X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי  /  כתבות
מדעני מכון ויצמן למדע גילו מנגנון חדש שמאפשר לגוף לבלום ולסיים תגובות דלקתיות. המנגנון פעול בדומה לשסתום של מנוע קיטור: ברגע שהפעילות הדלקתית של התא המגינה מפני נגיפים מגיעה לשיאה, מתערב ה"שסתום" המולקולרי, "משחרר לחץ", ומחזיר את המנגנון למצב התחלתי, כך שהוא מוכן לפעולה חוזרת. ממצא זה עשוי לשפוך אור חדש על מחלות דלקתיות ולהוביל לפיתוח טיפולים יעילים במחלות אלה
▪  ▪  ▪
[צילום: מכון ןויצמן למדע]

במכונות המולקולריות אשר מגינות על הגוף שלנו מפני זיהומים אין בוכנות ושסתומים, אך נראה שלפחות חלקן פועלות על-פי אותו עיקרון המפעיל מנוע קיטור. מדעני מכון ויצמן למדע גילו מנגנון אשר שולט בדלקת, ופועל בדומה לשסתום של מנוע קיטור: ברגע שהפעילות הדלקתית של התא המגינה מפני נגיפים מגיעה לשיאה, מתערב ה"שסתום" המולקולרי, "משחרר לחץ", ומחזיר את המנגנון למצב התחלתי, כך שהוא מוכן לפעולה חוזרת. ממצא זה עשוי לשפוך אור חדש על מחלות דלקתיות כגון דלקת פרקים שגרונית או דלקת המעי הגס, ולהוביל לפיתוח טיפולים יעילים במחלות אלה.
כיצד פועל "שסתום הקיטור" התאי? המדענים גילו, שמרכיבו החיוני הוא אנזים הקרוי קספאז-8. כאשר התא מותקף על-ידי נגיף, מצטרף אנזים זה לצבר מולקולרי גדול, הנוצר במטרה לשחרר אות דלקתי. אך ברגע שהאות הזה משוחרר, הצבר מאבד זמנית את יכולת הפעולה שלו - כפי שקורה בשיאו של מחזור הקיטור, כשהשסתום הנפתח משחרר את הלחץ ומחזיר את המנוע למצבו ההתחלתי. במקרה של התא, האות הדלקתי גורם לקספאז-8 להרוס חלבון הקרוי RIP1 - המשמש כמגביר חיוני של האות - וזאת מיד לאחר ש-RIP1 הגיע למצב בו הוא יכול לעשות פעולת הגברה מרבית. כך מסתיים המחזור הדלקתי: בדיוק לאחר שמנגנון האיתות הגיע לשיא פעולתו, הוא חוזר למצבו הנייטרלי, ומוכן להיכנס למחזור דלקתי נוסף אם התא עדיין מותקף על-ידי נגיפים.
עד לאחרונה היה ידוע שקספאז-8, אשר נתגלה לפני כ-15 שנים על-ידי ראש הקבוצה, פרופ' דוד ולך מהמחלקה לכימיה ביולוגית, יכול למנוע דלקת רק בדרך אחת: גרימת הרס עצמי של תאים פגומים - תהליך הנקרא אפופטוזיס. בתהליך זה נמנעת ההתפזרות של תכולת התא, כדי לא לגרום דלקת. במחקר הנוכחי, שתוצאותיו התפרסמו באחרונה בכתב-העת המדעי Immunity, התגלה מנגנון חדש לגמרי, שבמסגרתו מונע הקספאז-8 את הדלקת בדרך ישירה יותר.
המחקר בוצע במעבדתו של פרופ' ולך על-ידי ד"ר אקהיל ראג'פוט, ד"ר אנדרי קובלנקו ,ד"ר קונסטנטין בוגדנוב, סאונג-הון יינג, ד"ר טאה-בונג קאנג, ד"ר ג'ין-צ'ול קים, וד"ר ג'יאנגפאנג דו. ממצאי המחקר עשויים להיות רלוונטיים לכל סוגי הדלקת (לא רק כזו הנגרמת על-ידי נגיפים), ולכן יכולים להוביל לתובנות חשובות בנוגע למחלות דלקתיות.
במחלות אלה, התגובה הדלקתית אינה נעצרת כמו שצריך, ולכן ייתכן שחלק מהן נגרמות על-ידי תקלות בקספאז-8, אשר גורמות לפעילות יתר של מגביר האותות RIP1. אם אכן כך הדבר, אפשר אולי יהיה לפתח טיפול המיועד לחסום את ה-RIP1, ובכך לבלום את הדלקת בצורה מדויקת ומכוונת.

תאריך:  30/06/2011   |   עודכן:  30/06/2011
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
אלעזר לוין
החלילנית חפציבה זר-אביב, עם 5 נגנים לצידה, מילאה את כל הבימה והלהיבה את הקהל    בשנה הבאה יבחרו המנויים את היצירות שינוגנו
ליאון אלי
אברהם שלום לוי הוא צביקה החייל והוא משמש כפה של החיילים הקרביים ומספר על אירועים שקרו לו במלחמות ושלא זכו לגיבוי ממפקדו. המחזה הוא לכל הדעות מחזה פוליטי. עם זאת התוצאה מרתקת, מעניינת ומעוררת מחשבה
יובל לובנשטיין
מעבר להצלחה המרשימה של יוזמי המחאה (הצל"ש), נשאלת השאלה, איפה היו כל גורמי הפיקוח במדינה (הטר"ש)? איפה היו הגורמים הממשלתיים? הגורמים האחרים, תלונות הציבור? אימון הציבור? חברי הכנסת? האופוזיציה, אם בכלל קיימת?. מדוע צריך לחכות למחאה שכזו?
פול לאודינסקי
הסיכויים שבעל פרופיל הפייסבוק הממוצע למד והבין את כל אופציות האבטחה והפרטיות שפייסבוק מציע הוא נמוך    מעוניינים שאנשים מסוימים לא יראו את הפרופיל שלכם? אלו המהלכים בהם עליכם לנקוט
מכון ויצמן למדע
ממצאי המחקר שערך פרופ' דויד כאהן עם החוקר פבריטה נייק עשויים להיות שימושיים לצורך המרה של אנרגיה סולארית לאנרגיה כימית. לכן סבור פרופ' כאהן כי המחקר עשוי להיות רלוונטי למערכות פוטוסינתטיות מלאכותיות. לדבריו, תאים סולאריים הם מעין 'גרסת בטא' המאפשרת ללמוד על חלק חשוב של הפוטוסינתזה המלאכותית. השגת תובנות שיאפשרו התקדמות לקראת פיתוח מערכות פוטוסינתטיות מלאכותיות וצבעים סולאריים, תקדם אותנו להרכבת התצרף של מקורות האנרגיה העתידיים שלנו
רשימות נוספות
הפרח בגני  /  מכון ויצמן למדע
זה בראש שלנו  /  מכון ויצמן למדע
הרשת החברתית  /  מכון ויצמן למדע
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il