האפיזודה של ארמון סרגיי. ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו התחייב בפני ממשלת רוסיה כי ערב ביקורו המדיני במוסקבה יועבר מתחם סרגיי רשמית סופית לידיים רוסיות. בפורים עוד עסקו פקידי משרד החקלאות בפינוי הארמון שעד כה היה מקום מושבם, זאת לאחר שהרוסים איימו לבטל את ביקורו המדיני של נתניהו אם לא תיענה תביעתם. נתניהו נעתר לדרישה, ובדיון חירום ממשלתי סוכם על פינוי מיידי של המתחם. במשרד החוץ אומרים כי ההחלטה לפנות את הארמון ערב נסיעתו של ראש הממשלה התקבלה כדי להימנע מאירועים מביכים במהלך הביקור במוסקבה. המתחם הידוע כ"חצר סרגיי" הוא חלק מקומפלקס של מבנים שנבנו בסוף המאה ה-19 בידי הדוכס סרגיי, וידועים בשמם הכולל כ"מגרש הרוסים". הרוסים שואפים כבר שנים ארוכות לקבל בחזרה את הרכוש הרוסי בארץ הקודש, והם השקיעו בכך מאמצים מיוחדים. במהלך ביקורו של הנשיא פוטין בישראל ב-2005 הבטיח ראש הממשלה דאז, אריאל שרון, להשיב את המתחם לידיהם. בשעתו חזר על ההבטחה ראש הממשלה אהוד אולמרט. לבעלות על הנכסים ההיסטוריים בירושלים יש חשיבות רבה במסגרת מדיניות החוץ הרוסית החדשה, השואפת למקם את רוסיה לא רק כמעצמה אזורית אלא כמעצמת-על. בשנים האחרונות פועלים הרוסים בנחישות לקבל לידיהם מבנים היסטוריים נוספים ביהודה ושומרון, ולאחרונה אף קיבלו שטחים יקרים במיוחד בבית-לחם וביריחו. על אחד השטחים ביריחו נבנה מוזיאון בסגנון ביזנטי, שנחנך במהלך ביקורו של נשיא רוסיה מדבדב לפני חודשיים. במהלך המשא-ומתן להשבת הרכוש הרוסי, הכולל גם את בית משפט השלום שבמגרש הרוסים, ניסו הרוסים לפעול בדרכים שונות לזירוז התהליך, ובין השאר - כפי שנחשף בשעתו ב'מקור ראשון' - באמצעות ניסיון לשכנע אוליגרכים רוסים לממן את הפיצויים לממשלת ישראל. הרוסים אף הציעו שהמיליארדר לשעבר גאידמק יבנה את בית המשפט החדש בישראל מכספו, זאת בשעה שגאידמק כבר היה חשוד בפלילים בישראל ונחקר על-ידי המשטרה. אך כל זה נחלת העבר. מטרת נסיעתו של נתניהו לרוסיה היא בין השאר שכנוע של הרוסים שלא למכור טילי שיוט מסוג יחונט P-800 לסוריה. ההחלטה להעביר את מתחם סרגיי נועדה לא רק למנוע מבוכה אלא גם למנוע תגובת "דווקא" מדינית. טילי היחונט הם טילים נגד ספינות שאפשר לשגרם מספינות, ממטוסים, מהיבשה ואפילו מצוללות. טווח הטיל כ-300 קילומטרים והוא יכול לשאת עד 300 ק"ג חומר נפץ. תכונתו הבולטת של הטיל היא יכולתו לשייט בגובה של מטרים ספורים מעל המים או הקרקע, מה שמקשה מאוד על זיהויו באמצעות מכ"ם ועל היכולת ליירטו. בישראל נתפס היחונט כ"נשק שובר שוויון" העלול להפר את האיזון הצבאי באזור. בעבר הציגו הרוסים את כוונתם למכור את הטיל לסוריה על-רקע עיכובים בעסקת מזל"טים עם ישראל. אולם לדברי אלכסנדר גולץ, פרשן צבאי מוערך, מחוות מיוחדות לממשלת רוסיה הן חסרות כל ערך מדיני ומעשי. לדבריו מדובר בטעות ישראלית החוזרת על עצמה. כבר בשלב המקורי שבו עלתה לראשונה עסקת היחונט הסביר גולץ: "על ממשלת ישראל להבין כי מדיניות החוץ של פוטין מנוהלת כעסקה לכל דבר ועניין. בעסקה צריך להיות ברור מה נותנים ומה מקבלים. חייב להיות קשר ישיר בין שני צדי המשוואה. הרקורד של פוטין מראה כי הוא נוטה לעמוד בהבטחותיו רק אם מדובר בעסקה מדינית ברורה. אם לא הובהר מראש למה פוטין מצפה בתמורה לאי-אספקת טכנולוגיות ונשק לסוריה, יתברר לצד הישראלי כי המחווה שלו תוצג ככלי ריק".