אל"מ במיל. ד"ר גבי סיבוני חשף עצמו כמי שהעביר ל
אמנון אברמוביץ' את מסמך גלנט.
אל"מ סיבוני, ששרת שרות סדיר בצה"ל עד לפני כחמש עשה שנה, מציג עצמו כיום כראש תוכנית המחקר הצבאי במכון למחקרי ביטחון לאומי.
נוסף לכך, מתואר סיבוני בתקשורת כמקורב במיוחד לאלוף גדי אייזנקוט וכן לרמטכ"ל.
אין איפוא ספק: אל"מ סיבוני אוצר בידו מידע צבאי רב רגיש ומסווג - הן מתקופת שרותו הצבאי, והן מהתקופה שלאחר מכן - עד היום.
העובדה שמסמך גלנט התגלגל לידיו של סיבוני מדברת בעניין זה בעד עצמה, והיא אך מחזקת את העובדה שהאיש נמצא בקרבה בלתי אמצעית לגורמים צבאיים וביטחוניים בדרגות הגבוהות ביותר.
ומנגד, אמנון אברמוביץ' סיפר כזכור באולפן שישי, שהמקור שהעביר לו את מסמך גלנט הוא (ציטוט) "מקור אמין, מוכח ופורה כבר שלושה עשורים".
ובהנחה שאחד ועוד אחד הם בדיוק שניים, התוצאה היא, שאם אמנון אברמוביץ' לא משקר - כי אז גבי סיבוני הוא הוא המקור האמין, המוכח והפורה של אברמוביץ' מזה שלושים שנה.
ובהנחה נוספת, שאין הבדל מבחינת החוק בין גבי סיבוני לבין, נניח, ענת קם - כי אז על ביטחון שדה לזמן את ד"ר סיבוני לחקירה ולברר אצלו איך ובמה התבטאה פוריותו אצל העיתונאי אברמוביץ' במשך שלושים שנה. על ביטחון שדה לחקור את אל"מ סיבוני ללא כחל וסרק, ולברר עמו מה המידע שמסר לעיתונאי במשך שלושים שנה, ואם יש במידע שמסר עבירות על ביטחון שדה.
נזכור: גבי סיבוני השתחרר משרות סדיר לפני כחמש עשרה שנה, כך שעל-פי המתמטיקה של אברמוביץ', סיבוני היה מקור שלו גם בתקופת השרות הסדיר. האם סיבוני קיבל אישור משלטונות צה"ל לקיים קשרים עם עיתונאי?
אין להתבלבל: אמנון אברמוביץ', כעיתונאי, אמור לשמור על חסיון מקורותיו (ועובדה היא שהמשטרה נזהרה שלא לפגוע במעמדו זה), אבל מרגע שהמקור עצמו נחשף - בוודאי כשחשף עצמו - אין לו עצמו כל חסינות או חסיון כלפי גורמי החקירה.
