הראיון של שלי יחימוביץ' ב
הארץ, גרם לזעזוע ולהלם פוליטי ואידיאולוגי בשמאל הדוגמטי, בעקבות דעותיה ה"ימניות" שנחשפו בראיון. תדהמה, זעם ואכזבה השתררו בקרב "מסדר הנאמנים" של מחנה השלום, שאיבד דמות ציבורית פופולרית, שהעזה לפרוש מ"מועדון החברים", שנשבע להילחם עד קץ הדורות, ב
מתנחלים, בדתיים, בימין, בממשלה, בנתניהו ובברק. להילחם נגד כולם, פרט לא בעצמם ובכשלונם.
לדעתם של רבני השמאל הדוגמטי, שלי יחימוביץ' "בגדה" בלוחות הברית של מחנה השלום, שפועל למען פלשתין. לדבריהם, דעותיה של שלי יחימוביץ' הן "פשע אידיאולוגי" והיא ראויה לצליבה ולהוקעה ולא למחילה. לו הם היו יכולים, הם היו תולים אותה על הגיליוטינה בכיכר העיר, בגלל שהיא הציתה אש זרה בהיכל התבונה והטהרה של "נאמני השלום" כביכול. חבורה ששולטת במיקרופונים ומנהלת אינתיפאדה נגד כולם ותומכת אך ורק בפלשתינים ובשמאל הקיצוני.
הגל הראשון של עיתונאים ודוברים של השמאל הדוגמטי יצא במאמרי ביקורת היסטריים נגד יחימוביץ'. מאמרים מלאי שנאה. ארסנל של ביטויים אנטי-ציוניים, הכל "למען השלום". הגל הראשון כלל את
גדעון לוי,
עקיבא אלדר, אבירמה גולן,
נחמיה שטרסלר, דימיטרי שומסקי - כולם מהארץ, וכמו-כן גם יהושע סובול. הגל השני שיצא נגד יחימוביץ' כלל את "חבריה", המתמודדים נגדה על הנהגת מפלגת העבודה,
עמרם מצנע, בוז'י הרצוג,
עמיר פרץ. הגל הבא יבוא מקרב תומכיה ופעיליה של "
הקרן החדשה לישראל", כולל כל העמותות של "זכויות אדם" של תמיכה בפלשתינים, וכמובן כל הפרופסורים האנטי ציונים, מרצ, חד"ש, בל"ד, רע"מ.
זו רשימת ה"פשעים" של שלי יחימוביץ' בעיני השמאל הקיצוני והדוגמטי:
1.
שלי: הציונות היא רכיב מכונן בהשקפת עולמה. היא רואה עצמה כחלק מהזרם המרכזי באתוס הציוני.
השמאל: הציונות היא גזענות ולאומנות.
2.
שלי: המפעל הציוני הוא אחד המוסריים והצודקים ביותר בתולדות ההיסטוריה האנושית.
השמאל: הציונות הוא מפעל קולוניאליסטי אימפריאליסטי.
3.
שלי: לא רואה במפעל ההתנחלויות חטא ופשע. מפעל שהוקם וטופח על-ידי מפלגת העבודה.
השמאל: ההתנחלויות הן פשע שגורם לטרור פלשתיני ולחיסול מדינת הרווחה.
4.
שלי: יצרה בריתות פוליטיות עם ח"כים מהימין, עם
גדעון סער ו
חיים כץ להובלת חוקים ומאבקים סוציאליים.
השמאל: בריתות פוליטיות מותרות רק עם השמאל של חד"ש, בל"ד, רע"מ, מרצ והתנועה האיסלאמית.
5.
שלי: תומכת ביוזמת שר החינוך שילדים בבתי ספר ישירו את ההמנון בפתיחת יום הלימודים.
השמאל: עדיף לשיר את האינטרנציונל ובילאדי בילאדי.
6.
שלי: מסרבת להצטרף לשנאת המתנחלים וההתנחלויות.
השמאל: הצו האידיאולוגי היחידי הוא שנאת דתיים, מתנחלים וימנים.
7.
שלי: אינה מתנגדת לסיורי תלמידים במערת המכפלה, שילוו על-ידי היסטוריונים שיעבירו מידע על ערכי המורשת היהודית שהיא נכס לכולנו.
השמאל: עדיף לסייר בשייח' ג'ראח, בבילעין ובנעלין.
8.
שלי: אין סתירה לדעתה בין ציונות לסוציאליזם.
השמאל: הציונות הוא מפעל קולניאליסטי של נישול וגירוש ערביי א"י, המנוגד לסוציאליזם הדוגל בשוויון וצדק. אפילו בעיתון מפ"מ בעבר "על המשמר" התנוססה הסיסמה הקבועה "לציונות, לסוציאליזם, ולאחוות עמים".
