טיל שוגר מעזה על-ידי צבא מחבלי האויב ופגע ישירות באוטובוס של הסעות ילדים. נער נפצע אנושות, הנהג נפגע קל. בימים כתיקונם, אצל עמים בריאים בנפשם, בלא ספק, עילה למלחמה. אבל לא אצלנו. כאן מברברים כל העת ברשת מיני 'בעלי ניסיון' ועוד כהנה וכהנה מלומדים מבולבלים ודנים בשאלה מה היה קורה אילו האוטובוס היה מלא בילדים, כיצד היינו מגיבים? ואני שואל: מה קורה כאן בעצם? לאן הגענו?
אט-אט, בשקט-בשקט, כמעט מבלי שנשים לב, הפך צה"ל בשנים האחרונות מצבא הגנה לישראל, צבא הגנה על העם, הארץ והמדינה, לצבא הגנה על הממשלה, צבא הגנה על החונטה הממשלתית-ביטחונית-משפטית מפני זעמו של העם, ממש כמו באיזו רפובליקת בננות אפריקנית או דרום אמריקנית. צה"ל זה, הגדול והמפואר שידע לפנים ימים יפים, עת היה מודע לשליחותו ולתפקידו, נקלע בעשורים האחרונים למצבים עלובים ומביכים באשר משימתו העיקרית אינה עוד להגן על העם, על ארצו ומדינתו אלא על-כנופיית השלטון וגחמותיה הפרו-פלשתינאציות, זו המכנה עצמה בשיגיונותיה 'אליטה', על יכולתה לשרוד בכל מחיר ועם זאת להמשיך וליהנות ממנעמי החיים.
זה התחיל בקטן, כך נראה, אי-שם בשנות ה-80 של המאה שעברה, עת גויס הצבא לראשונה כנגד העם והארץ לקחת חלק במשימת פינוי הישובים מסיני ובעיקר פינוי ימית, זה המשיך לחלחל ולהעמיק בימי הפרעות שהחלו בסוף 87 ודעכו ב-93-92, פרעות שתפסו את הממשלה ואת צה"ל מבולבלים וחסרי אונים ואשר עצם כינויים 'אינתיפאדה' בלשון ערב, דהיינו בהתאם לתודעתו ומנקודת מבטו של האויב הפלשתינאצי, מעידים על כך כאלף עדים.
התהליך החמור והמסוכן הזה הלך והעמיק לאחר אותו הסכם כניעה בזוי הנקרא '
הסכם אוסלו', הכנסת צבא המחבלים לתוך הארץ ממש וחימושו במיטב הנשק והציוד הצבאי מכף רגל ועד ראש, הסכם שכתוצאה ממנו ובהמשך ישיר לו החל צה"ל לפתח לעצמו שפה צבאית חדשה, שפה פסאודו-צבאית, מיני קודים של סירוס עצמי מרצון כגון 'הכלה', 'הוגעה', 'השתבללות', 'ירי לשטחים פתוחים' ושאר מיני ירקות ומרעין בישין, שפה המטשטשת במכוון את יכולת האבחנה בין עמית לאויב, דהיינו בין יהודי לערבי, שפה חדשה שתכליתה למעשה למסמס את עצם עובדת היותו של האויב אכן אויב ולנטרל את יכולותיו הצבאיות של צה"ל כנגד אותו אויב ערבי רצחני אשר באיוולתנו הכנסנו לתוככי ארצנו (סליחה, באיוולתם של רבין ופרס).
זה המשיך בתחילת שנות ה-2000 עם סבב הפרעות הנוסף שתפס את ממשלתו העלובה של
אהוד ברק המושחת בבלבול מוחלט בעוד היא נאלצת להורות לצה"ל להילחם בפורעים וכאשר בה בעת היא מנהלת דיונים על איזה 'שלום' הזוי עם שולחי אותם פורעים, סבב פרעות נוסף שתפס את צה"ל עצמו עם המכנסיים למטה, מסורס וחסר אונים וכמעט בלא יכולות לחימה באשר שפתו-חשיבתו החדשה פשוט לא אפשרה לו להילחם ופשוטו כמשמעו.
או-אז עלה לשלטון התקווה הגדולה של עמך ישראל, העריץ המושחת
אריאל שרון, אשר מצד אחד השכיל בימי 'חומת מגן' לנער את צה"ל משיגיונותיו, לנקותו מהווירוס הקטלני הפסאודו-צבאי שלקה בו, להשיב לו זמנית את יכולות הלחימה ואזי להכות בצבא המחבלים הפלשתינאצים בלא רחם, אך מצד שני השלים הדיקטאטור שרון, כעבור שלוש שנים, את סיבוב הפרסה ביעודו של צה"ל עם שהפנה אותו במובהק ובניגוד לכל חוק כנגד העם, סביב גדרות כפר מימון.
אירוע-שיא זה, בן שלושת הימים, בו הטיל צה"ל מצור על עשרות אלפי יהודים בכפר מימון אשר בתוך גבולותיה הריבוניים של מדינת ישראל, אירוע-שיא זה אשר ייזכר לממשלת שרון ולצה"ל לדיראון עולם, אירוע זה שרט שריטה ויראלית עמוקה ביותר בתודעה הצהלי"ת וקיבע את מעמדו של צה"ל כצבא הגנה על פשעי ממשלות ישראל ושגעונותיהן הפרו-פלשתינאציות כנגד העם היהודי ומהלך תחייתו וקוממיותו בארצו. פשע הגירוש מגוש קטיף וצפון השומרון והרס הישובים, פשע הפשעים אותו ביצע צה"ל בנחישות ובאטימות, היה המשך ישיר לאירועי כפר מימון שם חצה צה"ל את הרוביקון שלו ומצבא הגנה לישראל נהיה לצבא הגנה על אותה גילדה עבריינית, אותה חונטה המכונה ממשלת ישראל.
מלחמת לבנון השנייה בה לא הצליח צה"ל הגדול להכריע את החיזבאללה על כמה אלפי הפושטאקים שלו אלא להפך, איפשר לאותם פרחחים להפציץ באלפי פצצות ולטווח את כל צפון הארץ במשך יותר מחודש ימים, מלחמה זו לא הייתה אלא המשך ישיר לפשע הגירוש והרס הישובים ומכאן כשליה וכישלונותיה. ומה הפלא? את ממשלת
אהוד אולמרט המושחת תפסה המלחמה בזמן הגיגיה ה'נאצלים' על פשע נוסף כנגד העם היהודי, פשע 'תוכנית ההתכנסות', משמע גירוש נוסף של עשרות אלפי יהודים מבתיהם והרס נוסף של עשרות ישובים.
ואילו את צבא הגירוש וההרס תפסה המלחמה כאשר המטה הכללי מאויש כולו בקצינים שרוטי מוח המתוכנתים לפעולה נחושה ומכרעת רק כנגד יהודים, ובראשו ניצב איש קדימה הפוליטרוק מפורום החווה, הלא הוא
דן חלוץ, הרמטכ"ל המרושע ומוג הלב שפיקד בחדווה על פשע הפשעים של הגירוש וההרס בשירות החונטה השלטת ובהגנה על ראש המאפיה מציפורניה הארוכות והחדות של כנופיית שלטון החוק. הא כיצד יכריע צבא שכזה את מחבלי החיזבאללה? הא כיצד יגן צבא שכזה על העם והארץ בעוד מדיו מוכתמים בכתם הגירוש וההרס שלא במהרה ימחה?
גם היציאה למבצע '
עופרת יצוקה' מעידה במובהק על אותה המגמה: רק לאחר כשמונה שנים של הפגזות בלתי פוסקות על ישובי עוטף עזה, מהן כשלוש שנים של הפגזות לאחר פשע הגירוש וההרס, רק אז, כאשר לא יכלה עוד לעמוד מול זעם העם, הואילה ממשלת אולמרט העבריינית לתת את הפקודה והואיל צה"ל ברוב טובו לצאת למבצע. ובכן, זה ברור: צה"ל יצא למבצע 'עופרת יצוקה' על-מנת להגן על הממשלה מפני זעם העם. אילו רצה צה"ל למלא את תפקידו ולא למעול בשליחותו, דהיינו להגן על העם, היה עליו לצאת למבצע שכזה כשמונה שנים קודם לכן.
ובכן, אילו פגע הטיל באוטובוס כאשר הוא מלא ילדים, אומרים דוברינו המומחים והמלומדים, צה"ל היה מגיב אחרת ויתכן אף שהיה יוצא לפעולה רחבת היקף... מאי משמע? הדוברים המלומדים הללו, המומחים האוויליים כולם, אינם שמים לב למה שיוצא מפיהם ומודים כולם בפה מלא: צה"ל אינו עוד צבא שתפקידו להגן מלכתחילה על העם ולמנוע בכל העוצמה את האפשרות שבכלל טיל שכזה יצא מלוע המשגר, אלא צה"ל נהיה לצבא המשמש ככלי שרת להגנת הממשלה מפני זעם ההמון והוא יפעל רק במידה ויהיו נפגעים בכמות כזו שתודעת ההמון אינה מוכנה עוד לעכל ולקבל.
דהיינו, זעם ההמון בתקשורת או בכיכרה של עיר, הוא שנהיה למדד על-פיו יצא צה"ל לפעולה, או לא יצא. מדד זעם ההמון. לפעול לפני ירי הטיל, משמע להגן על העם. לפעול אחרי ירי הטיל ורק במידה שיש הרבה נפגעים, משמע להגן על הממשלה מפני זעם העם.
כמה מסכן צה"ל זה שאיפשר לממשלות מושחתות עד היסוד לתמרן אותו עד כדי עליבות ומעילה ביעודו המקורי ועד כדי הסבתו מצבא הגנה לישראל, לצבא הגנה על ממשלות ישראל המושחתות שכל מאווייהן לייסד מדינה פלשתינאצית? וכמה מסכנים החיילים ששוכבים עכשיו בחוץ ושומרים על המחבלים-חקלאים הפלשתינאצים, הפולשים ביום לאדמות המתיישבים היהודים ובלילה זורקים אבנים, יורים על רכבים ורוצחים הורים על תינוקותיהם?.
כמה מסכנים החיילים שבתום ליבם התגייסו לצבא הגנה לישראל ולפתע מוצאים עצמם, לבושים מדי זית, בין עצי הזית, בצבא הגנה על גחמות הממשלה הפועל בשטח להגנה על 'זכויות' הפלשתינאצים? כמה מסכנים החיילים המוצאים עצמם לפתע משרתים בצבא המונחה לפעול כנגד האינטרסים הקיומיים של עם ישראל בארצו, צבא הפועל לביסוס האחיזה הערבית ביהודה ושומרון ולמען הקמת מדינה פלשתינאצית, צבא הגנה לפלשתין הפועל בלי בושה ובלי למצמץ למען מימוש עקרונות הארגון לשחרור פלשתין?. ואנו, אנה אנו באים ולאן נוליך את הזעם והחרפה?.
