על קשר השתיקה שנרקם סביב מעורבותו האפשרית של כתב "חדשות 2"
משה נוסבאום בחשיפת מקור הדלפה של פרשת סיריל קרן לעיתונאי
הארץ ברוך קרא כתב שחר אבירי בגליון "העין השביעית" שהתפרסם בנובמבר 2003.
שבע שנים אחרי פרסום הכתבה של אבירי, קשר השתיקה נותר על-כנו. כלי התקשורת המרכזיים בישראל לא דיווחו כי במהלך עדות שמסר בבית המשפט המחוזי בתל אביב הודה הכתב לענייני משטרה של "חדשות 2" כי לאחר חשיפת פרשת סיריל קרן ב
עיתון הארץ, נענה להזמנת
ערן שנדר, ראש צוות החקירה לחשיפת המקור של קרא, נפגש עימו והציג בפניו את המסמך המודלף. גם בחדשות ערוץ 2 בוחרים בשתיקה.
יודגש כי בעדותו בבית המשפט הכחיש נוסבאום את המיוחס לו על-ידי התובעת, כאילו הוא המקור המשטרתי שהחוקרים כינו "נשר" ושהעביר לידי שנדר את המסמך המודלף. לדברי נוסבאום, הוא רק הציג בפני שנדר את המסמך בלי למסור אותו. במהלך עדותו הסביר נוסבאום את מעשיו כך: "מאחר שכבר הקרנתי אותו, לא מצאתי שום בעיה להראות לו את המסמך". בחקירה הנגדית הוסיף נוסבאום: "לא עלה בדעתי שזה עלול לגרום לאיזשהו נזק למישהו לאחר שהראיתי את המסמך קבל עם ועדה בטלוויזיה".
גם לפי הגרסה המרוככת שהציג נוסבאום, שלפיה הסתפק בהצגת המסמך לחוקר המשטרתי ולא מסר אותו לידיו, עדיין מדובר בהתנהלות עיתונאית חריגה - הצגת מסמך רגיש במיוחד, שהודלף לעיתונאי אחר, בפני ראש צוות חקירה שמשימתו היא לחשוף את מקור אותה ההדלפה. כמו-כן, יש מקום לציין כי בכתבה ששודרה במהדורת החדשות של ערוץ 2 המסמך נראה מרחוק, כשהוא מוחזק בידיו של נוסבאום, והוצג מקרוב רק באופן חלקי. נראה כי אין להשוות בין בחינת המסמך כפי שהופיע בשידור הטלוויזיוני ובין בחינה מקרוב ובעיון של המסמך כולו, על ארבעת עמודיו וחירורי סיכות המהדק שתאמו את אלו שהופיעו במסמך שהיה ברשות גלאט-ברקוביץ' ותרמו להפללתה.
מאז מתן העדות ממשיך נוסבאום בתפקידו ככתב לענייני משטרה בחברת-החדשות של ערוץ 2. הוא לא פוטר, וככל הידוע גם לא הושעה מתפקידו, לא הועבר לסיקור תחום אחר ולא ננזף.
לפני כשנה פיטר מנכ"ל חברת-החדשות של ערוץ 2
אבי וייס את העיתונאי סלימאן א-שאפעי משום שלא תיאם עם מערכת "חדשות 2" פרסום ספר פרי עטו. בתשובה לבקשת א-שאפעי מבית-הדין האזורי לעבודה בירושלים לאסור את פיטוריו, טענה חברת-החדשות כי לאור התנהלותו של א-שאפעי, אבד לה האמון בו ועל כן לא תוכל להמשיך להעסיקו. במהלך עדות שמסר בבית-הדין אמר וייס כי באופן אישי אבד לו האמון בא-שאפעי ועל כן הוחלט על פיטוריו. בית-הדין קיבל טענה זו, קבע כי "אין ספק כי מערכת האמון והיחסים שבין המבקש למר וייס ובינו לבין מערכת החדשות נפגעה באופן שספק אם ניתן לתקנה" והחליט לדחות את בקשת א-שאפעי.
האם פרסום ספר בלא אישור מראש יוצר משבר אמון חריף יותר מאשר שיתוף פעולה עם חקירה לחשיפת הדלפה של עיתונאי אחר? האם האמון של וייס בנוסבאום נותר איתן גם לאחר שהודה כי נפגש עם ראש צוות חקירה לחשיפת מקור עיתונאי והציג בפניו עותק מהמסמך המודלף?
וייס, כיום מנכ"ל חברת-החדשות של ערוץ 2 ומי שהיה בזמן התרחשות האירועים עורכו של נוסבאום, סירב להשיב לשאלות "העין השביעית". מנכ"ל חברת-החדשות סירב לומר אם הוא מתכוון לפעול בדרך כלשהי בעקבות העדות שנשמעה בבית המשפט, הוסיף כי לא ראה את פרוטוקול הדיון והפנה את "העין השביעית" לנוסבאום עצמו. נוסבאום סירב להשיב לשאלות בנושא וציין כי הנושא עדיין תלוי ועומד בבית המשפט.
ייתכן כי נוסבאום אכן פעל בתמימות ומתוך הנחה כי לא ייגרם נזק לאיש כתוצאה מהצגת המסמכים לראש צוות החקירה, וכי בחברת-החדשות של ערוץ 2 סבורים כי לכן אין טעם בנקיטת צעדים נגדו, אך האם לחברת-החדשות של ערוץ 2 עומדת הזכות שלא למסור תגובה עניינית להודאתו של העיתונאי?
"מועצת העיתונות צריכה ליזום דיון דחוף בשאלה"
"לדעתי, אי-אפשר פה לשמור על זכות השתיקה", אומר ל"עין השביעית"
משה נגבי, הפרשן לענייני משפט של קול-ישראל. נגבי מסייג ומדגיש כי טרם ניתן פסק דין במשפט, וכי עדיין יש מחלוקות עובדתיות, כגון השאלה אם העברת המסמך מקרא לנוסבאום הייתה על דעת גלאט-ברקוביץ', ואם לא, האם נוסבאום ידע שהמסמך נמסר לקרא מתוך הסכמה שלא ייחשף. יחד עם זאת, נגבי אומר כי גם אם ניקח בחשבון שהגרסה המקלה שהציג נוסבאום בעדותו היא הנכונה, עדיין מתעוררת "אי-נוחות" מהמעשה.
"זו לא סיטואציה שבה עיתונאי יכול להגיד, 'אני שומר על זכות השתיקה'", טוען נגבי. "עיתונאי, ובוודאי עיתונאי ותיק וחרוץ כמו נוסבאום, בעל הישגים עיתונאיים רבים, יודע שבדרך כלל השימוש במסמכים כאלה נעשה תחת חיסיון", הוא מוסיף.
"זה דורש הסבר. יכול להיות שלנוסבאום יש הסבר טוב. עד עתה לא שמעתי הסבר טוב. לטובתו ולטובת המוניטין שצבר במשך עשרות שנים של עבודה חרוצה, אני חושב שהוא צריך לתת הסבר. אני נותן לו קרדיט, מאחר שאני מכיר אותו כעיתונאי ותיק שיודע מה החשיבות של חיסיון עיתונאי, אבל דווקא מתוך עמדה זו אני בא ואומר לו ולחברת-החדשות של ערוץ 2 - כמו שאנחנו אומרים שאיש ציבור לא יכול לשמור על זכות השתיקה ולהמשיך בתפקידו, למרות שהזכות קיימת בחוק, נוסבאום וחברת החדשות של ערוץ 2 חייבים הסבר".
נגבי מוסיף כי לדעתו מחויבת גם פעולה מטעם מועצת העיתונות, וזאת, לדבריו, כדי לקבוע בתקנון האתיקה כלל שיתייחס ספציפית למחויבותו של עיתונאי אחד כלפי מקור של עיתונאי אחר. כיום תקנון האתיקה מכיל את סעיף 22, הקובע כך: "לא יגלו עיתון ועיתונאי מידע שנמסר להם בתנאי שיישאר חסוי ולא יחשפו זהותו של מקור חסוי אלא בהסכמתו של המקור". אומנם ניתן להבין מהסיפא של סעיף זה כי אל לעיתונאי לחשוף את זהותו של מקור חסוי גם אם אינו המקור שלו, אך הדבר אינו מצוין באופן מפורש.
"אני חושב שמועצת העיתונות צריכה ליזום דיון דחוף בשאלה", אומר נגבי. "מסתבר שיש פה פרצה בתקנון האתיקה לגבי הנסיבות שבהן מותר, אם בכלל, לעיתונאי לחלוק חומר שקיבל תחת חיסיון מעיתונאי אחר. הייתי מוסיף איסור מפורש על כל עיתונאי לנקוט מהלך שיביא באופן סביר לחשיפת מקור חסוי של עיתונאי אחר".
ככל הידוע, טרם הוגשה תלונה למועצת העיתונות נגד נוסבאום, לא על-ידי גלאט-ברקוביץ' ולא על-ידי גורם אחר. נשיאת מועצת העיתונות
דליה דורנר סירבה להשיב לשאלות "העין השביעית" בשל העובדה כי הנושא עומד ותלוי בבית המשפט. מדוברות חברת-החדשות של ערוץ 2 נמסר: "אנחנו לא נגיב".
רשימות קשורות:
-
חדשות 2: דודו עשה את זה
-
אני קורא לכולכם לנצל את ההשפעה הרבה שלכם
-
הצעה לסדר היום
-
עיתונות בתחפושת
-
גירוש שדים