לפני מספר שבועות כתבתי על
הפוליטיזציה השמאלנית אשר חדרה לכל חלקה טובה בצה"ל. מסתבר כי לא היה צורך לחכות זמן רב מדי. מפקד אוגדת איו"ש תא"ל ניצן אלון ("אלון עכשיו") הוכיח כי כשמו כן הוא - סוכן "
שלום עכשיו" במדים. תא"ל ניצן, כך מסתבר,
הוציא מסמך צבאי בו הוא קובע כי "יש למדר את החיילים הדתיים תושבי ההתנחלויות, המזוהים פוליטית עם הימין, מכל מידע מודיעיני רגיש על תוכניות של פינוי מאחזים" - כל זאת על-רקע "סכנה לפגיעה בבטחון המדינה במידה ויחשפו למידע זה". לא פחות ולא יותר!
כל השומע את דבריו עלול לחשוב כי המדובר באויבים אמיתיים של ממש, אויבים המאיימים על בטחון המדינה. "אויבי העם", כפי שנהוג היה לכנות במדינות מסוימות בעלות משטרים מסוימים.
ובכן, לפני שאתייחס לאותו "שלום עכשיווניק במדים", ראוי כי אפרט קמעה על תופעת האיפה ואיפה הקיימת במדינת ישראל בכל הנוגע לסלקטיביות שביחס בין ימין ושמאל.
אויבים ומסיתים מהימין לעומת לוחמי חופש מהשמאל
מעניין, מאוד מעניין לראות ולשמוע את ההבדלים בהתייחסות בין "סרבנות מימין" לבין "סרבנות משמאל". לגבי הסרבנות הימנית אנו עדים לפסטיבל מתוזמן בו לוקחים כל מקרה שולי, מעצימים אותו והופכים אותו ל"תופעה רחבה המערערת על הדמוקרטיה". מאידך-גיסא, כל תופעת סרבנות משמאל (בהנחה שלמחנה השמאל עוד נותרו חיילים בצה"ל, ולא רק משתמטים...) הופכת למעשה ראוי לשבח.
מספר דוגמאות:
מכתב הטייסים אשר סירבו לבצע "
פשעי מלחמה" וסירבו להתייצב למילואים, קיבל כותרות אוהדות בעיתונים על "סרבנותם האמיצה". הסרבן יונתן שפירא, אשר ריסס כתובות גרפיטי מנאצות במחנה אוושוויץ "נגד הכיבוש", זכה בתמורה ל"מעשיו האמיצים" לשיר מוזיקלי שנכתב עליו; הוא אף זומן לחקירת שב"כ על כוס קפה כאזרח מיוחס.
ראו את היחס האוהד לו זוכה
ענת קם למרות המעשה החמור שעשתה, כאשר גנבה אלפי מסמכים צבאיים מסווגים אותם העבירה ל"עיתונאי האמיץ"
אורי בלאו, אשר בהמשך ל"אומץ ליבו" ברח מ
הארץ וזכה לתמיכה גורפת של מיטב עיתונאי העדר המגויסים.
מאידך-גיסא, חיילים מגדוד שמשון אשר הניפו שלט עליו נכתב "שמשון לא מפנים יהודים", זכו לכותרות ענק שליליות בעיתונים; דובר ללא הרף על "החומרה שבסרבנות ובאי הציות לפקודות". הוא הדין בכל הנוגע לאותם חיילים שהניפו כרזה דומה בטקס השבעת קצינים בכותל. מה לא נאמר עליהם, "סרבנים", "מסוכנים לצבא", "יש להענישם בחומרה", "תופעה חמורה בצה"ל", "סכנה לדמוקרטיה", "רעידת אדמה בצה"ל" וכולי וכולי. כל פשעם וכל חטאם היה בכך שהם לא הביעו את "העמדות הנכונות" ואת "המחאה הנכונה". אילו היו עושים זאת, ודאי היו גם זוכים לתשבחות על "מצפונם המיוסר ואומץ ליבם לצאת כנגד המערכת הצבאית הגזענית הקלגסית והפשיסטית".
ראו לאיזה יחס זוכים אותם בכירים במילואים המשמיצים השכם והערב את נתניהו וממשלתו. הם מתוארים כ"אחראיים", "נבונים", "שקולים", "החושפים את המדיניות המסוכנת של נתניהו וממשלתו". לא נאמר כי דבריהם מהווים פגיעה בבטחון המדינה, פגיעה ב
ממשלה נבחרת ובסמכותה לנהל מדיניות על-פי שיקול דעתה. שום ערעור ושום הטלת ספק! נו טוב, הם הרי "קצינים בכירים" במילואים, וכי מי אנו - "העיתונות הנשכנית והחוקרת" - שנפקפק בדבריהם"?
שוו בנפשכם לו היו אותם בכירים במילואים אומרים דברים הפוכים - מה היה קורה אז? נניח שהיו מתריעים על "הסכנה שבפינוי שטחי יו"ש יחד עם תושביהם, והעברת השטח לפלשתינים"; נניח כי היו מוסיפים ואומרים ש"ממשלת ישראל אשר תחליט לבצע מהלכים אלה היא ממשלה שאינה יודעת לקבל החלטות, ממשלה המנותקת מהמציאות והמסכנת את מדינת ישראל". שוו בנפשכם מה היו אומרים אז כל אותם מצקצקי לשון בעלי ההבעה המיוסרת באולפני הטלוויזיה והרדיו. הם ודאי היו מגנים את "חתרנותם של קציני צה"ל ב(מיל.) נגד החלטותיה של הממשלה הלגיטימית והנבחרת", וודאי היו גם קוראים ותובעים "לבחון האם מבחינה משפטית דבריהם הם דברי חתרנות והאם ניתן להעמידם לדין על כך".
כן, כן, שלא יהיו לכם שום אשליות - כאשר העמדה של הקצינים ב(מיל.) היא עמדה ימנית, או אז הופכים כל המושגים בדבר "שיקול דעת", "ראייה מפוקחת" ו"אחריות" למושגים של "חתרנות", "פגיעה במשילות של ממשלה נבחרת", ואיך לא - "סכנה לדמוקרטיה". צבועים שם בשמאל הבולשביקי, הזכרתי כבר?
מי באמת פוגע בבטחון המדינה
לא אתייחס לבוגדים שבאו ממחנה פוליטי זה (וענונו, אודי אדיב, טלי פחימה, נחום מנבר ואחרים), אתייחס רק לסוגיות האקטואליות.
שלא יהיה לכם ספק - הפגיעה האמיתית בבטחון המדינה שייכת לשמאל, ולשמאל בלבד! מי שהולך באישון לילה והורס מאחזים חוקיים, ומאידך-גיסא מתעלם מבנייה ערבית בלתי חוקית, פוגע בבטחון המדינה! מי שרודף אחר קטינים על הגבעות, מוסר אותם לשב"כ כדי שיתעלל בהם, ומאידך-גיסא מסרב לפעול נגד ערבים ואנרכיסטים המשתוללים בבילעין ובנעלין מדי שבוע, פוגע בבטחון המדינה! מי שמונע את גיוסם לצה"ל של "פעילי ימין", ומאידך-גיסא מגייס "פעילי שמאל" ליחידות הרגישות ביותר, פוגע בבטחון המדינה! מי שמעמיד לדין חיילים אשר מחו נגד גירוש יהודים, מי שמעמיד לדין חיילים אשר הרגו (לא בכוונת זדון) אזרחים ערבים מקומיים במלחמה, ומאידך-גיסא מפגין סלחנות כלפי חיילים וקצינים המתעללים ומתעמרים ביהודים החיים ביו"ש, פוגע בבטחון המדינה!
למרבה הצער, צה"ל של היום הוא צבא מסורס, צבא הפוגע בבטחון המדינה! כי הרי הכל מתקשר האחד לשני - כאשר הערבים ומדינות ערב רואים את צה"ל פועל כנגד
מתנחלים מחד-גיסא, וחושש לפעול כנגד ערבים וגיס חמישי מהשמאל מאידך-גיסא, הם קולטים את המסר, הם מבינים כי הדיסקט של צה"ל כעת הוא דיסקט שמאלני ותבוסתני, דיסקט אשר יקל עליהם להילחם בעתיד נגד מדינת ישראל. כאשר הערבים משקיפים מהצד ורואים את צה"ל (צבא ההגנה לישראל) פועל נגד ערך ההתיישבות של מדינת ישראל, הם קולטים ומבינים כי מדינת ישראל הולכת ונחלשת בהדרגה, הם קולטים ומבינים כי "לא לעולם חוסן", הם קולטים ומבינים כי אין להם מה למהר ולחתום על הסכם שלום עם ישראל, שהרי מדינת ישראל, מרצונה החופשי ומיוזמתה, מתפרקת מנכסיה. למה שימהרו לחתום? הם הרי יכולים לשבת ולהמתין. כך, בסיוע "הפאניקה התורנית" של מחנה השמאל על ה"קיפאון המדיני", יוכלו הערבים לקבל לידיהם יותר מהמצופה.
לו ראו הערבים כי מדינת ישראל ממשיכה להתנהל כמדינה נורמלית, ממשיכה לבנות, להתיישב ולקלוט עלייה, היו מבינים כי הזמן פועל לרעתם, וכי הם אלו אשר צריכים להזדרז ולחתום על הסכם שלום עם ישראל, זאת במידה שהם עוד חולמים על מדינה פלשתינית. אולם כאשר הם רואים כי מדינת ישראל מקפיאה בנייה, כאשר הם רואים כי מדינת ישראל בראשות צה"ל פועלת נגד ההתיישבות היהודית, למה שימהרו ויזדרזו לחתום על הסכם שלום עם ישראל? למה שימהרו לחתום על הסכם כלשהו עם מדינה המתנהלת כמדינה חסרת ביטחון בצדקתה, מדינה המתנהלת כמדינה מבוהלת, רכרוכית ורופסת?
מפתיעה בעיקר רפיסותו של "המנהיג החזק"
בנימין נתניהו, וזאת בכל הנוגע להרס המאחזים על-ידי שר הביטחון
אהוד ברק; מפתיעות שתיקתו ואי-התערבותו בעניין חמור זה. אם נתניהו סבור כי פגיעה זו בבטחון המדינה ובכושר ההרתעה שלה תיסלח ותימחל לו, נכונה לו הפתעה לא קטנה. נתניהו שותק ומתעלם כפי שנהג גם לפני גירוש וחורבן גוש קטיף. אם אינו רוצה לאבד את בוחרי הימין, לא יוכל נתניהו להמשיך ולשמור על פרופיל נמוך, לא יוכל להמשיך לשתוק ולהתעלם מהשתוללותו חסרת התקדים של שר הביטחון שלו; לנתניהו לא תהיה יותר הפריבילגיה הזו בעתיד! הוא לא יוכל לומר כי לא ראה, לא ידע, ולא יכול היה למנוע זאת.
פוטש גנרלים צבאי במדינת ישראל, הייתכן?
בהחלט ייתכן! ראו את המתרחש בתחנה הצבאית גל"צ, אשר ממומנת מתקציב הביטחון; ראו את ההטיה השמאלנית והדה-לגיטימציה כלפי נתניהו וממשלתו - מה זה אם לא פוטש שמאלני נגד ממשלת הימין?
ראו את המתחולל בבג"צ, המתערב בכל החלטה ממשלתית ואף מתערב בנהלי לחימה, כל זאת על-פי משנתו המשפטית של "נאור הנאורים"
אהרן ברק, אשר קבע כי "הכל שפיט" - מה זה אם לא פוטש נגד דין הבוחר ונגד הממשלה אותה בחרו האזרחים?
ראו את המחלקה לתפקידים מיוחדים של המשנה לפרקליט המדינה שי ניצן, מחלקה שכל קיומה נולד בחטא ומתבסס על פעילויות נגד היהודים ביו"ש, ביצוע רדיפה מסיבות פוליטיות במהלכה פוגעים ומתעמרים במתנחלים תוך פגיעה בזכויות האדם שלהם; ראו את דוח המאחזים של טליה ששון, דוח שהוכן כחוות דעת והפך בהשראת התקשורת ל"חוק מדינה של ממש" - מה זה אם לא פוטש נגד ממשלת הימין?
ראו את המתרחש באקדמיה הממומנת על-ידי תורמים יהודים ופרו-ישראלים מחו"ל; ראו את ההטיה הפוסט-ציונית והאנטי-ציונית שיש בה; ראו את מסע הדה-לגיטימציה נגד המדינה; ראו את עידוד החרמות שמעודדים חלק ניכר ממרציה - מה זה אם לא פוטש שמאלני נגד ממשלת הימין?
ראו את המתחולל ברשות השידור ה"ציבורית"; ראו את ההטיה החד-צדדית שמאלה, וזאת למרות שהיא ממומנת מכספי האגרה של משלם המיסים, ולמרות שעל-פי החוק מוטל על השידור הציבורי "לייצג נאמנה ובשקיפות מירבית את מגוון הדעות של הציבור", מה אנו רואים בפועל? עורכים מהשמאל, מגישים מהשמאל, מרואיינים ופאנלים עם רוב מכריע לאנשי שמאל, תוך הצגת דעות וקונספציות של השמאל. ובכן, מה זה אם לא פוטש שמאלני נגד ממשלת הימין? הוא הדין ביחס ל"טלוויזיה החינוכית", שאף היא תחנה ציבורית. בפועל, היא מייצגת קונספט אשר כל כולו מיוצג על טהרת השמאל, והשמאל הקיצוני בלבד.
ועדיין לא ציינתי את המו"לים של
ידיעות אחרונות,
מעריב והארץ + אתרי האינטרנט שלהם, הלוחמים יום-יום, שעה-שעה, נגד נתניהו וממשלתו. מה זה אם לא פוטש? הרי אפילו את העיתון ישראל היום התומך בנתניהו הם, "הליברלים המגינים על
חופש הביטוי", דרשו לסגור.
ראו את הדגש החזק שמפעילים בשב"כ וב"מחלקה היהודית" נגד "הימין הקיצוני" (חיים פרלמן,
מרגלית הר-שפי, רבנים המוזמנים לחקירות וכולי), זאת לעומת הסלחנות והוותרנות המופגנות מול אנרכיסטים מהשמאל (יונתן שפירא, ענת קם ואורי בלאו, מתפרעים בבילעין ובנעלין, הסתה מצד מרצים באוניברסיטה וכולי). מה זה אם לא איפה ואיפה מצד בכירי מערכת הביטחון? מה זה אם לא פוטש נגד ממשלת הימין? ממשלה אשר ברוב איוולתה מאפשרת לכך לקרות.
ראו את המתחולל במינהל האזרחי, הרודף את מתיישבי יו"ש היהודים על כל מגורון חדש, ומנגד מעלים עין מהפרות בנייה של ערבים. מה זה אם לא פוטש שמאלני נגד ממשלת הימין? עכשיו תוסיפו לכך את אותו מסמך של תא"ל "אלון עכשיו", אשר לאחר ש"נתפס בקלקלתו" אומר בעורמה כי מדובר בסך-הכל במסמך שנועד למנוע מחיילים ימניים ודתיים לפנות מאחזים. ובכן, טול קורה מבין עיניך ניצן אלון! מטרתו האמיתית של המסמך המבזה היא למדר חיילים האוחזים ב"השקפות הפוליטיות הלא נכונות", כדי שאתה יחד עם חבר מרעיך ה"פוטשיסטים" תוכלו לנהל מדיניות שמאל קיצונית בתוך הצבא, תוך גיבוי מצד הפרקליטות, הבג"צ, התקשורת ושאר ה"פוטשיסטים" המדברים גבוהה-גבוהה על "דמוקרטיה וחופש ביטוי", אך בפועל נוהגים כקליקה צבאית ומאורגנת במשטר גנרלים שלא היה מבייש שום מדינה באפריקה.
דבריהם של
גבי אשכנזי,
מאיר דגן,
יובל דיסקין, עמוס ידלין, דב תמרי ואהרון זאבי פרקש בגנות ממשלת נתניהו הם "פוטש מתוזמן" פאר אקסלנס! תוסיפו לכך את הפוטש של אשכנזי ואבי בניהו נגד החלטת הדרג המדיני למנות את
יואב גלנט לרמטכ"ל - פוטש שהצליח. תוסיפו לכך את פרשת
בועז הרפז אשר שימש כחפרפרת בלשכת שר הביטחון אהוד ברק, תוסיפו לכך את אותם "קצינים בכירים באמ"ן" שעודם משרתים בצה"ל, המעורבים לכאורה ב"פרשת הרפז" (דבר המצריך את בדיקת
מבקר המדינה). תוסיפו את החשדות לגבי עסקות ביטחוניות מפוקפקות בחו"ל מצד גבי אשכנזי בזמן ששימש כמנכ"ל משרד הביטחון - והנה מה שתקבלו: צה"ל עם אליטה ביטחונית הסבורה כי היא מעל החוק, וכי לה ורק לה מותר הכל, שהרי את "השיקול הביטחוני" רק היא יודעת ומבינה טוב יותר מכל השאר!
שחצנות זו של האליטה הביטחונית גורמת לכך שאותם "קצינים בכירים" ואף "קצינים ב(מיל.)" שוכחים מיהו הדרג הנבחר והמחליט, ומיהו הדרג אשר אמור לייעץ לדרג הנבחר, אך יחד עם זאת גם לקבל ולבצע את החלטותיו ומדיניותו של הדרג המדיני, שהרי צה"ל כגוף מבצע כפוף לו.
גנרלים שמצליחים לסכל מינוי לגיטימי של רמטכ"ל, להכפיף את דעתם על הדרג המדיני - יוכלו בעתיד גם לסכל בחירה של ממשלה לגיטימית, ואני לא מגזים! זוהי הסכנה האמיתית לדמוקרטיה! כפי שכבר הזכרתי, אם התנהלות זו לא תיפסק הן בצה"ל, הן במשטרת ישראל והן בשב"כ - יהפכו זרועות אלו מגורמים ממלכתיים לזרועות התמנון של האליטה השמאלנית, כפי שתופעה זו כבר קיימת בבתי המשפט, באקדמיה ובתקשורת. אם נגיע למצב זהה גם בארגוני הביטחון, או אז קץ מדינת ישראל מובטח במהרה!
מסקנות עגומות
אסיים במספר מילים לקצין חינוך ראשי בדימוס, תא"ל
אביחי רונצקי: בראיון אצל
ירון דקל בתוכנית "הכל דיבורים", ניסה רונצקי "להוציא יפה" את תא"ל "אלון עכשיו" מתסבוכת המסמך. רונצקי טען אומנם כי הוא עצמו מתנגד למסמך אותו הוציא מפקד האוגדה ואף אמר, ובצדק רב, כי "לא המתנחלים הם האויבים", אך יחד עם זאת סבר כי "מניעיו של ניצן אלון הם טהורים". בנוסף סבר רונצקי כי הוא (ניצן אלון) "רק רצה למנוע את מעורבותם של חיילים ימניים בפינוי מתנחלים". השקר והתחכום של ניצן אלון מצליחים, מסתבר, לעוור גם קצינים ב(מיל.) מהימין.
מי כאביחי רונצקי חש על בשרו את חדות שיני האליטה השמאלנית, אשר מצידה דרשה להדיחו מתפקידו עקב היותו חשוד ב"עודף פטריוטיזם אשר מלהיב את החיילים יתר על המידה" - וזאת במקום שיתנהל על-פי הנדרש והמצופה מקצין חינוך ראשי בצה"ל של היום, כלומר "חינוך לשלום, להומניות, לדו-קיום; חינוך שיגרום לחיילים להרהר על הנכבה והנכסה".
מי כאביחי רונצקי חש על בשרו את המחיר של היותו "חריג" (ימני ודתי) באליטה של צה"ל (הדבר התבטא גם בראיון הטלוויזיה הבוטה והתוקפני שקיים עימו מנשה רז בערוץ 1). אי לכך, מוטב היה כי דווקא רונצקי יהיה זה אשר יחשוף את התופעות הללו במלוא כיעורן. מותר היה לנו לצפות כי דווקא כאשר "יצא המרצע מן השק" בפרשת "המסמך של ניצן אלון" ובפרשות נוספות, היה רונצקי מגנה אותן בפה מלא! ודאי לא בגינויים בחצי פה, תוך "הבנת מניעיו וטוהר כוונותיו של תא"ל ניצן אלון".
את מחיר הקונספציה הנאיבית של "המחנה הכתום" אשר גרס כי יש לנהוג בצורה "ממלכתית", הרגשנו כולנו כאשר חזינו בחורבן גוש קטיף עד היסוד, על חשבון ה"קורבן" של ה"ממלכתיות"! אין יותר מקום לגישה נאיבית זו, כיוון שכיום המלחמה היא על הבית! זאת חשוב לדעת ולהבין דווקא משום שקיימת בתוכנו אליטה חזקה אשר מחד-גיסא מהווה בקושי 2% בציבור, אך מאידך-גיסא אוחזת בכל מוקדי הכוח במדינה. אליטה זו מהווה גיס חמישי בתוך מדינת ישראל; אליטה מתנשאת זו אינה רוצה ואינה מעוניינת באחדות ובהידברות עם מחנה הימין. לכן מוטב כי אביחי רונצקי, פנחס ולרשטיין ושאר שותפיהם לממלכתיות המדומה ולגישה הנאיבית הזו, יבינו כי יש להפשיל שרוולים, להסיר את הכפפות ולהילחם באליטה דיקטטורית וכוחנית זו, וזאת באמצעות יצירת אליטות חלופיות, שכן אין סיכוי להשפעה מבפנים, וודאי שאין מה לדבר עם אותן אליטות בשפת "האחדות והממלכתיות".
כל עוד ימשיכו "מנהיגי הימין" לדבר על אחדות וממלכתיות, כל עוד ימשיכו לנהוג ברפיסות ובחוסר הנהגה, כל עוד ימשיכו לתת למחנה השמאל (הזניח בציבור) לנהל את ענייני המדינה, כל עוד מצב דברים זה ימשיך להתקיים - ימשיך שמאל זניח זה (יחד עם נגזרותיו במוקדי הכוח השונים - בתי המשפט, התקשורת, האקדמיה, המשטרה, צה"ל, השב"כ, הטייקונים האינטרסנטיים והקהילה העסקית) לבעוט ברוב רובו המוחלט של הציבור, ימשיך לצפצף על הדמוקרטיה וימשיך לדרדר את מדינת ישראל ביגון שאולה.
