דבר והיפוכו בעיתון הארץ

"...בידי החיזבאללה יותר מ-50 אלף רקטות מדגמים שונים, ובהן כאלה שטווחן מגיע אפילו עד מטרות בנגב. בידי החמאס אלפי רקטות, חלקן בעלות טווח של עשרות קילומטרים, ובידי סוריה אלפי טילים בליסטיים ועשרות אלפי רקטות. כלומר, כל נקודה בשטח ישראל מטווחת באלפי רקטות וטילים" (ראובן פדהצור, אשליה של עורף מוגן, הארץ, 2.12.10). "...במדינת הפליטים והניצולים הקיץ הקץ על ההומניות. הדיון הציבורי על גורל הזרים מתמקד אך ורק בפתרונות שטניים, מתחרים זה בזה רק במידת מפלצתיותם: זה אומר גדר, זה אומר מתקן כליאה המוני, וזה אומר 'גירוש חם' או 'קר'. הקשיבו לקברניטים, אין בפי איש מהם ולו מלת חמלה אחת על האנשים הללו. לא כלום. העובדה שמדובר בבני אדם, בבני אדם אומללים, נשכחה מלב; אין היא שיקול בכלל" (גדעון לוי, מול כל הגזענות הזאת - שם, באותו גיליון). אלה הדברים. זה מול זה. דבר והיפוכו. אפשר להתעלם ולקשקש בקומקום על מדינה גזענית, כובשת, כולאת ומגרשת זרים. העובדה החשובה ביותר היא היותה של מדינת-ישראל מדינה מאוימת מכל עבריה, ומה הטעם להיטפל לזוטות כשכל העסק הזה ניצב לו על כרעי תרנגולת? הסכנה אורבת גם ל"נכבשים" וגם לעובדים הזרים וגם לפליטים המסכנים. נהפוך הוא, גדעון לוי ה"הומני" עד לזרא היה צריך להיות הראשון לדרוש טרנספר כוחני של כל מושאי כתיבתו מן המדינה ה"חשוכה" שלו. אם אכן דאגתו לערבים ולפליטים הזרים נאמנה, הוא חייב לפעול במרץ למילוטם מן התופת המחכה לנו. התחמושת המשחיתה שנצברה בעמל רב נועדה לנחות עלינו ולהשמיד ללא אבחנה. אין טילים שטעמו מעץ הדעת טוב ורע! טיל הוא טיל ובאשר ינחת יקטול ויאבד ויהרוס וישמיד מעל פני האדמה עליה יעמדו יהודים, ערבים, גזענים, פליטים ועובדים זרים. מי שדואג למי מהם, אל לו להתייחס ליחסים ביניהם בשעה גורלית שכזאת. זה לא הזמן. הכל מאוימים! סכנת-חיים נשקפת גם ליפי הנפש שכל חוכמתם בריאת סימנים כאלה ואחרים לאלה, ומתן ציונים כאלה ואחרים לאחרים. "...את גילויי הגזענות והלאומנות כמו אלה שבערי ישראל ואלה הניבטים אלינו במראת הסקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה, שפורסמו אתמול ב'הארץ', אפשר עוד איכשהו לתרץ ולהסביר. שנאת זרים יש היום גם באירופה. אבל על שתיקת ההנהגה המשת"פית עם הגילויים הללו ועל הצעותיה לפתרון ה'בעיה' - אי-אפשר למחול" (גדעון לוי - שם). אני מתאפק שלא לסנן איזו קללה עסיסית. זה מה שחשוב עכשיו? הלא בכל רגע נתון ימטירו פה אש וגופרית וכל חלקנו יהיה דם ואש ותמרות עשן בכל אתר ואתר! גם "ההנהגה המשת"פית עם הגילויים הללו ועל הצעותיה לפתרון ה'בעיה'" עסוקה בהבלים, כן, התעסקות באהבה ושנאה של זרים או בטיפול בפליטים המסכנים אינם ברגע זה אלא הבל הבלים וחוסר אחריות כלפי כולם. זו לא השעה! אם יש לבוא בטענות להנהגה שלנו בדבר שתיקה כלשהי, הרי השתיקה שמול האיום הנורא המשחר לטרף היא הטענה היחידה שצריך להשמיע בקול תרועה רמה. בהבלים ובפליטים נטפל כשנעמוד איתן ביום מן הימים, אם נעמוד בכלל.