו של פאקר מעבירים את הארגזים לווילה הסמוכה של נתניהו, אבל "לי זה עשה לא טוב, שמישהו יראה אותנו סוחבים ארגז שמפניות אמרתי לשרה שזה ארגז ורוד, בולט, אי-אפשר להתעלם. היא נתנה הנחיה שיהיה בשקיות סגורות". לדבריה, "היו הנחיות, התנהלות בשגרה של שינוע, לוגיסטיקה, מכניזם שלם של הדברים האלה". כאשר בני הזוג שהו בקיסריה בחופשה או בסופי שבוע "הדברים היו יום-יומיים". במקביל, כאשר מילצ'ן שהה בארץ – אזי המינימום היה תריסר בקבוקי שמפניה וקופסת סיגרים בכל מפגש שלו עם בני הזוג; אם נתניהו התארחו אצל מילצ'ן, קליין ועמיתיה היו מעמיסים זאת למכוניתם.
הדרישות לא הסתכמו בכך, הוסיפה. היא סיפרה שערב אחד ישבה עם ילדיה במסעדה, השעה הייתה 22:00-21:30 ומנהלת משק הבית של פאקר כבר עזבה. בני הזוג נתניהו הודיעו שהם רוצים להגיע עכשיו לבריכה בווילה של פאקר, והיה עליה לדאוג לנטרל מרחוק את האזעקה. במקרה אחר, באמצע הלילה אני מקבלת טלפון מנתניהו, איך מתפעלים את הטלוויזיה". היה גם אירוע יחיד בו, טענה, אמר לה מילצ'ן שנתניהו מבקש בדחיפות קופסת סיגרים ללשכתו, ולא היה מנוס מלשלוח לשם את אחד העובדים.
"היינו קונים זרי פרחים, אגרטל שקוף, בגלל הבידוק. שלחנו זר מחנות ברשפון, הגיע וכנראה נסדק, השולחן נרטב בגלל האגרטל. חטפנו צעקות, אני חטפתי וגם ארנון. שרה ביקשה את הטלפון של חנות הפרחים כדי שהיא תנזוף בהם, אמרתי לה שלא הם לא יודעים [שהמשלוח היה אליה]", הוסיפה קליין.
על ריכוז הרכישות סיפרה קליין, כי בשנת 2016 ביקש ממנה מילצ'ן להכין סיכום שלהן כדי לראות מהן העלויות עבור בני הזוג נתניהו. היא גם ציטטה את נימוקו: "אני רוצה להגיד לביבי כמה עולים לנו, שיהיה לי את המספר". קליין עיכבה את הכנת הרשימה, כי "יש פה משהו יותר רשמי שעולה במחשב מסמך כמה נתנו לשרה וביבי. לא אהבתי, הפחיד אותי, לא מצא חן בעיני".