X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  מאמרים
מצבה הבינלאומי של ישראל היום רע מתמיד. בעקבות ההינתקות באה 'עופרת יצוקה' ובעקבותיה גולדסטון. היום כבר לא מדברים על "סיום הכיבוש" אלא על "סיום ישראל"
▪  ▪  ▪
גולדסטון. העולם לא נתן לעובדות לבלבל אותו [צילום: AP]

אחד הפירות החיוביים שאמורים היו להיות לנסיגה מרצועת עזה ולעקירת יישובי גוש קטיף הוא שיפור מצבה הבינלאומי של ישראל. בין השאר, השיפור אמור היה להתבטא בתמיכה בישראל, אם תיאלץ לממש את זכותה להגנה עצמית במקרה שתותקף מרצועת עזה. מאחר שלא תהיה עוד טענת "כיבוש", לא יהיה כל צידוק לתקיפתה; ואם בכל זאת תותקף, תהיה הצדקה לכל תגובה ישראלית.
ואכן, מיד לאחר ביצוע ההינתקות נהנתה ישראל מגל של אהדה. אולם היה זה גל קצר מועד. היום, חמש שנים לאחר מכן, מצבה הבינלאומי של ישראל חמור משהיה אי פעם, ומה שמפתיע יותר - העוינות כלפי ישראל מתמקדת בעיקר באירועים הנוגעים דווקא לרצועת עזה.
האם יש קשר בין הדברים? ברור שההינתקות לא הצליחה לעצור את ההידרדרות במעמדה של ישראל. אולם האם ייתכן שהיא אפילו תרמה למגמה הזאת? אני מציע לבחון את הסוגיה בכובד ראש ובפתיחות.
ברור שההינתקות אינה הגורם לדה-לגיטימציה כלפי הציונות וכלפי מדינת ישראל. ימיה של שלילת הציונות כימי הציונות. ימי המאבק נגד זכות קיומה של מדינה יהודית בארץ ישראל כימי הרעיון להקים מדינה כזו. ימי המלחמה בפועל נגד קיומה של מדינת ישראל כימי קיומה.
ההינתקות גם אינה הגורם לאסטרטגיית הדה-לגיטימציה כגורם המרכזי במאבק נגד ישראל. האסטרטגיה הזו עוצבה בוועידה הגזענית והאנטישמית שנערכה בדרבן ב-2001, ארבע שנים לפני ההינתקות, ועוצמתה היום היא במידה רבה הבשלת התהליך שהחל לפני תשע שנים. ניתן להצביע על אירועים במהלך אותה תקופה שהיו בבחינת שמן על גלגלי התהליך, וההינתקות אינה כלולה בהם. כוונתי למבצע 'חומת מגן', למלחמת לבנון השנייה ובעיקר ל'עופרת יצוקה' (את המשט איני מכליל, כיוון שהוא עצמו כבר נעשה במסגרת האסטרטגיה הזו).
אף על-פי כן, אני סבור שיש קשר מובהק בין ההינתקות לבין הדה-לגיטימציה, וראוי שנהיה מודעים לו כדי שיהיה נוכח בתודעתנו לקראת החלטות מדיניות בעתיד.
הזיקה בין ההינתקות למתקפת הדה-לגיטימציה היא המעבר משׂיח של מאבק בכיבוש לשיח גלוי של מאבק נגד לגיטימיות קיומה של מדינה יהודית.
עד מלחמת ששת הימים, לא היה "כיבוש". כידוע, לא היה גם שלום. שכנינו לא השלימו עם קיומה של מדינה יהודית, ונלחמו בה. אי ההשלמה הזו היא הגורם למלחמת ששת הימים. בעקבות המלחמה הזו, שבה הורחבו שטחיה של ישראל, חל שינוי ברטוריקה הערבית.
השינוי לא היה מיידי. ועידת הפסגה של ראשי מדינות ערב בחרטום, לאחר מלחמת ששת הימים, קבעה את שלושת הלאווים - לא להכרה בישראל, לא למשא-ומתן עם ישראל, לא לשלום עם ישראל. אולם בשנים שלאחר מכן הבינו הערבים שהרטוריקה של השמדת ישראל אינה פוליטיקלי קורקט, בעיקר במערב. לעומת זאת, רטוריקה של "מאבק בכיבוש" היא מקובלת, לגיטימית ועשויה ליפול על אוזניים קשובות בדעת הקהל.
באמצע שנות ה-70 גם אש"ף אימץ את הרטוריקה הזאת, כשעיצב את תוכנית השלבים: בשלב הראשון יש לפעול להוצאת ישראל מהשטחים שנכבשו, ורק לאחר מכן להיאבק להשמדתה.
הנסיגה מרצועת עזה, ובעיקר האופי הטוטאלי שלה - נסיגה מוחלטת עד המילימטר האחרון, בהמשך לנסיגה מלבנון באותה מתכונת - יצרו אצל הערבים תחושה של סיום הולך וקרב של ה"כיבוש". הם הבינו שאם יתמידו ברטוריקת ה"מאבק בכיבוש" הם יאבדו את לגיטימיות מאבקם ביום שלמחרת הנסיגה הישראלית לקווי 4.6.67. תובנה זו חייבה אותם לשנות את הרטוריקה.

שקר ה"מצור"

הם עשו זאת בשתי דרכים. דרך אחת היא הניסיון להמעיט בערך הנסיגה ולהציגה כ"שלב טקטי בהמשך הכיבוש". לאחר הנסיגה מלבנון, המציא חיזבאללה את פטנט "חוות שבעא" כדי להמשיך במאבק המזוין. לאחר ההינתקות היו כמה דיבורים מן הצד הפלשתיני שעל פיהם היישוב נתיב-העשרה יושב בשטח פלשתיני, אך לא היה לכך המשך.
הטענה המרכזית שלהם לאחר ההינתקות הייתה שקר "המצור". זמן קצר מאוד לאחר הנסיגה כבר הגדיר גדעון לוי את הנסיגה כ"הפיכת עזה לכלא הגדול ביותר בעולם". כמובן, מדובר בשקר ובעלילה. ברגע שישראל נסוגה מרצועת עזה, רצועת עזה היא מעבר לגבול. ישראל, ככל מדינה ריבונית, רשאית לסגור את גבולותיה. בדיוק כפי שהגבול הסגור בין ישראל לסוריה אינו מצור ישראלי על סוריה ולא מצור סורי על ישראל, כך גם הגבול הסגור בין ישראל לרצועת עזה.
אילו לאחר הנסיגה היו הפלשתינים פונים לדרך של שלום ושיקום כלכלי, אין ספק שישראל הייתה פותחת את גבולה ומסייעת להם בהון רב ובכל דרך אפשרית. אולם הפלשתינים בחרו בדרך של פשע מלחמה מתמשך – טרור הקסאמים על האוכלוסיה האזרחית הישראלית, ולאחר שנה הוסיפו על כך פשע מלחמה נוסף – חטיפתו והחזקתו בשבי של גלעד שליט, בתנאי בידוד מוחלט ואפילו ללא מתן רשות להיפגש עם נציגי הצלב האדום. במצב זה, ודאי שאין כל סיבה שישראל תפתח את גבולה עם עזה. אף על-פי כן, לאורך כל התקופה ישראל המשיכה לספק חשמל לרצועת עזה, ומדי יום של "מצור אכזרי" עברו מאות משאיות אספקה מישראל לרצועה.
אבל את מי מעניינות העובדות? מערך התעמולה האדיר הפועל נגד ישראל, ומולו השיתוק שאחז בישראל, הן בתקופת אולמרט והן בתקופת נתניהו, הצליחו להציג את הנסיגה כ"מצור", ואת רצועת עזה החופשית כאזור כיבוש באחריות ישראל. וכאשר תחת הלחץ הזה ממשלת ישראל מתקפלת ומקִלה על ה"סגר", היא מודה בכך שיש "מצור".
הדרך השנייה שבה הם התמודדו עם הנסיגה היא הורדה משמעותית של מינון הרטוריקה נגד הכיבוש והגדלה משמעותית של מינון הרטוריקה נגד מדינת ישראל; הצגתה כישות קולוניאליסטית, שבאמצעות ניצול ציני של השואה כבשה את המדינה הפלשתינית שכזכור הייתה כאן, גירשה את תושביה באמצעות מעשי טבח ("נכבה"), ולכן היא ישות בלתי לגיטימית. מדינת הלאום היהודית הוצגה כתופעה "גזענית", למרות שמרבית מדינות העולם הן מדינות לאום. אופן נוסף של הדה-לגיטימציה בא לביטוי בהתקפה על הלגיטימיות של הגנת מדינת ישראל על אזרחיה, בעיקר לאחר מבצע 'עופרת יצוקה', שהוא התגלמות המושג הגנה עצמית. זכות ההגנה העצמית היא זכות יסוד של מדינה. מי שכופר בכך שלישראל יש זכות כזו, כופר בכך שיש לה זכות להיות מדינה. זו המהות האמיתית של הגולדסטוניזם.
היש קשר בין ההינתקות למתקפת הדה-לגיטימציה נגד ישראל? יש ויש. תחושתם של הערבים שהכיבוש עומד להגיע לקצו גרמה להם להחליף את המאבק ב"כיבוש" במאבק בלגיטימיות של מדינת ישראל. וכמו במאבק נגד ה"כיבוש", גם במאבק הזה עומדים ישראלים בחזית המאבק.
כדאי שהלקח הזה יילמד אצלנו, לקראת כל הכרעה מדינית בעתיד.

פורסם במקור: יומן, מקור ראשון
תאריך:  21/07/2010   |   עודכן:  21/07/2010
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
ההינתקות הובילה למתקפת גולדסטון
תגובות  [ 6 ] מוצגות  [ 6 ]  כתוב תגובה 
1
בג"ץ הכניס לרצועת עזה
עיתונאים זרים  |  22/07/10 00:32
2
אני שונא שמאלנים ל"ת
אני שונא שמאלנים  |  22/07/10 02:49
3
יש להעמיד לדין את אנשי פורום
פלא יועץ  |  22/07/10 07:15
 
- פורום החווה של מר שרון חף מפשע
גלעד שאף  |  22/07/10 08:12
4
דמגוגיה במיטבה
guss  |  22/07/10 14:43
5
גיבוב של שטויות במיץ עגבניות ל"ת
ציניקן2010  |  22/07/10 16:54
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
דודו אלהרר
ע"מ לזרז הגאולה יש להאיץ הקמת מדינה ערבית במקום ישראל, להעיף את השמאלנים, ללחום בחירוף נפש ולהקים מחדש מדינה לתפארת עם ישראל היהודי הימני בלבד
עו"ד טל רבינוביץ'
עו"ד טל רבינוביץ' מעלה זיכרונות מהעבר הקרוב ללבה
יואל בן-עזרא
מעקה שאינו בטיחותי, גם אם מתאים בתכונותיו לדרוש בתקן - הוא מעקה פסול
גורי גרוסמן
הגבול הפרוץ ממנו מסתננים מהגרי עבודה בלתי חוקיים צריך להיחסם במיידיות ע"י פגיעה ישירה בכיסם של מעסיקיהם ומשכירי דירותיהם
נרי אבנרי
כבר הוכח שאין כאנשים רציונאליים יודעים לשנוא. השנאה שלהם מטופחת ומוזנת בקביעות. מדי פעם היא תובעת מימוש    למרות הצרות שהביאה עלינו ההינתקות, השונאים עדיין מיוחמים לרעיון של עקירה נוספת
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il