X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  מאמרים
מלחמתו החשאית של "הארגון העולמי של יהודים יוצאי לוב" - המורכב רובו ככולו מיהודי טריפולי - ביהודי בנגאזי המהווים מיעוט בקהילה, היא בלתי נתפשת כמי שמייצג את "האח הגדול" במשפחה הלובית, הציפייה מהארגון שיושיט יד להבנה ולשיתוף-פעולה עם ה"אחות הקטנה" קהילה עם עבר מפואר והווה מעורר תהיות
▪  ▪  ▪
היתה ואיננה. בנגאזי של קדאפי [צילום: AP]

היא קטנה וצנועה - כמעט נחבאת אל הכלים; לא תראו את אנשיה בהפגנות רחוב כי אין להם סיבה טובה לכך; היא עתיקת-יומין ובעלת מורשת מפוארת; חדורת רוח ציונית ואהבת ישראל; תרומתה לתקומת המדינה ולפיתוח הארץ אינה מוטלת בספק; מעטים בארץ מכירים אותה באמת או מודעים לסגולותיה המיוחדות, ובכל-זאת בתודעת הציבור הדימוי שלה אינו מחמיא, בלשון המעטה; יש שמזהים אותה עם הקציצה החביבה "מפרום". למי שלא ניחש: מדובר בקהילת יהודי לוב שלפני כחודשיים חגגה 60 שנה לעלייתה וקליטתה בארץ בכינוס ארצי שנערך ביוזמת מרכז דהאן באוניברסיטת בר-אילן בשיתוף-פעולה עם "הארגון העולמי של יהודי לוב" - אליו הוזמן גם מנהיג לוב מועמר קדאפי, שהבטיח לשלוח את בנו סייף אל-איסלאם, אלא שמשום-מה הוא לא הגיע, וגם לא טילפן.
מי שנכח בכינוס זה, שמשום-מה לא זכה להד תקשורתי ראוי, יכול היה להבחין שמתחת למעטה החגיגיות שלו גחלים לוחשות במערכת היחסים שבין יוצאי העיר טריפולי - שהם הרוב בקהילה, ליוצאי העיר בנגאזי - שהם מיעוט. יוצאי טריפולי חולשים למעשה על הארגון העולמי שנוקט קו-פעולה מתנכר ולעתים דורסני כלפי יוצאי בנגאזי; אלה מצדם אינם יכולים כיום להתמודד כראוי מאחר שאינם מאורגנים עדיין והעמותה שאמורה לייצג אותם בארגון נטולת "גייסות".

"אנחנו לובים ולא טריפולטנים"

ניסיונות חוזרים ונשנים מצד כמה מפעילי הארגון ששרדו את מחנה הריכוז ג'אדו, לשכנע את הנהלת המוזיאון שבמרכז המורשת להציב נרות נשמה לזכר מאות הקרבנות מבין יהודי בנגאזי שנספו באותו מחנה - ניסיונות אלה העלו חרס

ביטויים למגמה של ניכור וטשטוש עקבות של קהילת יוצאי בנגאזי מצד צמרת "הארגון העולמי של יהודים יוצאי לוב" ניכרים על כל צעד ושעל. ב"לבלוב", ביטאונו של הארגון, אין כמעט זכר ליוצאי העיר בנגאזי; בכתב-העת הזה אפשר למצוא מאמרים מעניינים כמו המאמר שבו מתוארים הקשיים שבהם נתקלו יהודי לוב עם עלייתם ארצה, אך מי שציפה לקרוא בו משהו על קורות יהודי בנגאזי בתקופת השואה - צפויה לו אכזבה; בפעמים הבודדות מוזכרת בנגאזי בהיבט ההיסטורי תחת השם קירינאיקה שלא רבים יודעים לזהות את שייכותה. כאשר קוראים את המודעה שפרסם הארגון בביטאונו על נכונות לסייע ל"יד ושם" באיסוף וברישום שמות הקרבנות מקרב יהודי לוב - מחנה ג'אדו שאליו הוגלו יהודי בנגאזי אינו מוזכר כלל. סממן נוסף: אחד מחבריי ללימודים בבית-הספר העברי בבנגאזי כותב באותו ביטאון מאמר שבו הוא מציין את שמו של בית-הספר כמודל לחינוך לערכים, אך נמנע מלנקוב במקום מושבו ותחת זאת הוא בוחר בשם בית-הספר ב"לוב".
הוא הדין לגבי מרכז המורשת של הארגון באור יהודה; עד כמה שידיעתי מגעת, מעולם לא שימש מרכז זה כאכסניה לאירועים, שליוצאי העיר בנגאזי יש עניין מיוחד בהם. ניסיונות חוזרים ונשנים מצד כמה מפעילי הארגון ששרדו את מחנה הריכוז ג'אדו, לשכנע את הנהלת המוזיאון שבמרכז המורשת להציב נרות נשמה לזכר מאות הקרבנות מבין יהודי בנגאזי שנספו באותו מחנה - ניסיונות אלה העלו חרס; אומנם קיימת במוזיאון נוכחות מסוימת ליוצאי בנגאזי בצורת דגם מוקטן של המחנה, אך ללא ציון שם העיר בנגאזי שממנה הוגלו הקרבנות, וגם רשימת הנספים עצמה חלקית; לטענת הנהלת הארגון, לא ניתן היה להשיג את רשימת השמות למרות המאמץ הפרסומי הרב שהשקיעו. כיצד היו יכולים להצליח כאשר אין להם נגישות ישירה לאותם זקני העדה מקרב יוצאי בנגאזי, שרידי המחנה?! כשמנהל המכון לחקר יהדות לוב, מר יעקב חג'ג'-לילוף, התבקש בראיון עיתונאי לספר על שואת יהודי לוב, הוא נמנע לאורך כל הראיון מלאזכר ולו במילה אחת את יהודי בנגאזי, שכאמור הוגלו מעירם לאותו מחנה. שם המחנה מוזכר, לא אוכלוסייתו. בטקסט נלווה לפיוט שנושא את הכותרת "הללויה עם נברא" באדיבות מר חג'ג'-לילוף, שהופיע באתר יצחק בן-צבי, מצאתי את הכיתוב הבא: "השיר 'הללויה עם נברא' חובר לאחר שחרור מחנה ג'אדו בלוב בידי בעלות הברית. יהודי טריפוליטניה נכלאו במחנה זה בידי צבא איטליה הפאשיסטית". כאן כבר הרחיקו לכת עד כדי...חילופי אוכלוסין. ביטוי מובהק נוסף למגמה של שחזור ההיסטוריה של יהדות לוב?
בכינוס מרכז דהאן, שר התקשורת מר משה כחלון היה אורח הכבוד ובנאום שנשא העביר מסר של "חיבוק דוב" כאשר העיד על עצמו שהוא נולד בישראל, אך עם זאת מצא לנכון להצהיר: "כולנו טריפוליטנים"; יו"ר הארגון, מר מאיר כחלון, קם ומילמל כמה מילים לאחר שמקרב הקהל בקעו קולות מחאה שקראו "אנחנו לובים ולא טריפוליטנים".

הארגון העולמי מתנכר ללא-לובים

אין פלא שרובם המכריע של יהודי בנגאזי מדירים את רגליהם מהארגון, נמנעים מלהשתתף בפעילותו ואילו הפעילים המעטים שבתוכו - ניסיונותיהם עד כה להמחשת נוכחותה וייחודה של קהילת בנגאזי בתוך הארגון ומחוצה לו נבלמים

גישה צורמת ובוטה התואמת את המגמה הכללית של הארגון כלפי יהודי בנגאזי, חשתי אני על בשרי: כאשר פניתי לאתר של הארגון באינטרנט והצעתי לפרסם בו את המאמר הזה, תוך ציון העובדה שמדובר במאמר בעל אופי ביקורתי וכותבו הוא יליד בנגאזי - התגובה הייתה נזעמת, שלוחת-רסן ומלווה איומים. "אתה לא תכתוב עלינו ביקורת... קודם תבוא להתנדב... אני אדאג לכך שכף רגלך לא תדרוך במרכז המורשת", הטיח באוזניי מר אבי פדהצור, אוצר המוזיאון במרכז המורשת, למחרת הפנייה שלי בשיחת פלאפון יזומה על ידו, ולא עזרו ניסיונותיי להשחיל מילה. בסיום המונולוג הצעקני שלו, איחלתי לו "שיהיה בריא" וכך הסתיימה "השיחה".
יו"ר הארגון, מר כחלון, דיבר ערב הבחירות באוגוסט 2010 על הצורך בהגברת המעורבות מצד בני הקהילה בנעשה בארגון; האם כך מאפשרים מעורבות? סוד גלוי הוא שגם במשטר טוטליטרי כמו זה שבלוב נותנים מקום לביקורת. חסימת פיות אינה משרתת את טובת הארגון והקהילה. חופש דעה וביטוי עשויים להפרות אותם. צר לי לקבוע שהתגובה הלא-מידתית של הממונה על המוזיאון לניסיון שלי לשלוח אלומת אור על הארגון, היא סימפטום לאגו מנופח ולעוינות מצד ראשיו כלפי כל מי שאינו מזוהה איתם מקרב יהודי לוב.
על-רקע כל זה, אין פלא שרובם המכריע של יהודי בנגאזי מדירים את רגליהם מהארגון, נמנעים מלהשתתף בפעילותו ואילו הפעילים המעטים שבתוכו - ניסיונותיהם עד כה להמחשת נוכחותה וייחודה של קהילת בנגאזי בתוך הארגון ומחוצה לו נבלמים, והם חשים כנטע זר אף שחלקם מנהלים פעילות התנדבותית מבורכת לטובת כלל הקהילה; לאחרונה ביוזמת פרופסור מוריס רומנו, מאוניברסיטת בן-גוריון בבאר-שבע, הולכת ומתגבשת עמותה שאמורה לייצג את יהודי בנגאזי בארגון ולדאוג לאינטרסים שלהם, או כדברי אנשיה: "לתקן מבפנים את הטעון תיקון". האם זה יעלה בידם? לאלוקים פתרונים.

יהודי בנגאזי לא נטבחו בפרעות?!

כיוצא העיר בנגאזי, אני מבקש לנדב עדות אישית על מה שחווינו, אני ובני משפחתי, בעיר הזאת, כאשר המוני ערבים, אספסוף משולהב חמוש בגרזנים ובסכינים, פשטו לילה אחד על ביתנו בשאגות קרב ואלמלא יוזמתו של "חסיד אומות עולם", ערבי בשם מוחמד ברימה (איתו טיפחו הוריי במשך שנים יחסי שכנות טובה), שברגע האחרון אסף אותנו אל ביתו - גורלנו היה רע ומר

כאשר תוארו בכינוס מרכז דהאן פרעות הערבים ביהודי לוב בשנים 1945 ו-1948, צוינו בהרחבה הפרעות בטריפולי ולא הייתה כל התייחסות לפרעות ביהודי בנגאזי ב-1948, כאילו לא היו; כיוצא העיר בנגאזי, אני מבקש לנדב עדות אישית על מה שחווינו, אני ובני משפחתי, בעיר הזאת, כאשר המוני ערבים, אספסוף משולהב חמוש בגרזנים ובסכינים, פשטו לילה אחד על ביתנו בשאגות קרב ואלמלא יוזמתו של "חסיד אומות עולם", ערבי בשם מוחמד ברימה (איתו טיפחו הוריי במשך שנים יחסי שכנות טובה), שברגע האחרון אסף אותנו אל ביתו - גורלנו היה רע ומר; קשה לשכוח את רגעי האימה האלה, ועוד יותר קשה לשכוח את הטבח שעשו הערבים במקום אחר בקרב בני המשפחה כאשר הרגו את סבי בכלי המשחית שהיו בידיהם ופצעו קשה את דודי ודודתי, וכל זה - לבד ממעשי השוד והביזה שעוללו ברחבי העיר. דבר המאורע הטראומתי הזה בתולדות יהודי בנגאזי לא הגיע ככל הנראה לידיעת חוקר ההיסטוריה של יהדות לוב, מר יעקב חג'ג'-לילוף, אף שלזכותו ייאמר כי באורח אישי הוא יודע להעריך את קהילת קירינאיקה כבעלת מורשת מפוארת ועתיקת-יומין.
באי הכינוס במרכז דהאן, שרובם המכריע בגיל 65 ומעלה, ציפו לשמוע בשורות טובות במה שקשור לפיצויים ממשרד האוצר עקב השואה; עכשיו התבשרו שהאוצר "נכנע" לדרישות הארגון ורק סוגיית הרטרואקטיביות נותרה שנויה במחלוקת. "נלחמנו נגד אריות ויכולנו להם, אנחנו הצלחנו להשיג את הפיצויים", הכריז יו"ר הארגון; כל הקרדיט שלו, למרות העובדה שאת התוצאה החיובית יש לזקוף לגורמים נוספים ובכללם ליוצאי העיר בנגאזי; גם כאן התעלמות מתרומתם הראשונית של פעילים יוצאי העיר שעשו מאז אמצע שנות החמישים מאמצים רבים כדי להשיג את ההכרה בזכאותם של יהודי לוב לפיצויים.
עדות לכך מסר בכינוס מר בנימין דורון (פעיל נמרץ מהבודדים מבין יוצאי בנגאזי בארגון). "אחרי הסכם השילומים בין ראש הממשלה דוד בן-גוריון לבין קנצלר גרמניה אדנהאור ב-1954", סיפר דורון שהיה בין חברי המשלחת, "התארגנה משלחת מקרב יהודי בנגאזי כדי להיפגש עם יו"ר ההסתדרות הציונית העולמית דאז נחום גולדמן ז"ל במטרה לשכנע אותו שיפעל אצל הגרמנים כך שגם יהודי לוב יוכרו כקרבנות השואה ויהיו זכאים לפיצויים, אך נחום גולדמן הגיב על פנייתנו בזעם. הוא אמר לנו 'תרדו מהעץ, איך אתם מעזים בכלל לדרוש דבר כזה'. חברי המשלחת לא אמרו נואש ופנו גם לשר החוץ משה שרת ז"ל, שבשלהי מלחמת העולם השנייה, במרס 1944, ערך ביקור בבנגאזי ונפגש עם החיילים היהודיים המתנדבים מא"י ובנוסף גם עם בני הקהילה שחזרו זה מקרוב מג'אדו. המשלחת פנתה אליו מתוך ידיעה שהוא מצוי בנושא, אך תשובתו הייתה מתחמקת. "נגמור עם יהודי אירופה ואחר-כך נטפל ביהודי ארצות ערב". דרך מייסרת וארוכה עברו מאז יהודי בנגאזי עד שהוכרה זכאותם וכך פילסו למעשה דרך לכלל יהודי לוב. זכות ראשונים זו אינה מוכרת בנאומיהם של ראשי הארגון או בכתביו ההיסטוריים.

מתחרים? סוררים, ודינם לחדול!

ראשי הארגון העולמי של יהודים יוצאי לוב, מסתבר, אינם סובלים מתחרים; חבר בארגון העולמי שיוצר מגע כלשהו עם גוף מתחרה נחשב כסוטה מדרך הישר. ארגון כזה הוא עמותה בשם "מרכז אור שלום" השוכנת בבת ים בניהולו של מר פדהצור בנעטיה; כעמותה עצמאית ששורשיה דווקא מחבל טריפוליטניה (כומס), היא נחשבת בעיני הארגון העולמי סוררת שאחד דינה - לחדול; לעומת הגישה הלוחמנית של ראשי הארגון, מייצג מנהל המרכז קו ליברלי מתון ומגלה הזדהות עם כל יוצאי לוב ללא יוצא מהכלל; אחד ממוקדי החיכוך בין הארגון ל"מרכז אור שלום" סובב סביב שימוש בתמונות, בפריטי לבוש ובחומרים אחרים שיהודים מלוב הביאו עימם ארצה כמזכרת והועמדו לרשות המרכז. לטענת הארגון, התמונות שהוצבו במוזיאון ב"מרכז אור שלום" שייכות לו; הוא דורש להחזירן ומאיים שיתבע אותו לדין.
מנהל "מרכז אור שלום" מגלה טפח ומכסה טפחיים בהתייחסו לעימות עם הארגון. "אני משתדל שהיריבות הזאת שיש בה הרבה לכלוך תישאר ברמות שלא תורגשנה על-ידי הציבור ובוודאי לא בעוצמות האמיתיות שלהן", הוא אומר; לטענתו, הארגון העולמי לא מחמיץ כל הזדמנות כדי להוקיע אותו. "יש לי בטן מלאה על חלק מהאנשים וההתנהלות שלהם בארגון", הוא מוסיף ואומר: "אך אני נושך שפתיים לפעמים עד כדי זוב דם, אם כי לעתים איני מצליח להתאפק".

נספח
"הארגון העולמי של יהודים יוצאי לוב" - הצהרת כוונות במבחן המציאות
▪  ▪  ▪

"הארגון העולמי של יהודים יוצאי לוב" נוסד בראשית שנות השמונים; בין מייסדיו בגלגולו הראשון היו רפאל פלאח ז"ל שמקום מושבו היה ברומא, פרופסור מוריס רומנו מאוניברסיטת באר שבע; פרופסור ברוך רובין מהאוניברסיטה העברית; ורמי כחלון שבתמיכה של ראש עיריית אור-יהודה הקים, בראשית שנות ה-2000, את מרכז מורשת יהודי לוב בעיר; לפני כשש שנים נבחר מר מאיר כחלון כיו"ר החדש של הארגון. באוגוסט שעבר נערכו בארגון בחירות חדשות שבעקבותיהן הוקמה מועצה חדשה המורכבת מ-45 חברים, מנציגי מייסדי הארגון ומנציגי כלל המתפקדים לארגון (מהווים אסיפה כללית שהיא מעין פרלמנט); בבחירות אלה נותר מר כחלון על-כנו, גבר על מר נחום גלבוע, המכונה נחצ'ה, מי שהיה עורכו של הביטאון "לבלוב" ופרש בעקבות זאת מתפקידו.
תחת חסותו של הארגון, או אולי בדרך לחסות בצלו, עמותות שונות - ביניהן התאחדות עולי לוב מייסודו של מאיר כחלון; ועד קהילות, עמותת בו-שאיף, "יגדיל תורה", מכון "גנזי רפאל"; ועד קהילות לוב, ברית יוצאי לוב; עמותת חי-חי מירושלים, עמותת יהודי איטליה בהנהלת עמוס גוויטה ולאחרונה - אולי גם עמותת יהודי בנגאזי, שכדי להתבסס ולתפקד כראוי היא זקוקה באורח חיוני להצטרפותם ולהזדהותם של יהודי חבל קירינאיקה בכלל והעיר בנגאזי בפרט - שיהוו משענת ציבורית ראויה. בין הגופים הללו יש מן הסתם הבדלי תפישה והדגשי פעולה שונים, היוצרים קרקע פורייה למתח ולחיכוכים למרות המכנה המשותף שביניהם.
עמותה נוספת שהשתייכה בעבר לארגון העולמי ופרשה ממנו וכיום נחשבת למתחרה שלו, היא עמותת "מרכז אור שלום" שמקום מושבה בבת-ים והיא מחזיקה במוזיאון משלה ובביטאון משלה בשם "עאדה", שבימים אלה מלאו 15 שנה לקיומו; לדברי מנהל המרכז, מר פדהצור בנעטיה, נועד ארגונו לסייע בשימור והנחלת מורשת יהודי לוב לדור הבא ולכלל עם ישראל.
הארגון העולמי של יהודים יוצאי לוב מצהיר על עצמו כתאגיד א-פוליטי, וכמי שעושה את המרב כדי לאגד את הגופים השונים של הקהילה בארץ ובפזורה תחת קורת גג אחת, כמו גם לרכז ולהפעיל אנשי רוח, דת ומדע מבני הקהילה כדי לממש את מטרותיו. תוכניות הפעולה שלו כוללות קשת רחבה ומגוונת של אירועים ארציים ובינלאומיים, כמו ערבי פולקלור וימי עיון וזיכרון הקשורים ביהדות לוב; גביית וריכוז עדויות מזקני העדה, טיפוח קשרים ושיתוף פעולה עם גורמי חינוך ותרבות בארץ ובעולם; ייזום וסיוע בהפקת תוכניות רדיו וטלוויזיה בתחומי מורשת פולקלור ומוזיקה של יהודי לוב, הענקת מלגות לדוקטורנטים ולסטודנטים לכתיבת עבודת מחקר על אודות יהודי לוב; ארגון פעילות לגמלאים מבני הקהילה וסיוע לבני הקהילה בארץ ובעולם שנקלעו לקשיים כלכליים.
הכלים שעומדים לרשותו של הארגון להשגת היעדים והמטרות הללו הם שני גופים שממוקמים בבית המורשת באור יהודה - מוזיאון בהנהלתו של מר אבי פדהצור הכולל פריטים היסטוריים, בכללם תעודות, ספרים, ציורים, עבודות-יד, כלי נגינה וביגוד מסורתי פולקלוריסטי וכן ביתנים שונים שעוסקים בענייני תנועות נוער, עלייה וקרבנות השואה.
המכון ללימודים ולמחקר יהדות לוב בראשות מר יעקב חג'ג'-לילוף. בין תחומי הפעולה שלו: הרצאות והעברת קורסים לציבור הרחב, ארגון סיורים במוזיאון, טיפוח קשרים עם מוסדות אקדמיים ומרכזי מורשת, ריכוז כל החומר התיעודי וההיסטורי על יהודי לוב, תרגום ספרים ומאמרים לאיטלקית ולאנגלית לבני הקהילה ברחבי העולם, ואספקת אמצעים וראיונות לכתבות על יהודי לוב בתקשורת; לארגון ביטאון בשם "לבלוב", שעד לפני חודשים אחדים היה ערוך בידי נחום גלבוע (התפטר מתפקידו כנראה על-רקע כשלונו בבחירות האחרונות, בהן הציג את מועמדותו לתפקיד יו"ר הארגון).
ולסיום, כמה נתונים על יהדות לוב: ערב הקמת המדינה מנתה הקהילה היהודית בלוב כ-36,000 נפש; אחרי הקמת המדינה עלתה רוב הקהילה לישראל וחלק לא מבוטל ממנה היגר לאיטליה; אחרי עלייתו של מועמר קדאפי לשלטון ב-1969 עזבו אחרוני יהודי לוב את המולדת-האם; בארץ יש שמעריכים את מניינם על צאצאיהם בכ-180,000 נפש.

תמיהה: מהי תרומת הארגון?

מה עושה הארגון בתחום שיפור הדימוי של הקהילה הלובית בעיני החברה הישראלית? האם הוא עושה די כדי להחדיר לתודעת החברה הישראלית את העובדה שיהודי לוב עברו שואה?

בנאומו בכינוס מרכז דהאן, אמר יו"ר הארגון מר מאיר כחלון, כי "יש לשמר את העבר למען העתיד"; בכך הוא מבטא נאמנה את ייעודו של הארגון, אך מעבר לייעוד זה, שאיש אינו מטיל ספק בחשיבותו הגדולה - הארגון גם שולח יד ורגל לתחומי פעולה אקטואליים שונים הנוגעים לחיי הקהילה של כלל יהודי לוב בארץ וכאן רב הנסתר על הנגלה. רבים מבני הקהילה החברים בארגון, ולא רק יוצאי העיר בנגאזי, שואלים-תמהים מהי תרומתו האמיתית של הארגון לעדה בכללה מעבר ליעדו המוצהר? האומנם הוא מתמודד עם הבעיות האמיתיות שמציקות לה? על מה וכיצד הוא מוציא את הכספים הרבים שהוא מקבל מהמדינה, מהמתפקדים ומהתורמים, בייחוד כאשר למעלה מ-95 אחוז מפעיליו הם מתנדבים? אלו הם גורמי הבקרה ומתי נתן הארגון דין-וחשבון לציבור הבוחרים על פעולותיו ומחדליו? מה טיבה של המורשת שהוא מייצג או מבקש לייצג שעה שבמציאות, הקהילה במצב של פלגנות מתמשכת?
להלך-רוח זה מתווספות שאלות כמו: מה עושה הארגון בתחום שיפור הדימוי של הקהילה הלובית בעיני החברה הישראלית? האם הוא עושה די כדי להחדיר לתודעת החברה הישראלית את העובדה שיהודי לוב עברו שואה? אלו יוזמות הוא נוקט לקידום צעירי הקהילה במערכות החינוך וההשכלה בארץ? האומנם יהודי לוב בתפוצות נוטלים חלק של ממש במה שקורה בארגון ובתהליך קבלת החלטותיו, ומה הוא עושה כדי לרתום אותם לתמיכה בבני קהילה נזקקים בישראל?
הבחירות למוסדות הארגון באוגוסט שעבר המחישו את הצורך בבדק-בית יסודי בארגון; הלך-הרוח הכללי בעקבותיהן התאפיין בביקורת קשה מצד חלק נכבד מציבור הבוחרים, שממנה משתמע כי לצמרת הארגון יש עניין רב יותר בכבוד ובכיסאות ופחות בטובת הקהילה כולה על פלגיה. נטען שאלה לא היו בחירות דמוקרטיות - שלא היה חופש בחירה מאחר שהייתה רק רשימה אחת; שמנגנון הארגון מנופח והדבר בא לביטוי בין היתר בריבוי ועדות; שלא ברור מהו תהליך קבלת ההחלטות בארגון ומדוע יהודי לוב בעולם אינם שותפים לתהליך קבלת ההחלטות של הארגון אם הוא אכן מייצג את כלל יהודי לוב בעולם כפי שהוא מופיע; שהארגון דוחק בציבור לתרום כספים נוסף לגביית דמי חברות ולכספים שהוא מקבל מהמדינה; ומה עושה הארגון כדי לשתף את הדור הצעיר בעשייה (נכון שעניין טיפוח המורשת אינו בוער בעצמות הדור הצעיר כיוון שעיניו נשואות קדימה, אולם האם פירוש הדבר שיש לומר נואש ולנטוש אותו או לעשות כל מאמץ כדי לקרב אותו?!) ולסייע לו ככל שניתן?
מי שמעיין במגוון המשימות שהארגון הציב לעצמו ואלו שצפויות לו בהכרח בעתיד, יבין שמדובר במשימות אתגריות שכדי להגשימן הוא חייב עזר כנגדו, פרטנר אמיתי; הארגון נקרא לחדול מיחסו המתנכר ל"אחות הקטנה" כקהילה וכיחידים - להשלים עם עובדת קיומה; לגלות רצון טוב ונכונות כנים לשיתופה ויחד למנף לא רק את שימור המורשת, הנחלתה והפצתה, אלא גם לשפר את היכולות לטיפול בבעיות האקטואליה של הקהילה כולה ללא יוצא מהכלל; יהודי לוב בארץ ובעולם כמהים לכך, כי הם מבינים ש"יחד" זה כוח. מחדל בעניין זה יצדיק שוב את האמירה שהעם טוב יותר ממנהיגיו.

הכותב הוא עיתונאי - יליד לוב, בנגאזי, עלה ארצה בעלייה ההמונית בשנת 1949; מאחוריו 42 שנות שירות במערכת הביטחון.
תאריך:  16/01/2011   |   עודכן:  17/01/2011
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
בנגאזי של קדאפי כבר לא על המפה
תגובות  [ 2 ] מוצגות  [ 2 ]  כתוב תגובה 
1
מאמר שכולו השמצות שקרים ובורות
עגבאני  |  10/03/11 19:48
2
יהודי בנגאזי
ארביב שמעון  |  5/10/13 08:10
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
צבי כסה
מונופול ההרתעה האסטרטגית של ישראל השתנה בעידן הטילים והנשק הבלתי קונבנציונלי    היום תוכל ישראל לחזור להרתעה אסטרטגית רק ביצירת קואליציות מדיניות בהסדרי שלום בשיטה של נדיבות במפה הסופית - ועיקשות בתהליך
איתן קלינסקי
אף פליט מהכפרים עין זיתון וסעסע אינו יכול לראות את הציונות כאידיאולוגיה לאומית רשמית של מדינת ישראל    "קשרו להם את הידיים ואת הרגליים, וזרקו אותם למטה, בואדי העמוק"...    על המדינה לכבד את הנרטיב של האחר, ועלינו לפתוח לבנו לכאבם
עו"ד שי ניצן
באופן נדיר ביטל העליון סעיף חוק שעיגן את האפשרות להאריך מעצר חשוד בעבירות ביטחוניות שלא בנוכחותו. בחודש שעבר אישרה הכנסת הסדר מידתי יותר מזה שנפסל. המחוקק הלך עקב בצד אגודל לפי העקרונות והרעיונות שנכללו בפסק הדין
עו"ד משה גולדבלט
זעקות השבר הן קשקוש מוחלט ושקר גס וכך גם הטענות על מקארתיזם. מאידך גיסא, מחלות קשות וסופניות מזמינות את הצורך בתרופות נואשות וגם קמיעות לא יזיקו, ורשאי השמאל במצבו הנואש להיעזר אפילו באביגדור ליברמן לצורך ישועה
שולמית קיסרי
מדוע ראש הממשלה בנימין נתניהו מאושר בזמן האחרון?    מי עוד מאושר במדינת ישראל?    מה יהיה איתנו, אלה שבחרו בו ואלה שלא, שהרי שהוא הבוס הגדול של כולנו ואנו תלויים בו?
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il