ב-13 באוגוסט דיווחו מספר כלי תקשורת בארה"ב על תוכניות של ממשל אובמה למכור לערב הסעודית נשק בכ-60 מיליארד דולר, על פני עשר שנים. העסקה אמורה לכלול, על-פי המדווח, 84 מטוסי F-15S, כ-60 מסוקי תקיפה מדגם AH-64D Apache Longbow, וכ-70 מסוקי תובלת סער מדגם UH-60.Black Hawk. כן תכלול העסקה סימולטורים, השבחות למטוסי קרב קיימים, וחבילות הדרכה ותחזוקה.
המגעים לעסקות אלו התנהלו בחשאי, בשל רגישויותיו של הצד הסעודי, אך בה בעת, מפוזרים רמזים על כך שהעסקה לא תכלול פריטי ציוד שעשויים לעורר התנגדות קשה מצד ישראל, כגון טילי אויר קרקע ארוכי טווח.
הדיווחים הם בשלב ראשוני בלבד, שכן מדובר בשלב זה בהודעה לא רשמית של הממשל לוועדות הקונגרס העוסקות בנושא מכירות נשק. עסקת מכירת נשק מחייבת על-פי החוק בארה"ב הודעה רשמית לקונגרס, הרשאי לעצור אותה תוך 30 יום ממסירת ההודעה. הודעה רשמית כזו טרם נמסרה, אך היא צפויה להיות מוגשת לקונגרס, עם שובו מפגרת הקיץ, בחודש הבא.
עסקה זו היא במסגרת מדיניות שהחל בה הנשיא ג'ורג' וו. בוש, שהכריז עליה עוד בחודש יולי 2007. במסגרת מדיניות זו, התכוון ממשל בוש לאשר מכירות נשק בהיקפים נרחבים למדינות החברות במועצה לשיתוף פעולה ביטחוני במפרץ (GCC). מכירות הנשק אמורות לחזק את יכולת עמידתן של מדינות המפרץ לנוכח האיומים הניצבים בפניהן - קרי - האיום האירני כמו גם להוות כלי לגיוס תמיכתן של מדינות אלו במדיניות ארה"ב כנגד אירן - מחד-גיסא, ואולי לשחרר במידת מה את נטל ההגנה על המפרץ מעל כתפי הכוחות המזויינים האמריקנים - מאידך-גיסא. ממשלו של הנשיא אובמה המשיך במדיניות זו, ואף הרחיב אותה.
כאשר הכריז הנשיא בוש על מדיניותו זו, דובר על מכירות נשק, בסכום כולל של 40 מיליארד דולר (מהם 20 מיליארד דולר לסעודיה, ו-20 מיליארד דולר לשאר מדינות המפרץ). מאז, נחתמו כבר חוזים בהיקפים של מיליארדי דולרים עם מדינות אחרות במפרץ - כווית, קטר, ואיחוד האמירויות.
לעומת זאת, לא נחתמה עד כה עסקה בסדר גודל דומה עם ערב הסעודית. אין זאת אומרת שסעודיה נמנעה מלרכוש נשק אמריקני. עד כה נמסרו לקונגרס בקשות רשמיות למספר רב של עסקות לרכישת נשק חדש והשבחות לנשק קיים - בהיקפים מצטברים של כ-4 מיליארד דולר. אולם בקשות רבות מאלו טרם הבשילו לחוזים חתומים וסך החוזים החתומים עומד כיום על כמחצית הסכום הנ"ל (רוב הסכום הוא חוזה לרכש רכב משוריין למשמר הלאומי).
כאמור לעיל, הדיווחים על העסקה הם בשלב ראשוני בלבד. גם אם תוגש הודעה לקונגרס, אין היא מהווה אלא שלב ראשון בלבד. לאחר ההודעה, צפוי להתחיל שלב ארוך של משא-ומתן, וזה עלול לקום או ליפול על פרטים כגון פריטי ציוד מסוימים, מחירים ותנאי תשלום,ומועדי הספקה, היקף חבילות התחזוקה וההדרכה וכו'. יצוין, כי הודעות רבות לקונגרס על כוונות למכירות נשק לא מתממשות בסופו של דבר. משא-ומתן כזה עשוי להימשך מספר שנים, ולאחר מכן, שלב ההספקה ימשך אף הוא מספר שנים.