עד אמצע שנות ה-90 (בערך) אפשר היה לחגוג בארוחות בוקר חגיגיות, מפטמות, מפתות, מגוונות, מפתיעות ומפנקות כמעט אך ורק, בבתי המלון בישראל. בעיקר במלונות לאורך הים בתל אביב, בהרצליה ובמלון קינג דייויד בירושלים שמזנון ארוחת הבוקר המרהיב שלו היה באמת חוויה מהסרטים: תחשבו על שולחן אוולי ענקי, הגדול ביותר שראיתם, מכוסה מפה לבנה מעודנת וכלים נאים, שהוא מזנון מלא כל טוב ברמה של נשף, בחדר ענק וגבה תקרות מהן משתלשלים נברשות, הפונה לגן המלון לחומות העיר העתיקה ולבריכת המלון.
בבתי הקפה "הרגילים" הגישו ארוחות דומות יותר לארוחות בקיבוץ או "ארוחת תנובה": לחם אחיד או לבן, חביתה, סלט של עגבניות ומלפפונים עם בצל, גבינה לבנה, חמאה, ריבה בצלוחיות סמליות. הקפה ההפוך הוגש בספלי זכוכית על תחתיות זכוכית (חצי נשפך למלצר בדרך) היה דומה לקפה בצבא, היה גם המושג "קפה ועוגה". למי שזוכר. זו הייתה בערך פסגת החוויות החברתיות-גסטרונומיות בבתי הקפה. עוגה יחד עם הקפה או התה, הייתה MUST בימים לפני ש"כולם" התעשרו ומאז נפגשים רק במסעדות שף.
תולדות ארוחות הבוקר בבתי הקפה של תל אביב
אי שם בשנות ה-90 נפתחו בתי קפה שהפכו לרשתות, בתי קפה ללא רשתות, בתי קפה מעוצבים, עם מבחר של סוגי קפה "כמו באיטליה" או "כמו במנהטן " (המטרופולין שבעבר הגישו בו את הקפה הכי דלוח בעולם בקנקן ממנו נמזגו קפה ככל יכולתך לכל סועד). ארוחת הבוקר הישראלית השתכללה לאט לאט. הראשונים להפתיע את החיך ואת הנחיריים היו הלחמים והמאפים: בגט, שאכלנו עד אז רק בפריס (עדיין בפריס הוא טוב יותר), וגם קרואסונים שהיו רק דומים למקור בשם אבל לא בטעם. (אגב יש אנשים שאומרים קוראסונים שזו מילה ממקור אחר). נפתחו מאפיות חדשות עם לחמים שלא הכרנו קודם, לחם ומאפי-לחם הופיעו כמעדן מן התנור ולא רק כמאכל בסיסי שאי-אפשר לחיות בלעדיו. ומכאן התחילה תקופת קונדיטוריות-מאפיות-אמני לחם, בצקים, קישים, מאפים ומה לא.
כל אלה התחילו להופיע על שולחנות ארוחות הבוקר ודחקו רגליהם של הדגים המלוחים והכבושים שנעלמו כלא היו. עכשיו יש לנו קרואסונים, בגטים, בריושים, לחם שאור, לחם זיתים, ג'בטה, פוקצ'ה, לחם טורקי לחם יווני, לחם רוסי שחור, חלה, לחם דגנים, לחם בריאות אורגני, מאפים עם ובלי צימוקים וקינמון והרשימה עוד ארוכה.
החלוצים של העידן החדש היו בתי הקפה שהתחרו ביניהם על אספרסו איכותי מתוצרת איטליה. כל שותי הקפה הדלוח לשעבר, הפכו ל"מומחים" לשמות של חברות אספרסו והבדלי טעמים. בשנים האחרונות אסור יותר להגיד קפה הפוך. היזהרו! זה נשמע אנכרוניסטי ופאסה. משהו כמו מכונת כתיבה מול מחשב נייד של אפל,. יש כבר שמות כמו מקיאטו, לאטה ושלל שמות המעידים על דקויות בכמויות הקפה החלב, הקצף, הטמפרטורה, חלוקת הכמויות בין מים, אוויר, קפה מורתח, איכות הקפה וסוג הטחינה של גרעיניו, נטול קפאין או רב קפאין, סוג הכוס, הספל הספלון וכו.
אחרי המתקפה הריחנית של סוגי הלחמים והמאפים וסוגי הקפה הגיעו המיצים הסחוטים טרי או טרי מבקבוק, מיצי פירות וירקות בשלל צבעי הטבע אליהם חברו הנובו-רישים עם גביעי שמפניה כמשקה בוקר, תוסס, בהיר, מסחרר... הגיעה מחלקת הגבינות של ארוחת הבוקר שהתרחבה והתפתחה לשלל גבינות עשויות חלב פרה, עיזים כבשים, בופלו ועוד. יוגורטים ומיזלי, פירות וסלטי ירקות, קישים ממולאי גבינות, צזיקי, בולגרית, צהובות, צרפתיות איטלקיות, יחד עם אומלט, בתוך מגשים מעוצבים, עם ובלי שמן זית וזיתים, פרוסות דגים מעודנים שנכבשו, סלט טונה (שייך כבר לעבר אבל עדיין מככב) מוגשים במגשים ובהם תאים לסוגי ממרחים עם בצל, עם זעתר, עם שבבי פיסטוקים, שקדים, פטרוזיליה וכוסברה. אליהם התלווה כמובן הסלט ישראלי שיש מכנים אותו ערבי קצוץ-קטן, שבו מככבים מלפפונים ועגבניות, סוגי פלפל ובצל סגול.
והביצים... עולם ומלואו. לא סתם חביתה מיובשת ולא סתם אומלט "רטוב", מקושקשות עם עשבי תיבול, עם נקניקים ובייקון, גבינות מלוחות ותוספת של תפוחי אדמה מטוגנים. יש ביצה בגביע, כמו בווינה, או בבודפסט מלפני מלחמת העולם השנייה. יש ביצה עלומה הנשלפת מקליפתה ונזרקת, לבן וצהוב, לתוך מים מעורבים בחומץ רותח ומוגשת כסוג של טרום-אפרוח עם רטבי גורמה. ולא נשכח את סלט הביצים הישן והטוב ואת השקשוקה מצפון אפריקה וכוכב חדש, יחסית, בארוחות הבוקר המעודנות... במחלקת הקישים והמאפים הממולאים מככבים החצילים והבטטות, העשבים הריחניים והזיתים השחורים.
היצירה חוגגת ובתי הקפה הומים אדם
נסו למצוא בתל אביב מקום פנוי בבית קפה מעוצב ביום ששי מעשר בבוקר עד שלוש אחר-הצהריים. כולם בארוחות בוקר שמתפרצות אל שעות הצהריים, שנקראות לעיתים גם בראנץ (עניין של מבחר ומחיר). ייזכרו לטוב מאנטה ריי בדרך ליפו בואכה מגדלי מסגדים ומפרץ מתעגל, עם הלחם הטורקי והמזטים הנפלאים, קפה לונדון על החוף עם ארוחת בוקר נדיבה ומלאת ויטמינים, בנדיקט עם 24 ששעות מסביב לשעון של ארוחות בוקר מפתיעות, חטאים מתוקים פינה רומנטית מלאה עוגות מאפים עם חצילים או עם שוקולד וסלטים בנווה צדק, מזרין רשת באווירה אירופית של עוגות עוגיות מאפים ושוקולדים עם כל מטעמי הבוקר, וכרמלה בנחלה, עם ניחוח תל אביב העתיקה וטריות של שוק הכרמל.
כמו-כן גם הבראסרי, שהציבה סטנדרטים של ארוחת בוקר בתל אביב, מלון מונטיפיורי שהופך את רחוב מונטיפיורי לפינה היסטורית רומנטית עם ניחוח פריסאי, הבלניצס עם גבינה בארוחת בוקר של מלון הילטון, קום איל פו בבית הקפה בנמל תל אביב על המים
קפה פינגוין פינה היסטורית נוסטלגית עם ארוחת בוקר ישראלית-יקית בנהריה... ועוד אין סוף בתי קפה נחמדים שמתאמצים לפנק את הלקוח בארוחות בוקר שמעניקות אווירת חופש ביום רגיל ובסוף שבוע. שעה קלה של ניחוח לחם טרי, שמן זית, שלל ירקות צבעוניים וקפה.
