מנהיגי צרפת וגרמניה נפגשו אתמול בערב (יום ג', 16.8.11) בפריז, ולאחר פגישה של שעתיים הודיעו על העקרונות המרכזיים שיש ליישם על-מנת לטפל במשבר האירופי. נקדים ונאמר כי ברמת הכותרת המהלכים של מרקל וסרקוזי נועדו להגן על האיחוד המוניטרי בדרך של תיאום טוב יותר בין מדינות הגוש בכל הקשור למדיניות הכלכלית. או כלשונו של נשיא צרפת: "מדינות הגוש חייבות להתכנס למכנה משותף, הואיל והסטטוס קוו הנוכחי אינו אפשרי".
מה הוחלט?
מרקל וסרקוזי סיכמו כי יש הכרח להקים "ממשלה" אירופית לעניינים כלכליים. לשיטתם, ממשלה זו תכלול את 17 מנהיגי ממשלות הגוש, והיא תקיים פגישות פעמיים בשנה, (אלא אם כן הנסיבות יצדיקו התכנסויות נוספות מעבר לכך).
באשר למדיניות הפיסקלית הרצויה, מרקל וסרקוזי הכריזו כי הכרחי שממשלות גוש האירו יתחייבו להנהיג תקציב מאוזן (כלומר תקציב עם אפס גירעון), וכי יש לעגן את הנושא בחוקה.
בנוסף, מרקל וסרקוזי היו תמימי דעים באשר לצורך להטיל מס חדש על הבנקים בצורה של מס טרנזקציות פיננסיות (מס מחזור).
לקינוח מרקל וסרקוזי הכירו בצורך להשוות את מס החברות הנהוגים בצרפת ובגרמניה. כהכנה למהלך רחב יותר של השוואת מיסי החברות בין מדינות הגוש.
מה לא הוחלט?
מרקל וסרקוזי דוחים את הרעיון להנפיק איגרת חוב פאן-אירופית. בכך הם יוצאים באופן פומבי נגד ההצעה של מנהיגי איטליה, לוקסמבורג, בלגיה ואחרים אשר סימנו את הנושא בתור הפתרון האולטימטיבי למשבר החוב של אירופה. לדברי סרקוזי, ניתן לשקול את הרעיון להנפקת איגרת פאן-אירופית בסוף תהליך האינטגרציה של אירופה, ולא כעת שהתהליך נמצא רק בתחילתו.
זאת ועוד, מרקל וסרקוזי הצהירו כי לדעתם אין צורך להגדיל את קרן החירום של אירופה שהיקפה עומד על 750 מיליארד אירו (מתוכם 440 מיליארד אירו הם כספי מדינות הגוש, 60 מיליארד אירו מקרן אסונות הטבע של הנציבות האירופית, ו-250 מיליארד אירו מקרן המטבע הבינ"ל). לדברי סרקוזי ההיקף הנוכחי של הקרן הינו משמעותי מספיק על-מנת לשרת את מטרות הקרן. לאחר הסיוע ליוון, אירלנד ופורטוגל - נותר לקרן סך פנוי של כמעט 500 מיליארד אירו.
התוכנית של מרקל וסרקוזי אינה מפרטת מה יעלה בגורלה של ממשלה אשר לא תאזן את התקציב. האם יוטלו עליה סנקציות אוטומטיות?
לוחות הזמנים
הכוונה של מרקל וסרקוזי היא להציג את מס הטרנזקציות הפיננסיות כבר בספטמבר הקרוב, והם שואפים להביא בהקדם את שלל ההצעות לאישור הפרלמנטים השונים של מדינות הגוש, כך ניתן יהיה להכניס את ההצעות לחוקה עד לקיץ של שנת 2012.
יישור הקו בכל הקשור למס החברות של צרפת וגרמניה צפוי להיכנס לתוקף החל משנת 2013.
מאיפה הופיע נושא המס על טרנזקציות פיננסיות ואיך הוא קשור?
כבר מזה למעלה משנה שגרמניה והנציבות האירופית מנסות לדחוף את נושא המיסוי של הבנקים בצורה של מס מחזור. היעד הברור של המהלך קשור לרצון להגדיל את צד ההכנסות של ממשלות הגוש (בכ-30 מיליארד אירו) בדרך של "ענישת הבנקים" אשר אחראים במידה רבה למשבר.
הרעיון של מס מחזור על הבנקים הועלה לראשונה ע"י הכלכלן האמריקני זוכה פרס נובל לכלכלה ג'יימס טובין ב-1972. במקור דובר על מיסוי של המרות מט"ח, ולמען האמת ההיסטורית יש להזכיר כי בטרם הלך לעולמו, טובין עצמו הודה שהשיטה הינה בעייתית.
בשולי הדברים נדגיש כי גם בקונטקסט האירופי לא מדובר ברעיון חדש וכי נשיא הבנק האירופי המרכזי פסל אותו כבר לפני כמה חודשים. לדעתו של טרישה מס מחזור שכזה הוא לא אפקטיבי במידה והוא לא מיושם במקביל בכל מדינות העולם. החשש של טרישה הוא שהבנקים יעבירו את הפעילות שלהם למקום אחר בו לא קיים המס. או במילים של טרישה: "טרנזקציות שתהיינה יקרות יותר באירופה, יבוצעו מעבר לים". מסתבר כי החשש של טרישה הוא מציאותת ביותר והוא נתמך בהצהרה של ממשלת בריטניה כי היא לא מתכוונת להטיל מס שכזה.
מה הלאה?
ההצעות של מרקל וסרקוזי צפויות לעלות מחר על הכתב ולהישלח לנשיא הנציבות האירופית, ומשם יעשו דרכן למדינות הגוש השונות. יש לצפות שיתפתח דיון ציבורי בנושא, וכי מדינות רבות צפויות להציג הסתייגויות. הואיל שהחלטות מסוג זה מתקבלות בגוש האירו, אך ורק בהסכמת כל המדינות החברות, יש לצפות כי גרמניה וצרפת ינסו להפעיל מכבש לחצים על-מנת להניע את התהליך. ואולם, לא ניתן להתעלם מלוח הזמנים הארוך ליישום, ומכך שבאירופה החלטות מסוג זה עשויות להיגרר שנים. ההערכה שלנו היא שהחלטות משמעותיות באירופה (כמו זו) יתקבלו רק עם הגב לקיר, וכפי הנראה כיום אנחנו עוד לא שם.
