X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  כתבות
גברברי "מחוברים" אולי אומרים ועושים שטויות, אבל זה לא מצדיק את הדרך שבה מתנהגות הנשים שלצדם - זועפות, כעוסות, קרות ולא סימפטיות. האם מדובר במניפולציות עריכה, או שמא עמוק בפנים, כולנו בעצם כאלו?
▪  ▪  ▪
בתמונה: גברברי מחוברים [צילום: אלדד רפאלי]

חמוצות כמו לימון, קרירות כמו צנון, לא יודעות לחייך, לא יודעת לפרגן, כעוסות, מרירות וזעופות - קצ'קעס. ככה נראות הרוב המכריע של נשות "מחוברים". ולמה בעצם? האם מדובר במגמה עריכתית, בנשים חמוצות שנבחרו בקפידה או - לא עלינו - בבבואה טלוויזיונית של הנשים באשר הן?
ההבנה שהנשים בעונה הגברית של "מחוברים" הן עם מאוד קשה לעיכול היא בעייתית. לצערנו, היא מגיעה כבר בפרקים הראשונים. מי שספגה את מרבית החצים היא עידית, אישתו של רן שריג, אבל הבשורה הטובה עבורה שהיא לא היחידה. גם דפנה, זו של איש ההייטק, נוטה לחמיצות. נטלי עטיה של דודו בוסי עוד לא הגיעה לשלב שמותר לה להיות כזאת ומיכל של שי גולדן, ובכן, היא ללא ספק הכבשה השחורה - היא דווקא מצטלמת טוב ועושה עימנו מעט חסד.
זה לא שאין להן סיבות להיות חמוצות, אלוהים יודע שיש והרבה. שריג הוא סקס מניאק מפונק שפעמיים בשלוש בשבוע ממש לא מדגדג לו את האשך, גרין מכור לעבודה ולפריזורה שלו, בוסי אוהב לאהוב ולשתות, גולדן בקושי מזיז את השפתיים כשהוא מדבר ולואיס, ובכן, לואיס הוא בעיקר ילד אבוד שמי שמעוות לו את החיים הם החברים שלו, לא הנשים. אז נוותר לו כרגע. אבל איך אומרים? בכביש תהיה חכם, אל תהיה צודק. גם בזוגיות שמצולמת ב"מחוברים", מוטב להפסיק להיות צדקניות כל הזמן. כי כשאנחנו עושות את זה, אנחנו יורות בלי רחמים. בצרורות.

מחוברים- בואו להכיר את ישי גרין

ומה לגבי אותה פעם שהיא תפסה את האומלל מעשן, עוד מלמטה. כמו אמא פולנייה משנות השישים היא עלתה, נכנסה זעופת פנים הביתה, נתנה מבט רוצח למצלמה והוא, כמו ילד קטן שנתפס במערומיו, כבר הוריד את הראש והכין את הצוואר לזפטה.
מצד שני, יש לנו את דפנה של ישי שמצטיירת, למראית עין, כטיפוס אחר ושונה. בניגוד לעידית היא דווקא נוטה לחייך, אבל אם חיוך יכול היה להרוג, ייתכן שלגרין היה מוטב להתאבד בטרם זו תפזר לו צחוקים. היא נתפסת בעינינו כמגניבה יותר, צעירה, נטולת ילדים ומטעני חיתולים למיניהם, אבל כשהיא יורה, היא יורה מרגמות. זה לא שהיא לא צודקת ברוב מאבקיה על מקומה בזוגיות - זה פשוט טון הדיבור, בחירת המילים והמבט הזה בעיניים שהופך אותה לאישה חזקה מדי, נטולת חמלה.
כמו למשל אותה פעם שהיא הטיחה בו האשמות שהוא לא משקיע בזוגיות, בעודה מכינה קפה בדירה הכה תל אביבית שלה, שזה עתה רכשו השניים במיטב כספו של גרין. או הפעם בה סרבה בכל תוקף לשמוע את הבדיחה של בעלה, עלובה ככל שתהיה, במסע אחרי כלי הגשה לרגל סדר הפסח בשווי של למעלה מ-2,000 שקל. יש משהו צורם בעובדה שגרין נעדר מהבית כדי לממן את הבזבוז הבלתי נלאה הזה אבל ממשיך לחטוף כאפות על היעדרו. רוצה את ישי בבית? תשכירו דירה בחולון ותקנו קערת סלט באייס.

בואו נודה

בואו נודה - עדיף לנו להאמין שמדובר בעריכה מכוונת מלמעלה. שאשתו של רן שריג היא רכה בקצוות, אוהבת ותומכת וצוחקת. שאשתו של ישי גרין היא מגניבה גם בנישואים ולא רק בתיאטרון, ושאנחנו עוד נראה אותן בפעולה. זה הרבה יותר טוב מלחשוב שכולנו באיזשהו מקום חמוצות כמו לימון וקרירות כמו צנון. אז למען השלווה הפנימית שלנו, יוצרי "מחוברים" היקרים, אנא הראו לנו אותן בפרקים הבאים כשהן אחרות, שונות. וגם כשהן צודקות - שיעשו את זה בחיוך עדין ונטול תוכחה, כמו גדולות. או כמו מיכל גולדן.

הם מצלמים, אנחנו מרביצות

בכל הפרקים ששודרו עד כה, ניכר כי הגברים הם דמויות עגולות שעוברות שינויים, משנות פנים, מקבלות צבעים אל מול עינינו. ואנחנו, הנשים? ובכן, אנחנו נשארות מעצבנות, עצבניות, מפלבלות עיניים, מצקצקות שיניים ובעיקר מאוד אבל מאוד לא מרוצות משום דבר, מכלום. לא כשהם מוכרים את הסדרות שלהם לחו"ל, לא כשאנחנו יוצאות איתם לארוחה זוגית, לא כשהם הולכים לאסוף מכונת כביסה מאבא שלנו ולא כשהם עוזרים לנו להקים תפאורה בפאקינג אמצע הלילה. הכי נורא זה שנדמה כי נשות "מחוברים" שכחו לצחוק. מה קרה לגבר בעל חוש ההומור שכולנו מחפשות, לאן הוא נעלם?
אני, למשל, מוצאת את עצמי צוחקת כמעט בכל פרק, לפעמים אפילו מתגלגלת מצחוק, וזה קורה בעיקר בזכות רן שריג. אבל לא רק. והן? בשלהן. שום זווית של שפה לא משתנה - פני פוקר. "אני עושה הכל", אמרה עידית בפרק הצימר והצינגלה. "גם בסקס. אני מפתה, אני מחזרת, אני עושה הכל", היא אומרת, מתוסכלת. אלא שאז שריג, שיושב לו ברקע הפריים, אומר: "אבל כשאני נותן לך בראש, אני נותן. הא?".

יכול להיות ששרפנו יותר מדי חזיות?
מחוברים- הצצה לפרק 2

מצד אחד, כן, סביר להניח שמדובר בעריכה מגמתית. בזמן שכוכבי הסדרה מתקלפים אל מול עינינו ומציגים חזות רגישה, פגיעה ואחרת מהקלישאה הגברית שרק רוצה סקס, סמים והייטק, הנשים יישארו כלבות בכייניות. זה יופי של רייטינג. זה עושה אחלה אבחנה בין טוב לרע, בין חזק לחלש, בין שחור ללבן. מצד שני, זה הרי לא עובד ככה במציאות, ואין אבחנה כה ברורה. אולי באמת לקחו גברים מאוד מעצבנים ונשים מאוד לא סלחניות, ציניות וחזקות, שמסרבות לקנות את הבולשיט של הגברים שלהם ועוד לצחוק מהם בסוף היום?
ובכל זאת, אם ניקח את נשות "מחוברים", או אפילו רק את דפנה ועידית, נקבל תמונה בלתי ניתנת לערעור של נשים חזקות, יפות, עצמאיות, שאפתניות, קרייריסטיות, ורבליות ואינטליגנטיות להפליא שבקלות יכלו להפוך להיות הפוסטר גירל של הפמיניזם. אלא שבמקביל לכל הסופרלטיבים הללו, יש גם כמה מפוקפקים: למה לעזאזל עליהן להיות כה מסרסות, לא מוכנות לאכול בולשיט מאף אחד ובמיוחד לא מהצמוד? האם זוהי האישה המודרנית?
אבל השאלה האמיתית שאנחנו צריכות לשאול את עצמנו היא למה זה כל כך מציק, בעצם? והתשובה - כי אם נשות "מחוברים" באמת נראות ככה, אולי ככה גם אנחנו נראות מהצד, בלי לשים לב? אולי גם אנחנו לא צוחקות מהבעל שמנסה להצחיק? אולי גם אנחנו, בסוף יום, כבר לא מביטות בו בערגה כמו פעם ומתמוגגות מהצלחה חדשה שלו בעבודה. אולי גם אנחנו לא מתרשמות מכספים שמפזרים עלינו, כי זה לא כמו לבלות איתנו זמן איכות. אני מנסה לחשוב איך אני מתנהגת כשהוא רוצה סקס, או מספר בדיחה, או מכין ארוחה ואני מגלה שכן, גם לי יש נטייה לא למהר לפרגן, להיעתר, להתמוגג.

פורסם במקור: עכבר העיר
תאריך:  05/10/2010   |   עודכן:  05/10/2010
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
למה נשות "מחוברים" כל כך חמוצות?
תגובות  [ 1 ] מוצגות  [ 1 ]  כתוב תגובה 
1
אני לא מבין מה הבעיה
גבר כלשהו  |  5/10/10 20:29
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
מורן שריר
הסרט התיעודי על התמודדותו של הקומיקאי ספי ריבלין עם מחלת הסרטן הצליח לסחוף, לרגש ובעיקר לצייר את ריבלין כאדם מקסים ושובה לב שלא זקוק לטיפה של רחמים
ענבל בר-און
חוק איסור לשון הרע אינו מספק הגנה מספקת על שמן הטוב של הבריות    יש ונפגע נותר חסר הגנה    הכנסת ה-18 העלתה שורה של הצעות חוק שנועדו לסתום את הפרצות
מחלקה ראשונה
לקראת החזרה ללימודים ולאוניברסיטה, סטודנטים רבים מחפשים פתרונות לשדרוג הבית או הדירה השכורה, אך עם זאת - לחסוך בהוצאות, עד כמה שניתן כמובן
עו"ד יאיר סקלסקי
על-אף הסיכונים הכרוכים בביצוע ברית המילה ועל-אף שרוב מוחלט של הבריתות אינן מבוצעות על-ידי רופאים, זוכה ברית המילה ללגיטימיות ברוב חלקי העם
מורן שריר
האודישן של יונית לוי ל-CNN, החברה של יאיר נתניהו והזוגיות של רון קופמן הן רק דוגמאות לאייטמים זולים וצהובים שמגיש לנו פינס במומחיות ובמקצוענות יתרה. בתור מתאבן קטן שלפני החדשות, זה אפילו עובד לא רע
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il