חוות דעת שמחה סדן - פרשת הפנסיה הגרמנית

תוכן העניינים:

תאור: 1 כללי 1.1 פרטים 1.2 מסגרת חוות הדעת 1.3 מידע ונתונים מבנה 1.4 חוות הדעת 2 הרקע לחוות הדעת - תמצית העובדות העיקריות 2.1 תוכנית הפנסיה הגרמנית 2.2 הגופים המתחרים 2.3 מגבלות מדינת ישראל והמל״ס 2.4 מבנה עסקות האשראי 2.5 החברות המלוות שקשורות לארגון ושירותיהן 2.6 הסוגיות לדיון 3. סוגיה 1: משמעות האינטרסים של עו"ד פרי בחברורות המלוות ובחברת הביטוח בריטניה 3.1 מבוא 3.2 סוגיית תנאי ההלוואות 3.3 סוגיית שכר הטרחה 3.4 סוגיית הביטוח של תזרים המזומנים העתידי 3.5 סיכום ביניים 4.סוגיה II: העדן הכלכלי של הפנסיה הגרמנית ללקוחות 4.1 התקבולים הסכום הפנוי 4.2 תשלומי הפנסיה לאחר הפירעון המלא של ההלוואות 4.3 קצבת שארים 4.4 חלקו של הלקוח מהתשלום הרטרואקטיבי העלויות 4.5 אומדן הערך הכלכלי של הפנסיה הגרמנית לקוחות 5. סיכום

רשימת נספחים

נספח א׳- מכתבם של עורכי הדין מיכאל קירש, דרור ארד-אילון ודנה שטיר מיום 30 באפריל 2006. נספח ב׳- דף מידע של הארגון למימוש האמנה על ביטחון סוציאלי(ישראל מערב גרמניה) נושא תאריך 19/4/83. נספח ג׳- הסכם ייצוג ושכ״ט של איגוד מק1]לי גמלאות מגרמניה בע״מ מיום 20 בפברואר 1990. נספח ד׳- הסכם ייצוג ושכ״ט של המרכז לפנסיה גרמנית בע״מ. נספח ה׳- פרסום ב״ידע למידע״ בנוגע לטיפול בזכאים לפנסיה הגרמנית. נספח ו׳- דוגמת נוסח כרובמינוי של הלקוחות. נספח ז׳- מסד נתוני קבוצת הלקוחות. נספח ח׳- חוזה למימון רכישת הפנסיה הגרמנית של מתילדה אדלר. נספח ט׳- מכתבו של האקטואר ג׳יסון פרופ לאקטואר הראשי של משרד האוצר עם הסבר לחישוב פרמיית הביטוח.

1. כללי

1.1 פרטים אני, הח"מ, ד״ר שמחה סדן, נותן בזה חוות דעת מומחה על-פי בקשת עורכי הדין מיכאל קירש, דרור ארד-אילון ודנה שטיר, ב"כ הנאשמים, במספר סוגיות שפורטו במכתבם אלי מיום 30 באפריל 2006, אשר מצורף למסמך זה כנספח א׳. אני נותן חוות דעת זו במקום עדות בבית המשפט ואני מצהיר בזה כי ידוע לי היטב, שלעניין הוראות החוק הפלילי בדבר עדות שקר בבית המשפט, דין חוות דעת זו כשהיא חתומה על ידי, כדין עדות בשבועה בבית המשפט.

פרטי השכלתי;

בוגר האוניברסיטה העברית בירושלים בכלכלה וסטטיסטיקה(1966). מוסמך האוניברסיטה העברית בירושלים במינהל עסקים(מימון). דוקטור במינהל עסקים ע"י אוניברסיטת קליפורניה(1972). בוגר אוניברסיטת תל אביב במשפטים(2002).

פרטי ניסיוני המקצועי;

פרופסור עוזר בביה"ס למינהל עסקים, אוניברסיטת ניו-יורק(1971 - 1975). מרצה בכיר בפקולטה לניהול, אוניברסיטת תל אביב(מ-1975). ראש החוג לחשבונאות, אוניברסיטת תל אביב(1978 - 1981). יועץ לבנקים ולחברות עסקיות בתחומי כלכלה, מימון, חשבונאות וניהול. מנהל חברות ומנהל עסקים. חבר בועדות ציבוריות.

1.2 מסגרת חוות הדעת

חוו״ד זו מוגשת לכב׳ ב״המש מטעם הנאשמים בת.פ. 40258/01 והיא דנה בסוגיות כלכליות ושפורטו במכתבם של ב״כ הנאשמים אלי מיום 30 באפריל 2006, כדלקמן: (I) המשמעות של השליטה של עו״ד פרי בחברות המלוות ובחברת הביטוח בריטניה על האשראי והביטוח שהוענקו ללקוחות הארגון והחברות; (II) הערך המהוון ליום חתימת ההסכם של התקבולים שהיה צפוי לכל אחד מקבוצת הלקוחות שהעידו במשפט, בהתחשב בפרמטרים הספציפיים של כל אחד מהם. מהות סוגיות אלו לובנה ופורטה בפגישות שהתקיימו עם באי-כוח הנאשמים. זו תשמש תשתית לניתוח בחוות הדעת להלן. עם זאת, חוות הדעת הנוכחית אינה עוסקת בשאלות משפטיות ואינה מתיימרת לבחון היבטים משפטיים או למסור גרסה עובדתית בסוגיות הנדונות בפני כב' בית המשפט. הנחות בהקשרים אלה הן הנחות עבודה בלבד והן מבוססות על נתונים ומידע שנמסרו לי, כמפורט לעיל ולהלן.

1.3 מידע ונתונים

לצורך הכנת חוות הדעת, עיינתי בכתב האישום ובנספחיו. כמו-כן עיינתי בכתב התשובה של הנאשמים לכתב אישום (להלן: כתב התשובה) וחוות דעת מומחה שהוכנה לבקשת באי הכוח של הנאשמים על-ידי האקטואר מר יצחק בלאס (להלן: חוו"ד בלאס). בנוסף, סקרתי מסמכים שונים, שנמסרו לי ע"י באי-כוח הנאשמים, וקיבלתי מהם נתונים ומידע במסגרת של סידרת שיחות שנערכו בינינו, כאמור. אלה יזוהו במפורש בהקשר המתאים בגוף חווה״ד. בכל מקום שמצוין ״נמסר לי״ הכוונה לנתונים ומידע שקבלתי מבאי-כוח הנאשמים. בכל מקרה, התוצאות המדווחות להלן כפופות למסד הנתונים והמידע ששימשו אותן.

1.4 מבנה חוות הדעת

הפרק הבא מציג את הרקע לחווה״ד, כפי שנמסר לנו ע"י ב״כ הנאשמים ואת הסוגיות הכלכליות שיידונו בה על-פי בקשתם. פרקים 3 ו-4 דנים בשתי הסוגיות שמוצגות בפרק 2 ומפרטים את מסקנות הניתוח בעניינו. פרק 5 מסכם את חוות הדעת.

2. הרקע לחוות הדעת - תמצית העובדות

2.1 תוכנית הפנסיה הגרמנית ב-17/12/73 נכרתה בין מדינת ישראל לבין הרפובליקה הפדראלית של גרמניה אמנה בעניין ביטחון סוציאלי (להלן: האמנה). על-פי האמנה, אזרחי ישראל ויושביה זכאים לקבל זכויות פנסיה מהמוסד הגרמני לביטחון סוציאלי -BFA (להלן: מל"ס). האמנה נכנסה לתוקף ב-1/5/75. ב-20/11/78 נחתם הסכם לביצוע האמנה. על-פי האמנה וההסכם ניתנו לזכאים לתוכנית הפנסיה אפשרויות לשלם באופן רטרואקטיבי את תשלומי הפרמיות (להלן: תפ"ר), ככל שאלה נדרשו, ובדרך זו לרכוש זכויות פנסיה מהמל"ס, ובלבד שהם יירשמו ע| 13/6/83. על-פי תוכנית הפנסיה, סכומי הפרמיות לעניין רכישת הזכויות כאמור נותרו בערכיהם הנומינליים. מאידך, תשלומי הפנסיה לזכאים עודכנו עלפי השינויים בשכר הממוצע בגרמניה. המבקש להצטרף לתוכנית היה ממלא טפסים ומלוום במסמכים שנתבקשו. אלה היוו את הבסיס לקבלת אישור של המל"ס לזכאות. התוכנית אפשרה לכל זכאי, שהצטרפותו אושרה, לקבל את כל תשלומי הפנסיה שהוא היה זכאי לקבלם מתאריך האישון, ובלבד שהזכאי יעמוד בתשלום הסכום שהמל"ס קבע למימוש הזכויות. התשלום צריך היה להיעשות במרקים גרמניים. לאחר סילוק התשלום היה המל"ס מקבל החלטות בעניין תשלומי בכלל זה, רנטות רטרואקטיביות. הפנסיה (להלן: הרנטות) ועיתוין, בשלב הראשון, המוסד הגרמני דחה את הרוב המוחלט של הבקשות של הנרשמים. אולם, הארגון באמצעות עו"ד גרמני פעל בערכאות שונות בגרמניה כדי להביאן לביטול ההחלטה בנוגע לכל אחד ואחד מן הנרשמים; וזאת, עד לקבלת ההחלטה העקרונית בבית הדין הפדראלי לעניינים סוציאליים בגרמניה, אשר קבע(באוקטובר 1987) כי על ה-BHA (המל״ס) לחדש את הטיפול בכל תיק ותיק. עקב זאת, בחלק מן המקרים הטיפול בבקשות הנרשמים התארך למרות שהם ביצעו את כל מה שנדרש מהם במועד ובמדויק. במקרים הללו, המל״ס הכיר באחריותו להתמשכות הטיפול באישור הרכישה, והיה מוכן לרות לכן ביטוי על-ידי תשלום רנטות רטרואקטיבית, החל מהמועד בו הלקוח היה זכאי לקבלת הפנסיה, אלמלא התמשך הטיפול בגרמניה. במקרים אלה, הלקוח קיבל תשלום חד-פעמי רטרואקטיבי (להלן: התשלום הרטרואקטיבי) שכיסה את הרנטות אשר היו מגיעות לו אלמלא ההתמשכות לעיל (להלן: הרנטות הרטרואקטיביות). את הסכום שנדרש לסילוק התפ"ר והעלויות הנלוות יכול היה הלקוח לממן בדרכים שונות על-פי בחירתו; ממקורותיו העצמיים או באמצעות הלוואה. המפקח על מטבע חוץ בישראל, שהתיר תחילה לתושבי ישראל לרכוש מטבע זר ולהעבירו לחו"ל באמצעות גורם מוסמך לצורך רכישת זכויות סוציאליות, בין השאר מהמל״ס, ביטל את ההיתר ב-12/6/83. ההיתר חודש בחודש יולי 1983 למי ששהה בתקופה כלשהי בין ינואר 1933 לבין מאי 1945 באחת המדינות שהיו תחת השפעה ו/או כיבוש נאצי. ב-6/5/86 ניתן היתר כללי, שאיפשר את מימון התפ״ר באמצעות אשראי ממקורות חוץ בלבד, ובתנאי שפירעונו יהיה אך ורק מתוך הרנטות, ושלא יינתנו בטחונות כלשהם בישראל לפירעון האשראי. ביום 6/6/90 בוטלו כל ההגבלות בעניין העברות מט״ח לחו"ל. עד אותו מועד, ההסדרים שהותרו כאמור היקשו על אזרחי ישראל את מימון ההשקעה בתוכנית ממקורותיהם הכספיים בארץ.

2.2 הגופים המתחרים

בחודש אפריל 1983 הוקמה בישראל חברה בלתי מוגבלת בערבות בשם "הארגון על ביטחון סוציאלי(ישראל - מערב גרמניה)״ (להלן: הארגון). עם תחילת פעילותה החברה החלה לפרסם ברבים פרטים אודות האפשרות של רכישת זכויות פנסיה מהמל"ס בהתאם לאמנה ולהסכם, כאמור לעיל. בין השאר, הארגון הפיץ דף מידע נושא תאריך 19/4/83, בו תוארו עיקריה של תוכנית הפנסיה וכן שירותים שהארגון הציע, כדלקמן: א. הספקת מידע מעודכן, ללא תמורה או התחייבות מצד הזכאי; ב. טיפול בהיבטים המנהליים שכללו מילוי טפסים ורישום; ג. התקשרות עם עו״ד בגרמניה, ובכלל זה הסדר שכר טירחתם; ד. שירותים משפטיים ואקטואריים בישראל; ה. בדיקת האפשרות להשגת מקורות מימון עבור התשלומים הרטרואקטיביים. אף אחד מהגורמים המתחרים לא העניק את כל חבילת השירותים האמורה. דף המידע פירט גם את הדרכים החלופיות להגשת הבקשות ולטיפול בהן שלא באמצעות הארגון, כדלקמן: א. הגשת הבקשה ישירות למוסד הגמלאות הגרמני בגרמניה או באמצעות עו״ד גרמני; ב. הגשת הבקשה באמצעות עו״ד ישראלי, העשוי מצידו להיות קשור בעורך דין גרמני המתמחה בנושא; ג. הגשת הבקשה למוסד לביטוח לאומי בישראל, אשר על-פי האמנה היה מיופה כוחו של המל"ס לקבלת בקשות כאמור. במקביל, פעלו בישראל מספר גופים נוספים (להלן: הגופים למתחרים) שנתנו שירותים להסדר הזכאות לפנסיה מהמל״ס על-פי הוראות האמנה, כדלקמן: במהלך התקופה, שבין תחילת פעילות הארגון ליום האחרון להרשמה, נרשמו להסדר באמצעות הארגון כ-30 אלף אזרחי ישראל מכלל כ-40 אלף אזרחים שהגישו בקשותיהם למל"ס. בין הנרשמים באמצעות הארגון היו גם אלה שפרטיהם נזכרים בכתב האישום (להלן: קבוצת הלקוחות או הלקוחות דנן). - איגוד מקבלי קצבאות מגרמניה בע״מ (להלן: האיגוד); - המרכז לפנסיה גרמנית בע״מ (להלן: המרכז) - יפה גולן, השקעות ופיננסים בע״מ (להלן: גולן) הנרשמים באמצעות הארגון או האיגוד היו יכולים לממן את ההצטרפות כאמור באופן מלא או חלקי על-פי בחירתם. המרכז וגולן העמידו מימון לנרשמים רק עד לגובה הסכום שעזר מהמגבלות של התשלום הרטרואקטיבי הצפוי.

2.3 מגבלות מדינת ישראל והמל״ס

כדי לשרת את הלקוחות שהיו מעוניינים במימון ההצטרפות לתוכנית באשראי, או כדי לעמוד במסגרת המגבלות שהטילה מדינת ישראל בתקופות מסויגות על אמצעי המימון של דמי ההצטרפות לתוכנית ותשלומים נלווים, הארגון והגופים המתחרים פעלו להשגת משאבים למימון צרכי המימון של הלקוחות. המימון היה אמור לעמוד בשלושה מבחנים, כדלקמן: - תקנות המטבע של המפקח על מט״ח, כמוסבר לעיל. - הצורך בהבטחת החזרי ההלוואה והתשלומים הנלווים, ללא חשיפה של הנכסים הפרטיים של הלקוח. - מגבלות של המל״ס בהמחאת זכויות הפנסיה לכיסוי התשלומים כאמור, כדלקמן: (1) המל״ס התיר תחילה להמחות סכום שלא יעלה על מלוא הרנטות שמשולמות למפרע עבור 36 החודשים הראשונים ושני שלישים מהתשלומים למפרע של הרנטות שמעבר לכך (כאשר החישוב נעשה על בסיס הרנטה הראשונה שהייתה אמורה להתקבל במועד הרכישה, בין אם היא רטרואקטיבית ובין אם לאו(להלן: הרנטה הראשונה). בנוסף, מהרנטות השוטפות הותר להמחות עד שני שלישים מסכום הרנטה הראשונה. בתחילת 1989 המל״ס שינה את המגבלה באופן שמהרנטות הרטרואקטיביות בגין חודשים 1-12 ניתן היה להמחות כל סכום שהוא (אך לא הייתה חובת המחאה מהסכומים הנ״ל). מהרנטות הרטרואקטיביות בגין חודשים 13 - 48 היה חובה להמחות את מלוא הרנטה עבור ההחזרים. כמו-כן, היה חובה להמחות 2/3 מהרנטות הרטרואקטיביות בגין חודשים 49 ואילך. בנוסף, מכל רנטה שוטפת, הותר להמחות סכום חודשי בגובה עד 2/3 מהרנטה הראשונה. כעבור מספר שנים חל שינוי נוסף בכללי ההמחאה, באופן שמחודשי הרנטות הרטרואקטיביות 12-1 אסור היה להמחות כל סכום שהוא. בנוסף, מכל רנטה שוטפת, הייתה חובה להמחות סכום חודשי בגובה 2/3 מהרנטה הראשונה. לגבי שאר החודשים לא היו שינויים; (2) המל״ס התיר להוסיף לסכום קרן ההלוואה ריבית והוצאות בשיעורים שיאושרו על ידיו; (3) המל"ס התיר להוסיף לסכום של קרן ההלוואה פרמיית ביטוח של עד %0 6 (ששה פרומיל) בחודש; (מתוך ההחזר החודשי השוטף בשיעור של שני שליש מהרנטה הותר לנכות עד 6 פרומיל בגין פרמיות ביטוח של החזר האשראי). (4) המל"ס דרש שעותק מהסכם ההלוואה ועותק מהסכם המחאת הזכויות יוגשו לאישות. השימוש ביתרת הסכום היה נתון לשיקול דעתו של כל לקוח.

2.4 מבנה עסקות האשראי

ככלל, הלקוח נדרש למקורות מימון עבור שלושה שימושים (להלן: שלושת השימושים), כדלקמן: (1) סילוק התפ"ר; (2) תשלום שכ״ט; (3) תשלום פרמיה בגין כיסוי סיכוני הפירעון. סכום האשראי הכולל (להלן ולעיל: סה״כ האשראי) ניתן על-ידי הארגון ועל-ידי הגופים המתחרים (להלן ביחד: הגופים המממנים) בעסקה אחת (להלן: חבילה). לדוגמא, מי שבחר להצטרף לתוכנית הפנסיה באמצעות מימון זר ולקח הלוואה למימון סילוק התפ״ר מגוף מממן ספציפי היה חייב לממן באמצעות אותו הגוף גס את תשלום שכר הטרחה (אלא-אם-כן השתתף במימון שכר הטרחה ו/או חלק מהתפ״ר) וגם את תשלומי פרמיית הביטוח.

2.5 החברות המלוות שקשורות לארגוו ושירותיהן

בכל הכרוך בהיצע האשראי ללקוחות, הארגון היה קשור עם שתי חברות זרות, כדלקמן: BGF - שתפקידה היה להעמיד אשראי ללקוחות, שפירעונו יהיה מהחלק המומחה של הרנטות, אשר ישולם במישרין ע"י המל"ס. BGA - שתפקידה היה להעמיד אשראי ללקוחות עבור הסכומים שמעבר למגבלת הפירעון באמצעות התשלומים המומחים, כאמור. נמסר לי, כי במסגרת ההליך הנוכחי העיד מר ישראל פרי כי הוא הנהנה הסופי של רווחי החברות הנ"ל, וכי ההקמה והניהול נעשו למען האינטרסים שלו. כמפורט לעיל, ההבטחה לסילוק האשראי מ-BGF הייתה באמצעות המחאת חלק מהרנטות שיועדו ללקוחות במסגרת מגבלות המל״ס( להלן: החלק המומחה). המקור לסילוק האשראי מ-BGA היה באמצעות החלק מהרנטה שלא הותר להמחאה, בניכוי הסכום שעבר לחשבונו של הלקוח בישראל (להלן: הסכום הפנוי), במידה והיה כזה; זאת, על-פי הוראת קבע שניתנה לבנק בגרמניה, שאליו הועבר אותו חלק מהרנטה. כיוון שהדין הגרמני אסר על שיעבוד או המחאה של הסכום הלא מומחה (ראה המגבלות לעיל), הוסכם בין BGA לבין הלקוח, כי ביטול הוראת הקבע הנ״ל ייחשב כהפרת הסכם מצד הלקוח, אשר הייתה מעמידה את יתרת ההתחייבות ל-BGA לפירעון מיידי. סילוק האשראי ל-BGA נתחם בדרך כלל בכ-20 שנה, באופן שכל יתרת החוב הבלתי מסולקת לאחר מועד זה תתבטל. BGF ו-BGA דרשו שהאשראי שהן מעמידות ללקוחות ייפרע כסדרו במטבע חוץ ובחו״ל, בכפוף לתקופת הפירעון שנקבעה והוא יהיה מובטח מפני סיכונים של אי עמידה בלוח הסילוקין של סה"כ האשראי (להלן ולעיל: סיכוני הפירעון) הלקוחות חתמו על הסכם ייצוג עם BGA, לפיו הטיפול בכל ההליכים למימוש זכויותיהם ייעשה ע״י BGA, לרבות הסדרי ביטוח ואשראי מתאימים למימון התפ״ר. שכר הטרחה ללקוחות הארגון נקבע ל-12 רנטות חודשיות שוטפות. הלקוחות חויבו בפרמיית ביטוח על-מנת להבטיח את פירעון החוב, ובכלל זה, את פירעון עמלת הטיפול והריבית, כמוסבר להלן. ההסדרים האפשריים לחיוב בפרמיית הביטוח, שפורטו בכרובהמינוי" או בהסכם סיוע ואשראי משלים (נ.ח.), היו: (1) באמצעות תשלום פרמיות שוטפות עבור ביטוח; (2) על-ידי תשלום פרמיה חד פעמית, שתבטיח את פירעון תזרים המזומנים שמבוסס על שלושת רכיבי החיוב הראשוני; (3) ע"י שילוב בין השניים. הבחירה בהסדר הייתה בידי המלווה כמיופה כוחו של הלקוח בעניין זה. החלופה שנבחרה הייתה חיוב הלקוחות בתשלום פרמיית ביטוח חד פעמית בגין כיסוי סיכוני הפירעון. עם זאת, לאחר חיוב הלקוחות בשיטת ביטוח מראש כנ"ל, ביטוח בפועל שנעשה, אם בכלל, היה ביטוח שוטף, כך: (1) האשראי שרוב הלקוחות קיבלו באמצעות BGF בוטח תחילה בחברת שמשון כמבטח ראשי וחברת MNG כמבטח משנה. החל מינואר 1992 ביטוח ראשי הועבר מחברת שמשון לחברת הסנה וביטוח המשנה הועבר לחברת ביטוח גרמנית - קולון רי, למעט אותם לקוחות שבוטחו בחברת ביטוח בריטניה -החברה בשליטתו של עו״ד ישראל פרי. לא נעשה ביטוח משנה ללקוחות אלה. החל מיוני 1993 כל הלקוחות בוטחו בחברת הביטוח בריטניה כמבטח ראשי ורובם בוטחו בחברת קולון רי כמבטח משנה, למעט הלקוחות האמורים לעיל. החל משנת 1995 כל הלקוחות בוטחו בחברת ביטוח בריטניה כמבטח ראשי ובחברת קולון רי כמבטח משנה. (2) עד ינואר 1992 האשראי שהלקוחות קיבלו באמצעות BGA לא היה מבוטח בחברת ביטוח, והחל משנה זו כל הלקוחות בוטחו בחברת ביטוח בריטניה כמבטה ראשי. לא נעשה ביטוח משנה על האשראי מ-BGA. הארגון עסק בהשלמת הטיפול בגרמניה לכלל הנרשמים. כעבור פרק זמן מסוים, אישר המל״ס לנרשמים (בשלבים שאינם רלוונטיים לחוות הדעת) את סילוק התפ״ר, ולאחר סילוקו של התפ״ר בפועל אישר המל"ס לאותם זכאים קבלה של הרנטה החודשית הראשונה והסכום הרטרואקטיבי. לאור המוסבר לעיל, החיוב הראשוני בחשבונות של הלקוחות ב - BGA התבסס על נוסחת התקשרות, שהביאה בחשבון את הרכיבים, כדלקמן: - הלוואה נוספת של BGA להשלמת מימון התפ"ר, אם נדרשה כזאת : - שכ״ט מוסכם כאמור; - הפרשי פרמיית ביטוח מגולמים מראש להבטחת פירעון האשראי לפי לוח הסילוקין עד למועד הפירעון הסופי (תזרים המזומנים) במקרה של הפסקת תשלומי הרנטות על-ידי המל"ס, כאמור לעיל. כמו-כן, נחתם הסכם הלוואה עם BGF לכיסוי התפ״ר או חלק ממנו ועמלת דמי ניהול החשבון שהייתה מקובלת בבנקים בגרמניה" עבור החלק היחסי של שנת ההתקשרות הראשונה(6.25 מ״ג לחודש) . עמלה זו חויבה גם בהמשך על-פי אותו תעריף, בתחילת כל שנה מראש(בסך של 75 מ"ג) במשך חיי ההלוואה ; וזאת, במסגרת המגבלות של המל״ס המצוינות לעיל. שתי ההלוואות (מ-BGF ומ-BGA) נשאו עמלת טיפול חד פעמית בשיעור של 2%, שהייתה מקובלת בבנקים בגרמניה, וריבית נומינלית בשיעור שנע בין 10% ל-13% לשנה.

2.6 הסוגיות לדיון

כאמור בפרק 1, בחוות דעת זו התבקשנו להתייחס לשתי סוגיות, המפורטות במכתבם של עורכי הדין מיכאל קירש, דרור ארד- אילון ודנה שטיר בהקשר של הרקע שפורט לעיל. הסוגיות הינן כדלקמן: סוגיה I הינה: המשמעות של השליטה של עו״ד פרי בחברות המלוות ובחברת הביטוח בריטניה על האשראי והביטוח שהוענקו ללקוחות הארגון והחברות. סוגיה זו נדונה בפרק 3 והיא מתייחסת לשאלה האם ״מחירי׳ חבילת השירותים שהוצעה על-ידי הארגון הושפע מהעובדה שלעו״ד ישראל פת, שהוא בעל השליטה בארגון ונהנה מרווחיו, הייתה וישנה שליטה והנאה גם בחברות המלוות ובחברת הביטוח, שבה מבוטחים רוב הנרשמים לפנסיה הגרמנית באמצעות הארגון; וזאת, יחסית לחבילות מקבילות שהיו זמינות ללקוחות. בהקשר הרלוונטי יידונו גם פרמטתם ספציפיים שמרכיבים את ה״מחיר״. סוגיה II: הערך המהוון ליום חתימת ההסכם של התקבולים שהיה צפוי לכל אחד מקבוצת הלקוחות שהעידו במשפט, בהתחשב בפרמטרים הספציפיים של כל אחד מהם. סוגיה זו תידון בפרק 4. שם, נבחן אם עסקה של רכישת זכויות הפנסיה הגרמנית באמצעות הארגון הניבה ללקוחות דנן שווי כלכלי חיובי. כדי לענות על השאלה נשווה בין התקבולים שהלקוחות היו צפויים לקבל לבין ההוצאות שהיו להם במסגרת העסקה. ההפרש המהוון בין השניים מייצג את הערך הנוכחי הנקי הצפוי של הפנסיה הגרמנית, נכון ליום הרכישה. פרק 5 מסכם את חוות הדעת.

3. סוגיה 1: משמעית האינטרסים של עו״ד פרי בחברות המלוות ובחברת הביטוח בריטניה

3.1 מבוא

התבקשנו ע"י ב״כ הנאשמים, להתייחס לשאלה האם ״מחיר" ה"חבילה״ שהוצעה על-ידי הארגון ללקוחות הושפע מהעובדה שלעו״ד ישראל פרי, שהוא בעל השליטה בארגון ונהנה מרווחיו, הייתה וישנה שליטה והנאה מרווחים גם בחברות המלוות ובחברת הביטוח, שבה מבוטחים רוב הנרשמים לפנסיה הגרמנית באמצעות הארגון, וזאת, יחסית לחבילות מקבילות שהיו זמינות ללקוחות. השליטה של עו״ד פרי בחברות הנ״ל רלוונטית לדיון בהקשר למשמעות של עניין אישי או ניגוד עניינים שעלולים היו להתעורר בהקשר של ביצוע עסקות בהן היו מעורבות החברות המלוות ו/או חברת הביטוח בריטניה. מבחינה כלכלית, השאלה הנדונה מתייחסת להערכת סבירות המחירים בעסקות שבוצעו בין הלקוחות והחברות הקשורות לעו״ד פרי שנתנו להם שירותים במישרין או בעקיפין; וזאת, בנסיבות ששררו בתקופה הרלוונטית ביחס לשירותים אלה. בחינת סבירות המחירים נעשית בדרך כלל באמצעות השוואה למחירים בעסקות דומות, בהתאם למאפיינים הספציפיים של המוצר או השירות, של נסיבות ותנאי הסחר ושל הצדדים הסוחרים, שהינם בלתי תלויים ואינם צדדים שקשורים ביניהם. עסקה דומה מוגדרת, בדרך כלל, כעסקה שמתבצעת בסביבה כלכלית דומה, או, לחילופין, אותם מאפיינים של העסקה החלופית, אשר אינם זהים למאפייניה של העסקה הנבחנת, אינם אמורים להשפיע על המרכיבים הרלוונטיים להשוואה. כאמור בפרק 2, חבילת השירותים שהוצעה על-ידי הארגון כללה את סילוק התפ״ר, תשלום שכר הטרחה וכיסוי של סיכוני הפירעון. בחלק מהתקופה הרלוונטית הוצעה חבילה דומה על-ידי האיגוד. מאידך, החבילות שהוצעו על-ידי הגופים האחרים - המרכז וגולן - היו נחותות בסעיף המימון שהם הציעו ללקוחות, סה״כ האשראי שהם העמידו לרשות לקוחותיהם היה מוגבל לגובה התשלום הרטרואקטיבי הצפוי. כפי שנמסר לנו, התשלום הרטרואקטיבי הצפוי ללקוחות דנן, אם היה, לא כיסה את המימון שנדרש להצטרפות לתוכנית באשראי. לפיכך, הלקוחות דנן היו זקוקים למימון נוסף, או, לחילופין, הם נאלצו להשתמש בהונם העצמי או במקורות מימון בלתי תלויים אחרים, כדי לעמוד בדרישות הפיננסיות של ההצטרפות לתוכנית. כתוצאה מכך, ועקב העובדה שהלקוחות דנן לא רצו או לא יכלו לממן את רכישת התוכנית מהונם העצמי, נותרו רק שני גופים - הארגון והאיגוד שאיפשרו ללקוחות לרכוש את זכויות הפנסיה באמצעות חבילה שהייתה מורכבת מהסדרת הזכאות וממתן אשראי במלוא הסכום שנדרש, ללא המגבלות. לפיכך, ניתן לבחון את הסבירות של ״מחיר״ החבילה שהוצע על-ידי הארגון ע״י השוואה עם ״מחיר״ חבילה דומה שהוצעה על-ידי האיגוד. המאפיינים הדומים של חבילת הארגון וחבילת האיגוד היו: (1) סביבה כלכלית זהה לשני הגופים. (2) שתי החבילות ניתנו לשלושת השימושים: שכ״ט, סילוק התפ״ר וכיסוי מלוא סיכוני הפירעון. (3) בשתי החבילות המימון נעשה בחו"ל והוחזר בחו"ל. (4) בשתי החבילות נערך הסדר למניעת סיכוני פירעון. מאידך, כפי שנמסר לנו, החברה, אשר סיפקה אשראי ללקוחות האיגוד וחברת הביטוח שבה בוטחו לקוחות האיגוד היו צדדים בלתי קשורים באיגוד בעוד שהחברות המקבילות שסיפקו את השירותים במסגרת החבילה שהוצעה על-ידי הארגון היו קשורות לארגון, כאמור לעיל. במקרה הנדון, הסוגיות המרכזיות, שבמסגרתן עלולות היו להתעורר שאלות של ניגוד עניינים, שלהן השפעה על הרווחה הכלכלית של הלקוחות, הן סוגיית תנאי ההלוואות שניתנו ע״י הארגון ללקוחותיו, סוגיית גובה שכר הטרחה שנגבה על-ידי הארגון וסוגיית הביטוח של תזרים המזומנים העתידי שנעשה במסגרת עסקות המימון. שלוש סוגיות אלו יידונו להלן.

3.2 סוגיית תנאי ההלוואות

סוגיית תנאי ההלוואות מתחלקת לשתיים. האחת - שערי הריבית בהלוואות, והשנייה - תקופת הפירעון של ההלוואות שניתנו ללקוחות. להלן ניתוח של כל אחד מהסעיפים הנ״ל. (1) סוגיית שערי הריבית בהלוואות שערי ריבית ניתנים להשוואה כאשר מדובר על מועד מוגדר. בידינו מצוי רק חוזה אחד שנחתם ע״י האיגוד. לכן, השוואת שערי הריבית שהיו נהוגים באיגוד ובארגון תהיה אפקטיבית באופן מלא רק במועד חתימת החוזה האמור. על-פי חוזה ההלוואה מתאריך 3/5/1990 שנחתם על-ידי האיגוד עם גב׳ מתילדה אדלר ומצוי ברשותנו (להלן: הוזה אדלר), ניתן לראות שבמועד זה, שער הריבית האפקטיבית על ההלוואה שהועמדה ללקוחה של האיגוד היה 10.50%. באותה תקופה לקוחות הארגון חויבו בריבית אפקטיבית דומה בשיעור של 10.47%. בתקופה מאוחרת יותר, שערי הריבית האפקטיבית בהם חויבו הלקוחות של הארגון עלו בהדרגה עד שהגיעו ל-12.13% על ההלוואות מ-BGF ול-13.80% על ההלוואות מ-BGA. כאמור, אין בידינו אינפורמציה על שערי הריבית שהיו נהוגים באיגוד בתקופות המקבילות. ואולם, ברשותנו סידרה של שערי ריבית עבור אשראי שוטף בגרמניה בסכומים בסדר-גודל של עד מיליון מ״ג. על-פי סידרה זו, למעט בחודש 7/1993 בהלוואת BGA, ממוצע שערי הריבית החודשית האפקטיבית על הלוואות בבנקים הגרמניים גבוהה יותר משערי הריבית המקבילים עבור הלוואות BGF ו- BGA, כמוצג להלן:

• לחוות הדעת המלאה