אין ספק שמלחמת לבנון השניה נוהלה בצורה כושלת. אף שגרמנו ללבנון בכלל ולחיזבאללה בפרט, נזק ממשי שעדיין הם לא התאוששו ממנו' הייתה ההרגשה שלנו קשה. עם כל צהלות הניצחון השיקריות של נסראללה אני זוכר דבר אחד - בראיון ברדיו שנתן המתועב הזה לאחר המלחמה, בגילוי לב ריגעי פלט: "אם הייתי יודע את התוצאות, לא הייתי חוטף את החיילים הישראלים"...
האם אלה דברי מנצח?...
אבל כאמור לא בזה מדובר, כי אנחנו יודעים שהיו לנו אז כל כך הרבה פשלות בחזית ובעורף כך שלא הרגשנו כמנצחים. אבל, כן למדנו והפקנו לקחים ומערכות שונות שונו לחלוטין, ומערכות אחרות עודכנו, ובכך ניתן לומר שזה היה הרווח הגדול ביותר מהמלחמה הזו, דהיינו - קיבלנו כמה "סטירות לחי" שהחזירו אותנו למציאות וגרמו לנו להיות יותר מאומנים, יותר מצויידים ויותר מוכנים... דהיינו - איזה "מזל" שקיבלנו התרעות כל-כך חשובות ועוד יצאנו די-בזול... כך לבטח אמרו לעצמם מנהיגינו הביטחוניים...
ה"מזל" הזה ממשיך לרדוף אותנו גם לנוכח השריפה הענקית בכרמל. פתאום התברר לנו שאנחנו לא בדיוק ערוכים כראוי לאסון המוני כזה ובייחוד לא מבחינת שריפות. כוחות הכיבוי התבררו כחלשים בכוח-אדם ובציוד, אין לנו מטוסי כיבוי רציניים ואין תאום כאשר האש מופיעה בכמה מוקדים בו-זמנית.
עכשיו התעוררו שרינו ומנכ"לינו והתחילו להכין את המדינה להתמודד עם אסון המוני (שלבטח אורב לנו מגבולנו הצפוני...). ירכשו ציוד מודרני וגם תקציבים ימצאו לאמן ולהכשיר עוד אנשים מיומנים לטפל בשריפות ובנפגעים רבים ולבטח ישופרו מפקדות לתיאום... ולאחר מכן שרינו ומנכ"לינו שוב יאמרו לעצמם: איזה 'מזל' שיצאנו בזול יחסית, רק כמה עשרות הרוגים וכמה עשרות מיליוני שקלים בנזק... אבל למדנו כל כך הרבה ושיפרנו... ונערכנו...
האנחה הגדולה שיצאה ברגע זה מעומק החזה שלי שוללת לחלוטין את ה"מזל" הזה שרודף אותנו באכזריות במקרים רבים בעבר (כמו גם הפתעת מלחמת יום-הכיפורים ועוד). הפשלות הללו לא היו מחוייבות המציאות אם ההנהגה הייתה משכילה לראות את הנולד ולהתכונן כראוי לתרחישים אשר קרו ותפסו אותנו עם המכנסים למטה... אז האימרה המפורסמת: שיהודי קונה מטריה רק אחרי שהוא חוטף דלקת ריאות מתגשמת ל"מזלנו" במדינת היהודים שוב ושוב...
אשרינו... ברי מזל אנחנו... שלא נדע... שלא נדע...
