זה תקופה שרמות התמחור בשוק המניות הישראלי מקשות על איתור מניות אטרקטיביות להשקעה. עד לסוף השבוע האחרון הערכנו כי התיקון ברמות התמחור יגיע רק בעקבות העלאות ריבית שייצרו אלטרנטיבה ממשית להשקעה ובסיכון נמוך מאד. יחד עם זאת, פרשת גולדמן זאקס, סימני השאלה הנמשכים לגבי יוון, משבר התעופה באירופה (שנפתר בשלב זה) והמשך קיומם של קולות המטילים ספק בהתאוששות הכלכלית והרואים כבר את ניצני המשבר הבא שהפעם יגיע מתחום החוב הממשלתי, נראה כי האופטימיות שבירה.
להערכתנו, שבירותה של האופטימיות מחייבת את המשקיעים לתת דגש מחודש למניות דיבידנד אך הפעם לא רק על תשואת הדיבידנד לבדה להוות את פרמטר ההשקעה, אלא כזו המגיעה מפעילות הליבה של החברה כאשר גם המגמה התפעולית צפויה להיות חיובית. זאת ועוד, ירידת התשואות באג"ח הקונצרני צמצמה את המרווחים לרמות בהן האטרקטיביות של אגרות החוב מוטלת בספק. מניות של חברות יציבות, המחלקות דיבידנד קבוע (או צומח) מהוות בהחלט אלטרנטיבה טובה לאגרות החוב הקונצרניות. אנו בחרנו להציג מספר מניות שלהערכתנו עומדות בתנאים הללו.
