מכון עם חזון

סידס, שעבר בהצלחה את טיפול הטילים ומאז דצמבר 2009 "אני יציב, מתפקד כרגיל והמחלה שקטה", מדבר על המצב הנפשי של חולי הסרטן. "רבים מאיתנו מיואשים, מדוכאים, לא מאמינים שניתן להתאושש מן המחלה. ד"ר שכטר, מעבר למומחיות האדירה שלו בתחום המלנומה, הוא גם מטפל נפשי. אותי, למשל, הוא שלח לטיפול פסיכולוגי והבהיר לי שאם לא אעשה כן אני מחבל בסיכויים שלו לעזור לי להתגבר על המחלה. ואכן כך עשיתי. בדיעבד אני יודע להעריך ולהעריץ את האיש הזה, ד"ר שכטר, שברגעים הכי קשים שלי, כשאני מיואש מעצמי ומהחיים, הדביק אותי באופטימיות הטבעית שלו והחזיר לי את האמונה". פרופ' זאב רוטשטיין, מנהל המרכז: "אלה, בחורה צעירה בת 27, כשרונית ומבטיחה, ציוותה לנו את החיים והמלחמה באחת ממחלות הסרטן הנוראיות. מורשתה של אלה והעזרה המאסיבית של הוריה, חיה ונחמיה למלבאום, מאפשרות לצוותים המקצועיים הנפלאים שלנו לרפא חולים עם מלנומה גרורתית שדינם נגזר. ההתפעלות שאנחנו מעוררים בעולם עם הטכנולוגיה של מכון אלה והחוקרים המסתופפים בו - זו התגשמות של חזון".

תסביר בכמה מילים מהו פרויקט הטילים. "זו תוכנית המיועדת לחולי מלנומה גרורתיים (ריאות, כבד, בלוטות הלימפה), לאחר שנכשלו הטיפולים הסטנדרטיים ואין לנו יותר מה להציע להם. "מוציאים כירורגית את אחת הגרורות. יש בה תאי סרטן וכן כדוריות לבנות של מערכת החיסון - הטילים - שלא עושות כלום כי מערכת החיסון של החולה במצב הנוכחי בנויה על דיכוי המערכת. במעבדה שלנו אנו מפנים את הטילים מתוך הגידול, 'מחנכים' אותם, מגדילים את מספרם - תהליך שאורך כארבעה שבועות - ואז, כשבוע לפני הטיפול, מאשפזים את החולה ונותנים לו טיפול כימותרפי במנות גדולות (כמו הטיפול המקובל הניתן בהשתלות מח עצם) שתפקידו להרוס את מערכת החיסון שלו. טיפול זה נמשך שבעה ימים. ואז הכל יורד. יש ירידה גדולה בספירות הדם, החולה נמצא בתנאי בידוד, וכשמגיעים לדיכוי המקסימלי, הוא מקבל בחזרה את הטילים 'המחונכים' והמרובים דרך הווריד והם מתחילים לעבוד. כעת שום דבר אינו מפריע להם ובתוך שלושה שבועות המערכת כולה מתאוששת. "הפרוטוקולים שלנו הם הפרוטוקולים האונקולוגיים המורכבים ביותר, הדורשים שיתוף פעולה כוללני וידע מקיף ועמוק. לא יכולנו לבצע את הטיפול המורכב והרב-תחומי הזה אלמלא היה כאן בשיבא שיתוף פעולה מצוין וראוי לכל הערכה בין המחלקות. חוברים יחדיו צוותים ממחלקת השתלות מח עצם, יחידת הפרזיס (של ד"ר יזהר הרדן, מנהל השירות לאיסוף תאי אב), המחלקה הכירורגית והמחלקה למחלות זיהומיות". ומהם שיעורי ההצלחה בטיפול הייחודי הזה? "הטיפול הראה פעילות אפקטיבית בכ-50% מהמטופלים. אצל פרופ' רוזנברג, ראש המערך הכירורגי במכון הסרטן הלאומי ליד וושינגטון, המכה של הרפואה בעולם, יש תוצאות טובות בקרב 50% עד 70% מהמטופלים. החלום שלנו היא להגיע באמצעות הטיפול הזה להיעלמות מלאה של המחלה".

בכמה חולים טיפלתם עד-כה?

"בדור הראשון טיפלנו ב-18 חולים, ובדור השני יש כבר 20 חולים. מביניהם יש לנו 50% של תגובה טובה. גם תהליך ההכנה של התאים נעשה פשוט ומהיר יותר ככל שאנחנו מתקדמים וצוברים ניסיון. בצניעות אומר שמכון אלה מהווה מרכז מועדף ונחשק בישראל בתחום המלנומה, ויש לו שם מצוין גם ברחבי העולם. יש לנו קשרי מחקר ענפים עם מיטב מכוני המחקר בעולם, וחוקרים רבים וידועים מגיעים לכאן כדי לראות, ללמוד ולהתרשם מן העבודה שאנחנו עושים". נחמיה למלבאום יודע שהדרך ארוכה, ארוכה בהרבה ממה שהוא וחיה חשבו בתחילת הדרך ב-2004. "הרפואה מתנהלת לאט, כל טיפול נעשה בדחילו ורחימו, אורך שנים לבדוק כל דבר, וחברות התרופות לא מתלהבות מהשקעה בתחום הזה כי הן רוצות תוצאות מיידיות וחוששות שייקח יותר מדי זמן עד שהן ירוויחו כסף מהתרופות שייצרו. זה תחום רפואי לא פשוט, אבל יש כאן חזון חשוב וככל שמתקדמים בידע מגלים שקיימת מורכבות עוד יותר גדולה שמסתתרת וצריך לפענח אותה. יש לנו סבלנות ולא נאבד אותה. התחזקנו מאוד מן העובדה שפרופ' רוזנברג היה המום ממה שראה במכון אלה כאשר ביקר כאן. 'המעבדות שלכם יותר טובות משלי', הוא אמר לי". פרופ' רפי קטן, מנהל המערך האונקולוגי, שבע רצון מהאתגר הגדול של מכון אלה. "אין ספק שד"ר שכטר הגיע למעמד של מוביל בתחום המלנומה בארץ", הוא מפרגן ומוסיף: "נעשה במכון מחקר מצוין והוא מעניק שירות מצוין למטופלים. כואב הלב על-כך שהרפואה עדיין לא פתרה את בעיית המלנומה, אבל אנחנו בכיוון הנכון ולמכון יש חלק מרכזי בכך. צריך המון סבלנות, אמונה ותקווה". דני סידס, בן 46, הוא שדרן רדיו ומתמחה בייעוץ ובעריכה מוזיקלית לתוכניות טלוויזיה ורדיו. הפצע הראשון התגלה בגופו בדצמבר 2007. זה היה פצע עמוק שאובחן כמלנומה שבוצעה באוגוסט 2008 CT מסוכנת. בבדיקה אותרו כבר כ-20 גרורות, והחלו הטיפולים במחלקה האונקולוגית. סידס לעולם לא ישכח את ד"ר שכטר. "הוא בן-אדם סופר מבריק, לא מבזבז זמן על כלום. אין לו עניין להפוך את השהות שלך במחלקה לנעימה או מחוייכת יותר. הוא שם כדי להבריא אותך, והוא מבהיר זאת בצורה הכי ישירה דרך המלחמה הבלתי-פוסקת שלו על כל חולה, לרבות אלה שמצבם מוגדר אנוש וסיכוייהם להבריא קלושים. האיש הזה לעולם אינו מרים ידיים, וזה סוחף אותך, מעודד אותך, מעניק לך כוחות נפש. כששכטר משוחח איתך, החולה, אתה קשוב ורגוע. הוא אדם סמכותי, יודע על מה הוא מדבר, ענייני ומרגיע".

המכון משלב פעילות קלינית, מעבדה נקייה לתרפיה תאית ומעבדות מחקר. הוא משתתף בניסויים קליניים לפיתוח תרופות חדשות עם חברות פרמצבטיות בינלאומיות, וחוקריו הגיעו להישגים משמעותיים גם במחקר יישומי, כולל רישום פטנטים ופיתוח ריאגנטים חדשים שיכולים להוות בסיס לתרופות אנטי-סרטניות חדשות. המכון פועל בשיתוף פעולה עם מרכזים רפואיים מובילים בעולם בתחום הטיפול במחלת המלנומה, לרבות המכון הלאומי לרפואה של ארה"ב, ה-NIH, והוא מטפל כיום בכ-300 חולים בשנה. "כאשר יצאנו לדרך היו לנו שלושה יעדים", אומר נחמיה למלבאום, אביה של אלה, "לעזור לחולי מלנומה בישראל; לתרום למאבק העולמי בניסיון להשיג ריפוי ותרופה למחלה; לסייע בהרחבת הטכנולוגיה לשימוש במחלות אחרות. בסעיף הראשון אני חושב שהצלחנו יפה. מכון אלה הפך למרכז ארצי מספר 1 לטיפול בחולי מלנומה, ובצניעות אוסיף שהמכון הפך למרכז הצטיינות עולמי לחולי מלנומה מתקדמת, באמצעות שיטת הטילים הייחודית העוזרת ללא מעט חולים ומגדילה באורח משמעותי את תוחלת החיים שלהם. בסעיף השני, המכון הפך בתחום האימונותרפיה לדוגמה ומקור לחיקוי בקנה מידה עולמי. חלק מהעבודה הנעשית במכון מאפשרת את המשך פיתוח הטכנולוגיה בתחום הזה. נעשו גם כמה מחקרים שהשפיעו באורח ניכר על פיתוח הטיפול בחולים והפכו את הטיפול להרבה יותר אטרקטיבי במספר הולך וגדל של מרכזים רפואיים ברחבי העולם. זאת ועוד, המכון הפך למרכז מבוקש על-ידי חברות תרופות גדולות ומוכרות בעולם, כדי לסייע להם בתחום הניסויים הקליניים לפיתוח תרופות חדשות. בסעיף השלישי - הרחבת הטכנולוגיה לשימוש במחלות אחרות - לא נעשה הרבה, ואני מקווה שעוד ייעשה בהמשך הדרך". מוסיפה חיה למלבאום, אמה של אלה: "כשאלה חלתה, נחמיה חיטט בספרים והפך כל אבן כדי לנסות להציל אותה. היה ברור לי שהוא ימשיך וייאחז בזה ולא ירפה. ואז הוא עלה על המחקר של פרופ' סטיב רוזנברג מארה"ב, הגורו של האונקולוגיה בעולם, הציע לי להתמקד בזה ואמרתי לו: 'לך על זה'. בתום שנה של בדיקות בחרנו בתל-השומר, כי אלה נולדה בבית החולים הזה, ולצערנו סיימה בו את חייה, בהוספיס. אני ראיתי את החלק הרגשי, ובנוסף קנה אותי פרופ' רוטשטיין עם המרץ האדיר שבו והרצון הבלתי נלאה להזיז דברים. אין מנהל בית חולים שמזיז דברים כמוהו. בחרנו גם בד"ר יעקב שכטר, שטיפל באלה ואהבנו את הנחישות והנחרצות הטבועות בו ואת המוכנות שלו להילחם במחלה ולא להיכנע". ד"ר יעקב שכטר הוא בוגר בית הספר לרפואה באוניברסיטה העברית בירושלים, שעשה התמחות באונוקולוגיה ורדיותרפיה בבית החולים בילינסון. הוא מומחה בעל שם עולמי בנושא המלנומה, פירסם כ-50 מאמרים בעיתונות המדעית, וכן פרקים רבים בספרות המדעית בתחום המלנומה ואימונולוגיה של גידולים. בעבר היה מנהל מחלקת האשפוז וסגן מנהל המכון האונקולוגי בבילינסון. אומר ד"ר שכטר, מנהל מכון אלה וסגן מנהל המערך האונקולוגי: "הגעתי לשיבא באמצע 2004 כחלק מהחזון של משפחת למלבאום, ואני שמח שנפלה בחלקי הזכות להימנות עם הצוות שהקים את 'מכון אלה', שהוא מרכז מצוינות שיטפל בחקר ובטיפול במחלה, וייתן מענה לכל השלבים של המחלה. המכון בנוי בצורת משפך: סקרינינג, כירורגיה, אונקולוגיה ופרויקט הטילים (TILS) שהוא הגאווה הגדולה שלנו. אנחנו המכון היחיד בעולם שמעניק טכנולוגיה כזו לחולים חוץ מה-NIH. כפועל יוצא מכך, זורמת אלינו תיירות מרפא ואנחנו ממש קורסים מעומס הפניות אלינו".