X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  מאמרים
היכולת לבקר בקביעות את ישראל מחד-גיסא ולסתום את הפה מאידך-גיסא כאשר מדובר במדינות המבצעות באחרונה פשעים נגד אזרחיהן - הינה יכולת המלמדת על צביעות קשה. לנגד עיני המבקרים הסלקטיביים לא עומדים כללי המוסר או המשפט הבינלאומי אלא אינטרסים כלכליים ופוליטיים מובהקים
▪  ▪  ▪
פליטים סורים. צביעות בינלאומית [צילום: AP]

"הלב", אמר וודי אלן בסרטו חנה ואחיותיה, "הוא שריר גמיש". מדובר בהסבר שנתן להתאהבותו בבחורה שתיעב בעבר. באחרונה מתברר שלא רק הלב גמיש. גם כללי המוסר הבינלאומיים.
דווקא מי שסבור (כמוני) שלמען הדמוקרטיה הישראלית יש להשתחרר מהשליטה במיליוני פלשתינים משוללי זכויות אזרח - חייב לתמוה על יכולתן המופלאה של מדינות רבות לזעוק מעל כל במה אפשרית כנגד עוולות הציונות אך להחריש לחלוטין כשבסוריה ובתימן נרמסות זכויות בסיסיות, ובראשן הזכות לחיים.
יש מקום לביקורת נגד ישראל: בניגוד למשטר הדמוקרטי המתקדם שהושלט בתחומיה הריבוניים - שולטים בגדה המערבית חוקים צבאיים דרקוניים. וגם במסגרת הדמוקרטיה המרשימה של הקו הירוק ישנם סימני שאלה מטרידים: המונופול האורתודוקסי בתחומי האישות למשל; היקף המעצרים שמסתיימים בלא כתבי אישום; היחס לאזרחים הערבים בתחומים שונים, ועוד.
אך היכולת לבקר בקביעות את ישראל מחד-גיסא (ביקורת שמלווה לעיתים בטונים אנטי-ציוניים ואף אנטישמיים) ולסתום את הפה מאידך-גיסא כאשר מדובר במדינות המבצעות באחרונה פשעים נגד אזרחיהן - הינה יכולת המלמדת על צביעות קשה. לנגד עיני המבקרים הסלקטיביים, כמה לא מפתיע, לא עומדים כללי המוסר או המשפט הבינלאומי אלא אינטרסים כלכליים ופוליטיים מובהקים. מספר דוגמאות:
  • ניסיונן של מדינות אירופה (ובראשן צרפת) לקדם בימים האחרונים גינוי במועצת הביטחון למעשיו המזוויעים של ממשל אסד נתקל בהתנגדות רוסיה וסין (שבעצמן משמשות מופת להפרה שיטתית של זכויות האדם). הווטו של שתי מעצמות הענק מונע גינוי מילולי של מי שטובח באזרחיו, שכל חטאם הינו השתתפות בהפגנות נגדו.
  • לא זכור לי שמועצת זכויות האדם של האו"ם (זו שכוללת את נציג המשטר הלובי המקסים) התכנסה עד היום כדי לגנות את מעשי הטבח שמבצע קדאפי במעוזי האופוזיציה במזרח לוב.
  • גם לא שמענו על התכנסות לשם גינוי הדיכוי השיטתי של מתנגדי המשטר בתימן. ישראל, לעומת זאת, הינה מטרה קבועה לחיצי המועצה.
  • טורקיה של ארדואן, זו שמשגרת משטים של פיוס ואהבה לרצועת עזה, גמגמה משהו בדבר רפורמות שעל אסד להנהיג בארצו בעת שהחלו ההפגנות ההמוניות נגדו. רק בימים האחרונים, בהם החל זרם פליטים מסוריה לגבול הטורקי, נשמעים דברים בוטים יותר מפי המנהיג הטורקי נגד ידידו הסורי הוותיק.
ועוד לא דיברנו על הממשל האמריקני, שדרש מהדיקטטור המצרי מובארק לנטוש את כסאו אך טרם הרהיב עוז לומר דברים דומים לרופא השיניים מדמשק. גם לא אמרנו מילה על הימנעות הדוד סם מלפעול ואף לדבר בגנות המדינות החשוכות ביותר, כל עוד הן מתנהגות כבעלות בריתה של ארה"ב וממשיכות להזרים אליה כמויות של נפט. סעודיה, כל תינוק יודע, היא רק הגדולה והמפורסמת שבהן.
מסקנות רבות ניתן להפיק מהצביעות הבינלאומית. החשובות שבהן: א. בלא קשר לגינויים בינלאומיים, על ישראל להקפיד בזכויות האדם ולבצר את משטרה הדמוקרטי. ב. על ישראל להשמיע קול מוסרי ברור, גם כשהדבר עלול לסכן אינטרס כזה או אחר שלה (כך למשל, במשך שנים נמנעה הכנסת מלציין את רצח העם הארמני בטורקיה בתחילת המאה ה-20. רק לאחרונה, בעקבות המשבר ביחסים עם הטורקים, הועלה הנושא). ג. על ישראל, כמו כל אומה מתוקנת, להקשיב לביקורת בינלאומית כאשר היא מוצדקת. אך כאשר מדובר בביקורת צבועה מפי מי שמסרבים לגנות את החשוכים שבמשטרים - אין שום צורך להקשיב. אפשר להסתפק בנטילת כדור נגד בחילה.

פורסם במקור ב"הפרקליטים" - מגזין לשכת עורכי הדין מחוז תל אביב
תאריך:  28/07/2011   |   עודכן:  29/07/2011
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
המוסר הסלקטיבי של הקהיליה הבינלאומית
תגובות  [ 2 ] מוצגות  [ 2 ]  כתוב תגובה 
1
אם לבית המשפח העליון מותר, גם ל"ת
לעולם מותר  |  28/07/11 15:01
2
אמת וסתירה
יואל קורנבלום  |  28/07/11 18:54
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
אמילי לנדאו, שמעון שטיין
המשתתפים ממצרים ממשיכים להדגיש כמעט אך ורק את הנושא הגרעיני, ומצביעים על הסטאטוס של ישראל כמדינה שאינה חברה באמנת ה-NPT כמגבלה המרכזית - אם לא היחידה - למימוש WMDFZ במזרח התיכון
גלעד שטרן, עינב יוגב, יורם שוייצר
ההתפתחויות האחרונות במצרים רק מחדדות את הצורך בבחינה מעמיקה של המצב על-ידי הגורמים המדיניים והביטחוניים בישראל, זאת לנוכח האפשרות של תפנית אסטרטגית ביחסים בין ישראל למצרים, העלולה לחייב הערכות צבאית וביטחונית מחודשת אל מול החזית הדרומית
צבי גלברד
בועת הנדל"ן התנפחה לממדים מבהילים - הגיע הזמן לפוצץ אותה    חייבים להמשיך במאבק כי נתניהו ושרי הליכוד לא מבינים דרך אחרת    ואיך כל זה קשור למחדל המסתננים והזרים הבלתי חוקיים?
גיא חזן
ההיסטוריה מלמדת שהציבור הישראלי לא בנוי למחאה אמיתית. לא בתחום המדיני, לא הפוליטי ובטח שלא בתחום הכלכלי. הדעה הרווחת היא שהציבור פשוט שבע מדי על-מנת למחות 'על אמת'. האם הפעם זה שונה? האם באמת יש קשר כלכלי?
חניאל פרבר
אנו צמים כדי להתעורר ולתקן המעשים שגרמו לנו את כל הצרות    יש חשיבות גדולה בצום, בכוונת הלב ובתיקון המעשים    מקדש ראשון מפני מה חרב? ומקדש שני שהיו עוסקים בתורה ובמצוות וגמילות חסדים מפני מה חרב?    אסונות רבים אירעו ביום ט' באב לעם ישראל
רשימות נוספות
"היועמ"ש מכריע ציביון הממשלה"  /  רותי אברהם
כוח נאמן  /  עו"ד מוטי דנוס, ד"ר עמית גורביץ'
סיפור בזיגזג  /  עו"ד יובל יועז
"לא נהיה מדינת כל אזרחיה"  /  עו"ד מוטי דנוס, עו"ד יובל יועז
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il