כבוד הנשיאה, נכבדיי שופטי בית המשפט העליון (בעבר ובהווה), שר המשפטים, פרקליט המדינה, ראש לשכת עורכי הדין, פרקליטים, עורכי דין, קהל נכבד, משפחת פרוקצ'יה, כבוד השופטת אילה פרוקצ'ה
זכות גדולה נפלה בחלקי לשאת דברים במעמד זה בו נפרדים אנו משופטת בית המשפט העליון, אילה פרוקצ'ה. ציינתי "זכות גדולה", ולא בכדי. השופטת פרוקצ'יה מהווה עבורנו, הפוסעים מדי יום במשעולי המשפט, דמות בולטת בייחודיותה, בחריפות מחשבתה ובאומץ ליבה השיפוטי. הנתיב השיפוטי בו פסעה הינו מסע מרתק, אשר תחילתו בבית משפט השלום, וסופו בבית המשפט העליון של מדינת ישראל.
השופטת פרוקצ'ה היא בת הארץ הזו. שדות עמק הירדן הם תבנית נוף מולדתה. אין זה פלא, איפוא, שגם דרכה המקצועית ויצירתה השיפוטית משקפות את טוב הארץ; את רוחה, את מזגה ואת ערכיה; ניכרת בהם אהבת הארץ והמדינה.
השופטת פרוקצ'ה היא גם בת למשפחת משרד המשפטים ולמשפחת השירות המשפטי הציבורי. במשרד המשפטים עבדה משך ארבע עשרה שנה
1. במהלך שנותיה במשרד המשפטים מילאה השופטת פרוקצ'יה תפקידי ייעוץ וחקיקה בכירים, וטיפלה בנושאים שונים ומגוונים, בעיקר בתחום המשפט הציבורי, בתחום הכלכלי-עסקי ובתחום שוק ההון.
כך, בעקבות משבר מניות הבנקים הייתה מעורבת בוועדה שגיבשה קריטריונים לשינויים בחקיקת דיני החברות והבנקים. בנוסף, הייתה מעורבת בעבודת הוועדה שבדקה את התמוטטות בנק א"י-בריטניה ובוועדה שגיבשה קריטריונים לפינוי תושבי סיני. היא אף הופיעה בבית המשפט העליון בתיקי פרקליטות מורכבים, בעיקר בתחום האזרחי.
בכל אלה תרמה תרומה משמעותית לעבודת משרד המשפטים ולעיצוב האתוס של המשרד ושל השירות המשפטי הציבורי, כפי שאלה מוכרים לנו כיום.
דמותה היא דמותו של המשפטן האידיאלי בשירות הציבורי; זה אשר זכויות האדם הן נר לרגליו; זה הנוהג בהגינות ובדרך ארץ; זה המפגין רמה מקצועית ומוסרית גבוהה; זה הרואה עצמו מופקד על ביצורו של שלטון החוק בישראל.
כשופטת, פסיקתה עשירה ומגוונת, ומתפרשת על כל תחומי המשפט. ואולם, על-אף מגוון התחומים בהם עסקה, נראה כי ניתן לזהות בפועלה מאפיין משותף, והוא - שאיפתה המתמדת לתיקון חברתי ולכינון חברת מופת: חברה המושתתת על ערכי צדק, חברה המקדשת את כבוד האדם וחרותו, חברה המקדשת את ערך השוויון, חברה המקדשת את טוהר המידות ותקינות השלטון. ערכים אלה, השזורים כחוט השני בפסקי דינה, יוצרים, אפוא, את המסד לקיומנו כחברה מוסרית, כחברת מופת.
במאמר מוסגר, אוסיף כי תנאי לקיומה של חברה מתוקנת הוא גם ביצוע ויישום פסקי דין של בתי המשפט ובעניין זה אין מקום להיסוס או גמגום מצד רשויות המדינה. אלה אמורות לשמש, כפי שכתבה השופטת פרוקצ'יה באחת הפרשות, "אות ומופת לכיבוד החוק ושלטון החוק".
2
פסקי דינה של השופטת פרוקצ'ה תרמו תרומה ייחודית למורשת המשפטית של מדינת ישראל, והשפעתם תימשך בוודאי עוד שנים רבות לאחר פרישתה. מטבע הדברים, לא אוכל לעמוד כאן על מלוא תרומתה של השופטת פרוקצ'יה. ברם, אבקש לציין בכל זאת מקצת ממפעלה השיפוטי רחב ההיקף.
ראש וראשון, אציין את תרומתה לקידום זכויות היסוד של האדם בישראל, המהוות עוגן ערכי לקיומה של חברה צודקת. בפסיקתה, היא מיטיבה ליצוק משמעות קונקרטית לזכויות היסוד ולעקרונות החוקתיים, תוך הדגשת ערכן ומעמדן של זכויות וחירויות הפרט. תפיסתה המשפטית של השופטת פרוקצ'ה מאופיינת בהרחבת שיח הזכויות החוקתיות ויישומו בענפי המשפט השונים, ובכך הייתה לאחד מנושאי הדגל המרכזיים והחשובים של המהפכה החוקתית בישראל.
חשיבותן של זכויות האדם והאנושיות הרבה של השופטת פרוקצ'ה באו לידי ביטוי בפסק הדין בעתירה במסגרתה נדרשה המדינה לספק מיטה ללינת לילה לכל אסיר הנמצא במשמורת שירות בתי הסוהר. השופטת פרוקצ'יה קבעה כי זכותו של אדם לישון על מיטה היא תנאי בסיסי לקיום מינימאלי וחריגה מכך מהווה פגיעה בזכות האדם לחיים בכבוד.
להשקפתה, חשיבות החובה להגן ולשמור על כבודו של האסיר כאדם איננה מצטמצמת לעניינו של האסיר בלבד אלא זהו עניינה של החברה כולה בעיצוב ויישום נורמות מוסר ואתיקה ביחס לאדם באשר הוא אדם
3.
שאיפתה המתמדת של השופטת פרוקצ'ה לתיקון חברה, באה לידי ביטוי מובהק גם בתחום החינוך - לו הקדישה תשומת לב מיוחדת. כפי שהפליאה לתאר במילותיה שלה בפסק הדין אשר ניתן לאחרונה ממש:
"[הזכות לחינוך] עוסקת בעיקרה בזכותו של הפרט, אך מקרינה ומשליכה על דמותה של החברה ככלל. בלא חינוך, לא ניתן לאדם סיכוי לממש את הווייתו העצמית, לפתח את כשרונותיו ויכולותיו, ולעצב את תפיסתו הערכית והמוסרית, שבלעדיהם נפגעת יכולתו להשתלב בחברה בת-תרבות; בלא חינוך, נפגעת דמותה של החברה, והחתירה לעצב בישראל חברה דמוקרטית, סובלנית, השומרת על חירויות יסוד ומפתחת תרבות כללית וייחודית עלולה להיכשל[...]"4.
מתוך השקפה זו, הרואה בחינוך כלי מרכזי לתיקון חברתי ולכינון חברת מופת, מייצרת השופטת פרוקצ'ה, בשורה של פסקי דין, גישה משפטית המרחיבה את חובת המדינה לספק חינוך שווה לכל, תוך הדגשת זכות האדם לחינוך ולשוויון בחינוך
5. בהתאם לכך, קובעת השופטת פרוקצ'ה כי הזכות לחינוך מהווה זכות בסיסית הנמנית עם הגרעין הקשה של כבוד האדם, וכי הזכות לשוויון בחינוך הינה בעלת משמעות מכרעת במימוש הזכות לחינוך, ומשיקה במישרין לזכות החוקתית.
השופטת פרוקצ'ה תרמה תרומה חשובה גם בתחום המשפט הפלילי. פסקי דינה בתחום הפלילי עוסקים בסוגיות יסוד, כגון: שיקולים בענישה, הסקה מתוך ראיות נסיבתיות, רף ההוכחה הנדרש להרשעה. וכל היוצא באלה.
בשירהּ "אל ארצי" מבטאת רחל את אהבתה העמוקה לארץ הזו.
לֹא שַׁרְתִּי לָךְ, אַרְצִי,
וְלֹא פֵּאַרְתִּי שְׁמֵךְ
בַּעֲלִילוֹת גְּבוּרָה,
בִּשְׁלַל קְרָבוֹת;
רַק עֵץ - יָדַי נָטְעוּ
חוֹפֵי יַרְדֵּן שׁוֹקְטִים.
רַק שְׁבִיל - כָּבְשׁוּ רַגְלַי
עַל פְּנֵי שָׂדוֹת.
את אהבתה לאָרץ ולמדינה מבטאת השופטת פרוקצ'ה - אשר שורשיה באותו חבל ארץ שהילך קסם על רחל - בעשייה שיפוטית מפוארת. היא נוטעת ערכים ונורמות ראויות. היא כובשת שבילים בשדה המשפט. אין שיעור לתרומתה לביצור שלטון החוק ולקידום ערכים של חברה מתוקנת.
כב' השופטת פרוקצ'ה, אני מבקש לברך אותך היום ולהיפרד ממך גם בשם עמיתי - במשרד המשפטים ובשירות המשפטי הציבורי - המערכת בה התחלת את דרכך המקצועית, ושעל שורותיה נמנית תקופה ארוכה, לה תרמת כה רבות ובה שמור לך מקום של כבוד.
אנו כולנו, אנשי השירות המשפטי הציבורי, נפרדים היום בתודה ובהוקרה משופטת דגולה. אין לי ספק שעוד נכונו לך עלילות.
