השופט בדימוס
אורי שטרוזמן פרסם מאמר מכונן, ממצה ומסכם על אודות הגירוש והחורבן מגוש קטיף וצפון השומרון תחת הכותרת:
"אין כמו הינתקות למירוק פשעים" (מגזין 'מראה', גיליון 106). ואכן, היה נחוץ מאוד שיבוא אדם בעל שיעור קומה כמותו וייתן סימנים בעוול הגדול ביותר שנגרם למדינת-ישראל חמישים ושבע שנים אחר הקמתה. זהו האירוע החשוב ביותר שקרה לנו והוא מאפיל, תרתי משמע, על כל תולדות תקומת ישראל בעת החדשה, ומעלה זיכרונות מימי החורבנות שעברו על עם ישראל בימים אפלים בתולדותיו.
המאמר מותיר את הקורא בו נטול שאלות הבהרה. הכל נהיר. הכותב הולך עקב בצד אגודל בעקבות ההיגיון הצרוף ומנתח באזמל חד כל מרכיב, חשוב ושולי, במנגנון התהווּת התוכנית להצלת עורו של
אריאל שרון על-חשבון ביטחונה של מדינת-ישראל. פשוטו כמשמעו. אריאל שרון, התגלמות הפטריוט הישראלי שחירף נפשו פעם אחר פעם בשדה הקרב, היה מוכן למות למען מדינת-ישראל כלוחם, אבל העדיף לפגוע בה מאשר להירשם בהיסטוריה שלה כעבריין מושחת הלהוט אחר בצע כסף. זוהי, אם תרצו, כל התורה כולה הגלומה במאמר ההיסטורי הזה.
שימו לב לדברים האלה:
- "אני משוכנע בעמקי לבי ובמיטב הכרתי כי ההינתקות הזאת תחזק את ישראל באחיזתה בשטח החיוני לקיומנו ותזכה בברכתם והוקרתם של קרובים ורחוקים, תפחית איבה, תפרוץ חרם ומצור ותקדם אותנו בדרך השלום עם הפלשתינים ושאר שכנינו. אומרים לי כי ההינתקות תתפרש כנסיגה מחפירה תחת לחץ, ותגביר את מתקפת הטרור, תציג את ישראל ברפיונה ואת עמנו כעם שאינו נכון להילחם ולעמוד על שלו. אני דוחה על הסף את האמירה הזאת. כוחנו עמנו להגן על הארץ הזאת ולפגוע אנושות באויב המבקש את נפשנו"
(ראש הממשלה דאז אריאל שרון, במליאת הכנסת שעמדה לפני ההצבעה על חוק ההינתקות, 25.10.04).
מישהו מאמין שאריאל שרון אמר את הדברים האלה באמונה? אולי באותה השעה בה נאמרו הדברים, הכסף כבר הועבר? ושוחד הבקשיש נמסר לרודפי הבצע, השוחד והשלמונים? ובית המשפט הכשיר ולא הכריע בתבונת הגירוש הנורא הזה, וגם לוועדת מצא לא ניתנה הסמכות לחקור את צדקת מעשה הנבלה שייזכר לדיראון עולם. עכשיו, משיועמדו לדין בניו של הרשע המרושע אריאל שרון, נצפה לא רק להרשעתם ולהענשתם, אלא נחשוף ונגלה אם יש זיקה בין פשעי השוחד לבין פשע הגירוש והחורבן. אם יתגלה קשר כחוט השערה, יש להקים ועדת חקירה אמיתית ורצינית שתחקור את כל מי שהיה לו יד ורגל במהלך הכי נפשע, הכי מרושע והכי נבזי שהיה לנו בישראל.
לחקור, להסיק מסקנות אישיות. לסגור עיתונים, לאסור עיתונאים, לסלק חורשי רעה מאולפני הטלוויזיה והרדיו, לסתום ת'פה לאלה שמתירים חרצובות לשונם למען הנזק בלבד, לגרש מפה פרופסורים מטומטמים שמסכנים את המדינה. הגיע הזמן לעשות סדר. להפסיק את הברדק!
"אמת, איננו מכריעים בתבונתה של תוכנית הניתוק", כתבו אחד-עשר שופטי בית המשפט העליון בבג"צ המועצה האזורית חוף עזה, "דנים אנו אך בחוקתיותה ובחוקיותה" הוסיפו. המשפט הזה לא נכתב בכדִי. כל מי שעיניים לו בראשו ושכל בקודקודו היה חייב לקחת בחשבון תוצאות הרות-אסון למהלך אסוני אשר כזה שנעדרה ממנו כל פיסה של תבונה. זהו המשפט החשוב ביותר בפסק הדין והוא נכתב במפורש כמשפט צופה פני עתיד ודאי, במטרה למרק בבוא היום את חטא בית המשפט עצמו שתמך בעקירת היישובים ובחורבנם.
והנה פיסקה את ממאמרו של אורי שטרוזמן:
- "אין צורך במומחיות בנפש האדם כדי להעריך את מצבו האישי והפוליטי של ראש הממשלה, מאז הודע לו על תיקון כתב האישום במשפטו של אפל ועל הכנתה של טיוטת כתב-האישום נגדו ונגד בנו. ההערכה - שמן הטיוטא שהכינה פרקליטת מדינה, שהייתה מעורה במשפט הפלילי למעלה מ-30 שנה, ועד להגשת כתב האישום לבית המשפט, הדרך אינה רחוקה - הייתה בוודאי הערכה מציאותית. התוצאה של הגשת כתב האישום הייתה ברורה: היא תיאלץ את ראש הממשלה להתפטר מתפקידו - מרצונו, או שלא מרצונו".
אין ספק! מעגל מטיל אימה הלך וסגר על ראש הממשלה אריאל שרון שמצא עצמו מונח פרקדן על הסדן ופטיש אימתני מונף מעליו. העבריין
דוד אפל ומשפחת שרון הפליגו באותה סירה רעועה אל האי היווני ושרון ידע כי את אשר יקרה את האחד יטביע את כולם. אריאל שרון לא "זכה" לראות בהרשעתו של דוד אפל אבל ללא כל ספק הוא יכול היה לחזות את ההרשעה הזאת מראש. הוא ידע את האמת לאמיתה.
נקפוץ כחמש שנים קדימה:
- "...הרשעת היזם דוד אפל בשיחוד אנשי המינהל ואחת העיריות (לוד), בשבוע שעבר, אימתה את חשדן ארוך השנים של המשטרה והפרקליטות, בדבר אופיים של קשרי אפל עם פוליטיקאים, לרוב מהליכוד (אחר-כך קדימה) ומשס, ועם פקידים בעמדות השפעה. אחרי הרשעת אפל, צריך לקרוא בעיניים אחרות, ספקניות יותר מבעבר, את החלטותיו של מזוז לסגור את תיקי אולמרט, אפל ואריאל שרון בפרשת האי היווני. בניגוד להולילנד, החקירות שהניבו את האי היווני - ובעניינם של שרון ואפל, גם קרקעות באזור לוד - לא נולדו בעדות מבפנים, אלא בתלונת השר אלי ישי שגילה ציתות עברייני לשיחותיו".
זאת ועוד:
- "להפתעתם המסוימת של החוקרים, התגלו קשרים בין אפל לבין אריה דרעי ואביגדור ליברמן, שרון ואולמרט. מעניין מה היה קורה אילו התהפך הסדר והרשעת אפל הייתה קודמת לחקירת קשריו עם אולמרט ועם שרון. לפני שש שנים קבע בית המשפט העליון, בדחותו עתירה נגד מזוז בעניין תיק שרון, כי אפשר כך ואפשר גם ההיפך. היום, ביודעם מה שנודע מאז ובהיותם מחמירים מבעבר בסוגיית הפרת האמונים ("הלכת שמעון שבס"), ייתכן שהייתה לשופטים עמדה נחרצת יותר..." (אמיר אורן, הארץ, 23.4.10).
כל שנותר להוסיף למאמרו של השופט המחוזי בדימוס, אורי שטרוזמן, הוא שאריאל שרון קרא את המאמר שלו בליבו מתחילתו ועד סופו. ולא רק שאריאל שרון קרא אותו, אלא שהוא גם הפנים את מסקנות המאמר שפירושו חשיפת הערווה הנגועה והמושחתת של האיש הזה הראוי לכל קלון אפשרי. הוא התכנס אל תוכו וניתק עצמו מן העולם ביודעין! המדינה חייבת להחרים את חוות השקמים ולבטל בעליל את תוכניתה לקרוא את פארק חירייה על שמו של אריק שרון. יש לנהוג בשמו כפי שנהגו בכביש 6 עם
יצחק רבין. אם כביש "חוצה ישראל" נקרא "דרך רבין", צריך לקרוא לגוש קטיף וצפון השומרון "חרפת אריאל שרון" לדיראון עולם.
