חוות דעת בעניין טיעונים לעונש מדינת ישראל נגר ישראל פרי והארגון למימוש האמנה:
תוכו עניינים:
1. תמצית חווה הדעת 4
1.1 מסגרת הניתוח 4
1.2 נתונים וחומר רקע 5
1.3 תמצית תיאור פעילות הארגון 5
1.4 ממצאים עיקריים 6
2. תיאור הארגון 9
2.1 תוכנית הפנסיה 9
2.2 הקמת הארגון ומימון ההשקעה 10
2.3 סטטיסטיקות של המדגם, העדפות וחלופות 12
3. הלקוחות שבחרו במסלול ההלוואה והביטוח הרוויחו 13
4. סיכונים 16
4.1 סיכוני ריבית 16
4.2 סיבון של אי גביית חוב 17
4.2.1 אי גביית חוב עקב שינויים לרעה בתוכנית הפנסיונית 18
4.2.2 הסיכון המשפטי -׳ אי גביית חוב כתוצאה מביטול הוראות קבע 19
5. ביטוח עצמי מול ביטוח צד ג׳ 20
6. גם בדיעבד ל-BGA לא היה רווח כלכלי
נספחים
נספח א. השכלה וניסיון מקצועי 27
לוחות ותרשימים
לוח 2.1 - נתונים כלליים 12
לוח 3.1 - שיעור עליית הפנסיה בשנים 2004-1991 13
לוח 3.2 - ערך הפנסיה הנצברת באפיקים שונים ב-2007-1991 - 14
לוח 5.1 - מקדמי פרמיית הביטוח 21
לוח 5.2 - שיעורי ההיוון בביטוחי חיים בגרמניה 23
לוח 6.1 - זרמים שוטפים ומהוונים BGA - 25
לוח 6.2 - מבחני רגישות - רווחי BGA הנגזרים מהנחות בקשר ל-(26 CA-B
תרשים 1 - ריבית FIBOR תלת חודשית בתוספת 0.75% - 17
.1 תמצית חוות הדעת
1.1 מסגרת הניתוח
אני החי׳מ, דייר אשר בלס, נותן בזה חוות דעת מומחה על-פי בקשתם של עורכי הדין מיכאל קירש, דרור ארד איילון ודנה שסיר, ב״כ הנאשמים. אני נותן חוות דעת זו במקום עדות בבית המשפט, ואני מצהיר בזה כי ידוע לי היטב, שלעניין הוראות החוק הפלילי בדבר עדות שקר בבית המשפט, דין חוות דעת זו כשהיא חתומה על ידי, כדין עדות בשבועה בבית המשפט.
פירוט ניסיוני המקצועי מצורף בנספח א׳,
ביום 12 באוגוסט 2001, הגישה מדינת ישראל תביעה פלילית 40258/01 כנגד ישראל פרי והארגון למימוש האמנה על ביטחון סוציאלי(להלן - ״הארגון״). בהכרעת הדין שניתנה בתאריך 24 באוקטובר 2007, הורשעו מר ישראל פרי והארגון (להלן י ״הנאשמים״) במספר עבירות, ובתוכן גניבת פרמיות ביטוח מגולמות מראש, אשר (בחלקן) לא הועברו לחברת ביטוח נפרדת שאינה בשליטת הנאשמים.
חוות הדעת להלן מוגשת, על-פי לוחות הזמנים שנקבעו לכך, במסגרת הטיעונים לעונש במשפט זה, ובפרט לגבי ההרשעה בקשר לגניבת פרמיות הביטוח. התרכזתי בהוות הדעת בעיקר בבירור השאלה אם מבחינה כלכלית נגרם ללקוחות הארגון נזק, או שצמחה לנאשמים תועלת על חשבון הלקוחות, בכך שפרמיות ביטוח לא שולמו, ככל שלא שולמו, לחברת ביטוח נפרדת שאינה בשליטת הנאשמים.
1.2 נתונים וחומר רקע
לצורך הכנת חוות הדעת שאבתי ממאגר הנתונים הממוחשב של החברה את כל הנתונים שנזקקתי להם, למיטב שיפוטי המקצועי, ועיינתי במסמכים שלפי מיטב הבנתי המקצועית היו דרושים לענייך חוות הדעת ומסקנותיי, חוות הדעת אינה מתיימרת לבחון היבטים משפטיים.
1.3 תמצית תיאור פעילות הארגוו
הארגון הוקם בשנת 1983, על-מנת לסייע לתושבי ישראל לממש את זכותם לרישום לתוכנית פנסיה של המוסד לביטוח סוציאלי של מערב גרמניה, על בסיס אמנה שנחתמה בשנת 1973. על-פי ההסכם, היו זכאים הנרשמים, בתנאים מסוימים, לקבל פנסיה חודשית כנגד הפקדתן של הפרשות רטרואקטיביות עבור השנים 1980-1956.
הארגון סייע ללקוחותיו ברישום לתוכנית בגרמניה, בייעוץ או בקביעת האופן האופטימלי של הפרשות בגלן העבר, בקבלת הזכאות להצטרף אליה, ובטיפול בבעיות שהתעוררו עם הגשתם של מסמכים שונים לרשויות בגרמניה. בנוסף, על-מנת לסייע לחלק מלקוחותיו לממן את תשלום ההפרשות בגין העבר והוצאות נוספות, נעזר הארגון בשתי חברות קשורות - «BGA« ו- ״BGF״. כמו-כן, מכיוון שהיה סיכון מהותי ביותר שחלק מהמצטרפים ימותו לפני תום תקופת ההלוואה, פעל הארגון כך שהלקוחות (וכן עיזבונותיהם) יהיו פטורים מהחזרת ההלוואות בעת אירוע מוות, ולשם כך גבה פרמיות ביטוח אשר נקבעו מראש, וזאת בהתבסס על חישובים שביצע האקטואר יצחק בלאס, שפעל מטעם הנאשמים
1 חלק מפרמיות הביטוח לא הועברו לחברות ביטוח בלתי קשורות, והביטוח נעשה באמצעות ביטוח עצמי או חברה קשורה. על-פי הכרעת הדין, הנאשמים הורשעו בגניבת חלק מכספים אלו, משום שלא הועברו לחברת ביטוח חיצונית בלתי קשורה.
1.4 ממצאים עיקריים
על-פי החומר שלמדתי והנתונים הכלכליים שבדקתי, אני מגיע למסקנה כי לא נגרם נזק כלכלי ללקוחות הארגון וכי הם לא נפגעו מפעולות הנאשמים. נהפוך הוא. מסקנה זו מתבססת על עיקרי הדברים הבאים:
א. הלקוחות ״לא הפסידו״, שכן עושרם הכלכלי השתפר מאד ולא נגרם להם חסרון כיס כתוצאה ממימוש ההסכם באמצעות הארגון. זאת ועוד, הלקוחות בחרו לפעול באמצעות הארגון, ובפרט במסלול האשראי, ולא בדרכים אחרות, שלא באמצעות הארגון, בהן יכלו לפעול כדי לזכות בפנסיה הגרמנית, עובדה המצביעה על עדיפותה של מתכונת פעולת הארגון, ושל מסלול האשראי בפרט;
ב. מקור נוסף לרווח הלקוחות נובע מכך שהם לא היו חשופים לסיכונים הרבים שהיו כרוכים במיזם, וסיכונים אלו נפלו על הנאשמים בלבד. הסיכונים הקשורים לפערי ריביות משתנים, יכלו להביא לידי כך שיירשמו הפסדים כבדים לנאשמים. כמו-כן, היה סיכון בקשר להמשך התפתחות ההסדר הפנסיוני. בדיעבד היזמים למעשה ״הימרו״ (בלי שהדבר סיכן את הלקוחות) על כך שהפנסיות יוגדלו, שהריביות בשוק יופחתו, וכי שיעורי התמותה יהיו מתונים - ההימור הצליח, אך זאת אנו יודעים רק בדיעבד. אם ההימור לא הלה מצליח, היה עלול להיגרם לנאשמים נזק עצום, אך הלקוחות לא היו נפגעים.
ג. הנאשמים נמצאו אשמים בכך שגנבו כספים שלמעשה שימשו ל״ביטוח עצמי״, בעוד שכאמור בהכרעת הדיו כספים אלו אמורים היו להיותמועברים לביטוח באמצעות חברת ביטוח צד ג׳. עם זאת, הממצאים הכלכליים מראים כי לא זאת בלבד שמצב הפנסיונרים שיפר, יחסית למצב שבו לא היו נרשמים כלל לתוכנית, אלא שמצבם לא הורע לעומת מצב בו היזמים היו רוכשים עבורם פוליסת ביטוח באמצעות חברת ביטוח צד גי, במקום ביטוה עצמי, וזאת מהסיבות הבאות:
1. אילו היה נערך ביטוח באמצעות פרמיה חד פעמית לחברת ביטוח אחרת על-מנת להבטיח את החזרי התשלומים של ההלוואה, העלות הייתה עלולה להיות גבוהה יותר מהעלות באמצעות ביטוח עצמי על-פי הנוסחאות שנקבעו בהסכמים עם הלקוחות. באופן כללי יותר, סביר, מבחינה כלכלית, לבצע ביטוח עצמי, ובמקרים רבים ידוע כי הדבר חוסך עלויות למבוטח. מכיוון שביטוח באמצעות צד ג׳ היה עולה, מלכתחילה (ex ante) יותר, מבחינה כלכלית לא נגרם ללקוחות חסרון כיס;
2
2. אילו קיבלו הלקוחות מוצר נחות, הם (או חלק מהם) יכלו תיאורטית להיפגע (ex ante) משיטת ביטוח עצמי (הפטור), גם אם שילמו עבורה פחות. אפשרות זו הייתה קיימת אילו הפטור היה נחות מביטוח באמצעות גי. אולם מבחינה כלכלית, פטור (באמצעות הלוואות ׳non recourse) הוא טוב יותר ללקוחות מביטוח, ולכן הם לא נפגעו כלכלית.
3. מבחינה כלכלית, שווי סכום הגניבה של BGA אינו עולה על אפס. בהכרעת הדין צוין שבחישוב בדיעבד (
3(expost, נכון לתאריך 31 בדצמבר 2004, גבתה BGA נטו במזומן, על חשבון פרמיה, 270 מיליון מרקים גרמניים
4, כאשר מסך הגבייה בסך 514 מיליון DM הפחית בית המשפט סכום של כ-38 מיליון DM (העברות ללקוחות מיוחדים), סכום של כ-42 מיליון DM (תשלומי איזון ^BGF), סכום של כ״ 38 מיליון DM (השקעות שהועברו ל-BFA) וסכום של כ-125 מיליון DM (שכר הטרחה).
פער מחושב זה של 270 מיליון DM אינו יכול להוות אומדן כלשהו לרווחים שנגזרים ממנגנון הביטוח העצמי, שכן הוא אינו מתחשב לא בהפרשי עיתוי (אי התחשבות שמשמעותה היא כי הריבית היא אפס), ולא בעלות שהייתה נרשמת אילו BGA הייתה רוכשת בחברת ביטוח בלתי תלויה ביטוח משלים עבור הלוואות BGF. לאחר שמתחשבים בשני גורמים אלו עולה כי הפער במונחים של ערך נוכחי העו שלילי. במילים אחרות, מבחינה תזרימית BGA לא הפיקה תועלת שכן לא הרוויהה מהביטוח העצמי לחוב BGA, ולכן מבחינה כלכלית שווי הסכום שנגנב על-פי הכרעת הדין אינו עולה על אפס.
מבנה חוות הדעת הוא כלהלן:
א. בסעיף 2, אתאר את הרקע להקמת הארגון, ההתפתחות ואופי הפעילות ונתונים סטטיסטיים;
ב. בסעיף 3, אמחיש כיצד הרוויחו הלקוחות, ואסביר מדוע העובדה שעמדו בפני הלקוחות אפשרויות אחרות לזכות בפנסיה, אם באמצעות הארגון ואם בדרכים אחרות, מלמדת על עדיפותו של מסלול ההלוואות במסגרת הארגון;
ג. בסעיף 4, אסביר מדוע הלקוחות הרוויחו מהמיזם, על-רקע הסיכונים הרבים הכרוכים ובתוכנית, אותם נשאו הנאשמים ולא הלקוהות;
ד. בסעיף 5, אסביר מדוע מלכתחילה, רכישת פוליסת ביטוח באמצעות צד גז עלולה הייתה לעלות סכום גבוה יותר ובוודאי שלא להועיל ללקוחות. כמו-כן, נראה מדוע על-פי השיקול הכלכלי, ובנסיבות המקרה, הפטור אמור להיות בעל ערך רב יותר מביטוחבאמצעות צד ג
ה. בסעיף 6, אראה מדוע בדיעבד, התזרים הכלכלי לתוך BGA, בהתחשב בהפרשי העיתוי והתשואה הנדרשת, קטן מאפס.
2. תיאור הארגון
2.1 תוכנית הפנסיה
בדצמבר 1973 נכרתה בין ישראל למערב גרמניה אמנה, על פיה יכלו תושבי לשראל להירשם לתוכנית פנסיה של המוסד לביטוה לאומי של מערב גרמניה (להלן - BFA) בגרמניה, כאשר התנאי לקבלת הפנסיה, הוא תשלום הפרשות רטרואקטיביות (להלן - תפ״ר) לתקופה שבין 1980-1956. ההסכם לביצוע האמנה נחתם בשנת 1978, והוא נכנס לתוקפו בשנת
5.1980
הזכות של אזרח ישראלי להצטרף לתוכנית הותנתה ברישום עד ליוני 1983. לאחר מכן, במידה ואושרה הצטרפותו לתוכנית, היה הנרשם זכאי, בתנאים מסוימים, לקבל תשלומי פנסיה, וזאת תמורת תשלום הפרשות מסוימות עבור השנים 1980-1956. לאחר ביצוע ורישום התשלום עבור הפרשות העבר, הודיע n-BFA למצטרף על גובה תשלומי הפנסיה החודשיים השוטפים, וכן גובה הפנסיה הרטרואקטיבית לה היה זכאי הפנסיונר בגין העבר, ככל שהיה זכאי(להלן י ״דטרד׳).
למצטרפים היו דרגות חופש מסוימות בקשר לגובה סכומי ההשקעה בגין העבר וכן בקשר לייחוס סכומים אלו לשנים שונות. ההחלטות השונות של המצטרפים בקשר לסכומי ההשקעה, וכן בקשר לייחוס ההשקעה לשנים שונות, השפיעו על גובה תשלומי הפנסיה החודשיים, וכן על גובה הרטרו לו היה זכאי הפנסיונר. לפיכך הייתה חשיבות בקבלת החלטות אופטימליות (מבחינתו של הלקוח) בקשר לגובה ההשקעה וייחוסה לשנים השונות.
n-BFA הטיל מגבלות שונות על מימון ההשקעה בתפ״ר: לפי כללי BFA-n, לקוחות אשר מימנו את תשלום הפרשות העבר באמצעות הלוואה, יכלו להמחות למלווה עד שני שליש מסכומי הרנטה החודשיים העתידיים (בהתאם לגובה הפרמיה הראשונה), בגין הלוואותהתפ״ר ובגין פרמיות ביטוח ששיעורן לא יעלה על 6 פרומיל לחודש מסכום יתרת החוב, לביטוח חיי הלווה או לביטוח החזר ההלוואה. כמו-כן, נקבעה ריבית מכסימלית שניתן יהיה לגבות על ההלוואה.
2.2 הקמת הארגון ומימון ההשקעה
במרץ 1983, לקראת התאריך האחרון לרישום לתוכנית, הוקמה חברה בשם ״הארגון למימוש האמנה על ביטחון סוציאלי״, אשר בשלב ראשון שמה לה למטרה לבצע רישום של תושבי ישראל לתוכנית עד לתאריך האחרון לרישום.
6 כתוצאה מהפעילות של הארגון, נרשמו לתוכנית עד המועד האחרון ׳ יוני 1983 - 30,0000 ישראלים. כל אחד מהמצטרפים חתם על בקשת הרשמה מול הארגון ובה ביקש להגיש בשמו בקשת הרשמה לתוכנית הפנסיה.
בפני הנרשמים, אשר היו מעוניינים בביצוע ההשקעה בתפ״ר ובקבלת זכויות הפנסיה, הציע הארגון שני מסלולים - האחד הינו להשתמש באשראי שהוצע להם כפי שיפורט להלן, והשני להצטרף באמצעות השקעה ממקורות עצמיים.
7 בפועל, מתוך 30 אלף הנרשמים, כ-9,000 בחרו לקחה הלוואה למימון התוכנית, כ-3,700 ביצעו השקעה עצמית,
8 והיתרה, כ-17,700, לא הצטרפו לתוכנית.
לקוחות אשר בחרו להשקיע ממקורות עצמיים השקיעו את סכום התפ״ר, וכן את שכר הטרהה, וקיבלו לאחר מכן את מלוא סכום הרטרו לו היו זכאים, ובהמשך את מלוא הפנסיה החודשית.
ללקוחות אשר בחרו במסלול ההלוואה, היה צורך באשראי לשלושה שימושים:
א. סילוק התפ״ר;
ב. תשלום שכר טירחה;
ג. תשלום פרמיית ביטוח בגין כיסוי סיכוני הפירעון.
לצורך מתן האשראי, התקשר הלקוח עם שתי חברות קשורות לארגון:
א. BGF - שתפקידה היה להעמיד אשראי ללקוחות, אשר פירעונו יהיה באמצעות החלק המומחה מהפנטיות (השוטפות והרטרואקטיביות], כפוף למגבלות BFA-n, לפיהן רק שני שליש מהפנסיה(לפי גובה התשלום הראשון) יכולה להיות מומחית.
ב. BGA - שתפקידה היה להעמיד ללקוחות אשראי עבור סכומי הלוואה להשקעה בתפ״ר, שמעבר למגבלת הפירעון באמצעות התשלומים המומחים, וכן עבור תשלומי שכר טירחה ופרמיות ביטוח מסולמות.
אסביר חלוקה זאת ביתר פירוט: ככלל, הלוואת BGF הועמדה, כאמור, לצורך פירעון התפ״ר, ואורכה נקבע לפי גיל הלקוח - עבור לקוהות בני 65, תקופת ההלוואה נקבעה ל-20 שנה, והיא התארכה בשנה עבור כל שנה מתחת לגיל 65, והתקצרה בחצי שנה לכל שנה מעל גיל 65. ההלוואה ניתנה בריבית קבועה, וכן נגבתה פרמיית ביטוח חודשית, בכפוף למגבלת n-BFA, לפיה ניתן לגבות עד 6 פרומיל בחודש תמורת הביטוח. לצורך פירעוו ההלוואה והפרמייה הועמד כאמור החלק המומחה מתוך הפנסיות החודשיות.
הלוואת BGA הועמדה לצורך השלמת ההשקעה בתשלומי התפ״ר (במידה והלוואת BGF לא הספיקה לשם כך), תשלומי שכר הטרחה, ביטוח הלוואת BGA והשלמת ביטוח להלוואת BGF. כאמור, על-פי כללי ה- BFA, שליש מסכום הרנטה החודשית היה חייב להגיע לחשבון על שמו של הלווה. לפיכך, כל לווה התחייב, עם חתימתו על בקשת הסיוע, לפתוח חשבון בבנק גרמני, ״FKB״, ולשם היה מועבר שליש מסכום הרנטה, שאותו לא ניתן היה להמחות באורח ישיר למלווה. בהתימה זו התהייב הלווה לתת הוראה בלתי חוזרת ^FKB להעביר מדי חודש את הסכום הפטל לחשבון בבנק דיסקונט ואילו את היתרה להעביר לחשבונה של BGA לצורך פירעון הלוואה זו. לקוחות אשר בחרו במסלול ההשקעה העצמית, לא נטלו הלוואות אלו, וכמובן שלא היו מחויבים בפרמיית ביטוח להחזר הלוואה, שכאמור לא ניטלה.
2.3 סטטיסטיקות של המדגם; העדפות וחלופות
כאמור, כ-13 אלף לקוחות לערך מימשו את זכאותם לתוכנית, בעיקר בשנים 1994-1987, מהם כ-3,700 במסלול ההשקעה העצמית וכ-9,000 במסלול של הלוואות (לוח 2.1). כ-58 אחוזים מהמצטרפים היו גברים (יותר משיעורם באוכלוסיה), והם בולטים במיוחד במסלול ההשקעה העצמית - כ-66 אחוזים מהמצטרפים. לקוחות שבחרו במסלול
האשראי נטו להיות מבוגרים יותר(שנת לידה ממוצעת 1923).
