באמצעי התקשורת בישראל אנו נוטים לשמוע את קולותיהם של פסימיסטים וחוזי שחורות רבים הקובעים שגל המהפכות המתרחשות בעולם הערבי, "אביב העמים הערבי", מסמל את ניצחונן של אירן ובנות בריתה על ציר מדינות ערב המתונות המובלות על-ידי ערב הסעודית.
אך האם יש מן האמת בטענה זו?
המשך המחאות בסוריה נגד שלטונו של
בשאר אסד, בן בריתה של אירן, מוכיחות למתבונן מן הצד את ההפך. למרות אמצעי הדיכוי האלימים בהם נוקט שלטונו המט ליפול של אסד אל מול המפגינים, הוא נכשל בדיכוי המחאות בסוריה. התרחשות זו מהווה חלק ממספר אירועים מקבילים שהתרחשו לאחרונה, הממחישים את המצב הקשה אליו נקלע משטר האייתולות האירני בניסיונותיו להפוך את מדינות ערב לגרורותיו.
במדינות ערב האחרות, למעט לבנון, בה הצליחו אירן ואסד להקים לאחרונה ממשלת בובות חדשה הנתונה להשפעתן, נכשלה אירן כישלון חרוץ בהשגת שאיפותיה. בבחריין, נכשלה האופוזיציה השיעית בהפלתו של בית המלוכה הסוני. גם בעירק, שכנתה של אירן, עוררה מעורבות היתר האירנית בעניינה הפנימיים של המדינה את התנגדותם של גורמים פוליטיים רבים, ביניהם גם שיעים.
כמו-כן גילתה אירן שהמיעוטים השיעים הגדולים החיים במדינות המפרץ הפרסי, אינם יכולים לשמש כגיס חמישי מטעמה. סעודיה ומדינות המפרץ האחרות, למעט בחריין, לא התקשו לדכא את ההפגנות השיעיות שפרצו בשטחן. בשנים האחרונות אנו עדים ל"מלחמה הקרה" על ההגמוניה האזורית במזרח התיכון המתנהלת בין ערב הסעודית לאירן.
בעוד שערב הסעודית ובנות בריתה מהמפרץ הפרסי הוכיחו שאינן מפחדות להתעמת ישירות עם הסכנה האירנית באמצעות שליחת כוחותיהן לדיכוי המרד השיעי בבחריין, אירן המשיכה בהצהרות מאיימות אך לא גיבתה אותן במעשים.
סעודיה ובנות בריתה מהמפרץ זכו בשבועות האחרונים לדחיפה משמעותית בעקבות התרחקותה של טורקיה משלטונו של אסד, ותמיכתה בדרישותיהן של מתנגדיו. כזכור, עד לא מזמן טורקיה נחשבה לבת ברית אסטרטגית של סוריה.
למרות שארגון החיזבאללה נותר הקלף המרכזי העומד לרשותה של אירן במזרח התיכון, ישראל יכולה לשאוב עידוד מהיחלשותם של הגורמים הפרו-אירניים באזור ולפעול מצדה לשיקום היחסים עם טורקיה וחיזוק תמיכתה במאמציהן של מדינות המפרץ המעוניינות לשמור על היציבות האזורית. גם המצב מבית אינו מבשר טובות לאירן.
למרות שעד כה הצליחה לדכא את ההפגנות בשטחה, האופוזיציה האירנית עוד לא אמרה את מילתה האחרונה, ו"אביב העמים הערבי", אותו שיבחה אירן, עלול להתגלות כבומרנג שיכה בה עצמה. כפי שההיסטוריה של האזור המחישה לנו לא פעם, המצהיר על עצמו כחזק, הוא לאו-דווקא חזק כפי שמצהיר. נראה שהאירועים האחרונים שהתרחשו במזרח התיכון והמכות שחטף משטר האייתולות רק ממחישים לנו, שנמר שואג יכול להיות גם נמר של נייר.