שי הוא ילד שובב שאוהב אגדות. יום אחד הוא הלך לישון אצל חברו אמיר. בלילה, לאחר שאמיר נרדם, שי חמק מן החלון כדי לחקור ולגלות מהיכן מגיעות האגדות. שי יצא לחצר ופתאום שמע קול עדין מבין השיחים. הוא התכופף וראה גמד קטן ומבוהל.
"אל תפחד!" אמר שי, והגמד הקטן שאל: "אתה מבטיח שלא תפגע בי?". "אני מבטיח!" ענה שי, והוסיף: "אני רוצה לחקור ולגלות מהיכן מגיעות האגדות. אולי אתה יודע את התשובה?" חייך הגמד ואמר: "אני יודע, בוא, הצטרף אליי ואראה לך." הלך שי אחרי הגמד לכיוון היער. למרות שאימא של שי לא הרשתה לו להיכנס ליער, שי לא פחד.
היער היה חשוך. שניהם נבהלו מקולות שנשמעו בו והתחילו לרוץ, עד שמצאו מערה קטנה להסתתר בה. שם הם נרדמו עד הבוקר. כשהתעוררו, הם ראו עץ תותים. אכלו עד שהתמלאו והמשיכו בדרכם עד ששי ראה בית גדול ועליו שלט בו כתוב: "מכאן מגיעות האגדות." הם התרגשו מאוד, הציצו בחלון בשקט וראו המוני אנשים שכותבים שם ספרים.
אחד הכותבים ראה אותם. הוא ניגש אליהם ושאל אותם מה הם עושים. שי אמר: "אנחנו רוצים לדעת מאין מגיעות האגדות". האיש צחק ואמר: "האגדות מגיעות מאיתנו, הסופרים. אנו חושבים על רעיון וממציאים ממנו סיפור לא הגיוני, שהוא האגדה"...
שי והגמד הסקרנים הוזמנו אל הבית והתיישבו שם לקרוא סיפורים...לפתע התעורר שי והבין שהוא חלם חלום מתוק, אבל הוא שמח, כי לפחות גילה מהיכן מגיעות האגדות, והבין שהוא "חוקר קטן".
