ראיתי את הראיון שעשיתם, אתה וזוגתך אורלי וילנאי עם יו"ר האופוזיציה
ציפי לבני (חדשות בוקר, ערוץ 10, 10.2.11). אחרי שהסתיים הראיון, אמרת: "אני כועס עליה בעניין גלעד שליט. היא הייתה בממשלה שלא הסכימה לעסקה... בעניין הזה היא עדיין לא מספיק ברורה... היא בצד שלא עשה את הכל כדי להחזיר אותו הביתה"...
"בעניין הזה", אמרת, "היא לא הייתה מספיק ברורה". אתה רצית שהיא תשמיע קריאה בנוסח "הגיע הזמן לעשות את העסקה במחיר שהחמאס דורש". מה שאתה לא יודע (או לא זוכר), שהיא נגד כניעה לחוטפים. כל-כך נגד, שהצביעה בעד העסקה שהחזירה הביתה בארונות את החטופים רגב וגולדווסר.
ההצבעה בעד עסקת רגב וגולדווסר תמוהה. שנתיים קודם הסבירה את התנגדותה לעסקת טננבאום במילים: זה יעודד חטיפות בעתיד. ואחרי שהתברר לה (ולנו) שצדקה - עובדה! - שליט, רגב וגולדווסר נחטפו - היא תמכה... ו...שוב התנגדה.
תחושת אי-נוחות הציפה אותי בזמן הראיון, בעיקר בגלל שפת הגוף של צמד המראיינים. אתה ואורלי נראיתם כמו שני מעריצים שהתמזל מזלם לראיין לעלון של הקיבוץ את יונתן פולאק ו/או ענת קם. את התפקיד שהיא חולמת עליו הגדירה ציפורה כ"הכי קשה בעולם". מתברר שלהשיב לך בכנות, שהיא נגד עסקת שליט, זה קשה יותר.
אחרי שתראה את קטע הווידאו, תבין שהגברת החלולה הזאת, בלי טעינה-שוטפת מהתקשורת, תתפוגג מעצמה. קבל בצבע...