|
|
יוסף מילר בדרך לכיבוש פראג, 9.5.1945 [צילום: יח"צ]
|
|
בספרו, "המוציא לחם מן הארץ", מתאר יוסף מילר, בן ה-90, מקריית-ים, כיצד הצליח לשרוד עם עוד שבעה ניצולים, מחנה-עבודה אכזרי ורצחני של הפשיסטים ההונגרים, וכיצד ברח ממנו ונלחם בשורות הצבא האדום בדרגת קצונה ביחידה מיוחדת של הצבא הצ'כי. על גבורתו בעת המלחמה זכה מילר לאותות הצטיינות רבים, עלה לארץ ולחם במלחמת השחרור. לאחר שהקים משפחה בישראל מצא, להפתעתו, את בנו, שנולד בעת המלחמה בצ'כיה מאישה לא-יהודייה, והיום מצויים השניים בקשר הדוק.
קופל קולפינצקי כותב בספרו "נגזר לחיים" על אחת הפרשות הדרמטיות ביותר של לוחמי גטו לאחווה שמרדו ושלא איפשרו לקלגסים הנאצים להוציאם להורג. קופל, אז נער בן 15 שהשתתף במרד ההירואי הזה, הצליח לברוח מן הגטו ולהצטרף לפרטיזנים ביערות. לאחר מכן לחם בשורות הצבא האדום עד לכיבושה של ברלין ועלה לארץ. הוא נפטר בינתיים, אבל ספרו שמור, ואת זכרו מנציחים אלמנתו ובניו.
|
נשיא ארגון הלוחמים והפרטיזנים, רומן יגל, בן ה-88 מתל אביב, הרוח החיה באירוע ההוקרה, מספר ב"הלוחם של שלושה צבאות", שנכתב על-ידי מיכאל רינסקי, את סיפורי-מעלליו של יגל (אז יאגלו) בשירות צבאות רוסיה ופולין, כשנלחם לצידם באויב הנאצי ושבהם הגיע לדרגת קולונל. במהלך שירותו נפצע יגל שלוש פעמים, נפל בשבי והצליח לברוח ממנו בעור-שיניו. עם שחרורו עשה כל שלאל-ידיו כדי לסייע ליהודים להימלט מן הגרמנים ובדרך-לא-דרך עלה ב-1957 ארצה, לאחר שנוכח, להוותו, כי מקרב משפחתו, שהושמדה על בוריה בשואה, נותר הוא היחידי בחיים.
מסתבר שגם בארץ לא ישב יגל בחיבוק-ידיים: הוא התגייס למשמר הגבול בדרגת קצין זוטר, עד שזכה לעמוד בראשו כמפקדו, בדרגת תת-ניצב. לאחר מכן עבר למשטרת ישראל ושירת בה בתפקידי פיקוד ומטה שונים. במלחמת ששת הימים התמנה, בין היתר, למושל העיר העתיקה, ועם חטיפת מטוס "אל על" לאלג'יר הושאל לשב"כ למשימת שחרורו מידי החוטפים. גם עכשיו, כשהוא גימלאי, לא שוקט יגל על שמריו ומקדיש את זמנו ומרצו לשימורה של מורשת הקרב והגבורה המפוארת של הפרטיזנים והלוחמים בנאצים.
|
ספרה של דורה נמירובסקי, "חברות משנות האש", מכיל את זיכרונותיה של המחברת משנות המלחמה. דורה התגייסה לצבא האדום בגיל 19, כאחות, ובספרה ניתן למצוא תיאור חיי היומיום של האחיות בחזית. באחד הקטעים המרתקים בספר היא מספרת על הקרב הראשון שבו נטלה חלק.
מירה בלאוס שירתה במהלך המלחמה כרופאה צבאית. בספרה, "זה היה היה היה", היא מספרת על השפעת החוויות הקשות שעברה. אחד הקטעים הדרמטיים בספר הוא סיפורו של הקרב שבו הופצץ בית-חולים ביער.
ספר-זיכרונותיו של בוריס יגר, "רשימות של לוחם מודיעין", מתאר בסיפורים קצרים את לחימתו וביניהם מקרים מיוחדים משנות-שירותו. בין היתר הוא מתאר את הקרב הראשון שבו נטל חלק ושהותיר אחריו את רישומו העז.
ירחמיאל ברגר העלה בספרו, "סיפור חיים", קטעי זיכרונות קצרים על ילדותו בלבוב ועל נעוריו, כאשר עם גיוסו לצבא האדום שינתה המלחמה את כל תמונת-עולמו. בין יתר חוויות הקרב שעבר נתקל המחבר גם באוקראינים, משתפי-פעולה עם הנאצים, ובאחד המקרים אף שבה שני מרגלים מהם. עם קום המדינה, ב-1948, הוא עלה לארץ.
את רשימת הסופרים עתירי התהילה סוגר דוד קוסטינבוים, שמתאר בספרו, "שנים עפות כציפורים", את הקוריקולום שלו ממלחמת העולם השנייה ועד עלייתו ארצה. בגיל 17 הוא התגייס לצבא האדום ושירת בו כתותחן. אחד הקטעים המעניינים בספר מספר על פגישתו עם שבויים גרמנים.
|
|