ועדת הבריאות דנה (18.12.23) ממושכות בטיפול המוענק לנפגעות ולנפגעי התקיפה המינית, במתקפת מחבלי החמאס. לדברי יו"ר הוועדה, ח"כ יוני משריקי, "המתקפה חשפה תהומות רשע ושטניות של מחבלי החמאס, שכל הנחשף אליהם מזדעזע ונחרד. מוטלת עלינו החובה לוודא שלניצולים יוענק טיפול הולם, ממצה, וליווי מתאים לנפגעים מינית". הוא הדגיש את הצורך בנוהל כתוב, מתוקצב ומוטמע - לטיפול בנפגעים באירוע כה המוני. נורית יכימוביץ'-כהן, חוקרת במרכז המידע והמחקר של הכנסת, הדגישה את הסיוע הנדרש למעגל השני אלו - כחיילים, שוטרים, אנשי זק"א, המכון לרפואה משפטית ועובדים סוציאליים. בנוסף, טרם התקבלה תגובת משרד הביטחון לליווי חיילים וחיילות בנושא, והיא התריעה כי התור לטיפול נפשי לנפגעים ארוך מדי. הד"ר זהר סהר, מנהלת המחלקה לטיפול בתקיפה מינית במשרד הבריאות, השיבה כי כל משרדי הממשלה פועלים בתיאום ובאיגום משאבים לטיפול בנפגעים, כולל בנפגעים מינית, והמשרד מפעיל מערכי למידה דיגיטליים ורגילים לטיפול בנפגעים, וקיימת נכונות רבה לסייע לארגונים ולמטפלים. בנוסף, מערך בריאות הנפש במשרד תוקצב ב-2 מיליארד שקל, מתוכם הוקצה סכום מוגדר לנושא זה. סלעית שחר-הוכמן, מנהלת תחום טיפול בנפגעים מינית במשרד הרווחה, סיפרה כי מיד לאחר מתקפת החמאס, הוקצה תקציב מידי של 4 מיליוני שקל לטיפול בנפגעים מינית, ומופעלים כ-80 מרכזי טיפול ברחבי הארץ. מלי לוי, רכזת שיקום בביטוח הלאומי, ציינה כי כל מי שיוכר כנפגע תקיפה מינית, זכאי למערך תמיכה גם באופן פרטי, ומוצע להם טיפול אצל מומחים לתחום. ההכרה ניתנת כיום באופן מזורז, גם ללא הגעה פיזית. צביה זליגמן, מנהלת המרכז לטיפול בפגיעה מינית ב"איכילוב", התריעה כי הם מטפלים בעשרות נפגעים ממתקפת החמאס, למרות מחסור במטפלים. אבישי פריזדה, מנכ"ל קבוצת גיא-ענבלים, סיפר על העומס העצום של מאות פניות - ואין להם כוח אדם להשיב ולטפל בהם, מרים גברעם, סגנית מנהלת הלובי למלחמה באלימות מינית, הדגישה כי כבר לפני המלחמה חסר תקציב להכשרת מטפלים בטראומה מינית, והתקציב שיועד לכך – הוסב עתה לטיפול בטראומה כללית. לפי שוש קרק-פרמינגר, מצוות חוסן במטה החטופים, נדרשת צניעות מקצועית להודות - שאין מספיק ניסיון וידע לטפל בטראומה כה-נוראה. לדברי הפרופסור יפעת ביטון, נשיאת מכללת "אחווה", החברה הישראלית לא הייתה כלל מסוגלת בתחילה להאמין, שמעשים מחרידים כאלו אכן התרחשו, ועל הזהירות הנדרשת שהטיפול לא יגרום חשיפה וזעזוע נוסף, ושהוא יוצע גם לקהילות שנפגעו – ולא רק ליחידים. אורית סוציליאנו, מנכ"ל איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות תקיפה מינית, ציינה את הזהירות הנדרשת של ההסברה הישראלית שלא תפגע בנפגעות ובנפגעים. ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד) מיוזמות הדיון, אמרה כי הראש והלב מתנפצים לרסיסים מהעדויות, ויש להשמיע את קולם - של מי כרגע לא יכולים להשמיע זעקה. היא הדגישה כי לא רק הנפגעים – אלא גם המעגל השני, המדווחים והנחשפים – זכאים לליווי מתאים. ח"כ קטי שטרית (הליכוד) ציינה לשבח את פתיחת החדרים האקוטיים, ואת השוני הבולט במתקפת החמאס, בה נחשפו הנפגעים בנוסף לאונס – גם לרצח והתעללות. ח"כ פנינה תמנו-שטה (המחנה הממלכתי) שאף קיימה כינוס בינלאומי בעניין, הוסיפה כי רבים מהנרצחים והחטופים עברו התעללות מינית קשה ומחרידה, וכי הנפגעות שניצלו מתקשות לספר ולשתף. היא קראה למשרד הבריאות לשתף את הוועדה בנתונים, בתהליכים ובמסגרת הטיפול הניתן. ח"כ יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו) התריעה מפגיעות מיניות על-רקע לאומני, וחובה לפרסמן למרות הזעזוע, והזהירה משימוש ב"שפה מכובסת". ח"כ מיכל וולדיגר (הציונות הדתית) התריעה מפני העדר רצף טיפולי בבריאות הנפש, גם בגלל הטעות של טיפול יחדיו בסוגי הטראומה השונים. ח"כ שלי טל מירון (יש עתיד) הדגישה את שתיקת ארגוני הנשים הבינלאומיים והתעלמותם, ואת היותם של המעשים – פשעי מלחמה.