אכיפה סלקטיבית נגד מרגלית צנעני

בואו נבחן את העובדות ביחד שוב. האם סתם ככה מרגלית צנעני וענת וקסמן חזרו בהן מדבריהן? אף אחד לא התקשר??? אף אחד לא לחץ??? אף אחד לא איים??? לידוענים יש כבוד עצמי ותדמיתם בעיני הציבור חשובה להם. הם לא אוהבים ככה סתם ללא סיבה מוצדקת לחזור בהם מדבריהם — פשוט אילצו אותם! ובאיזה אמצעים?... מנסיוני באקדמיה אני יכול להגיד בסבירות גבוהה מאוד שאיימו עליהן, שאם הן לא תחזורנה בהן מדבריהן יחסלו להן את הקריירה. בארגונים הנשלטים על-ידי השמאל בישראל אין חוכמות, מיד מחסלים את מקורות הפרנסה של מי שמתנגד להם. והשמאל הרי שולט בעולם הבידור והתקשורת. מכתבי ליועץ המשפטי לממשלה הועבר לפרקליטות המדינה. המשפטנים השמאלנים בפרקליטות במבוכה. הם לא מעוניינים לפתוח בחקירה נגד אנשים החברים יחד איתם באותה אליטה שלטונית. כמובן שהם אמונים על 'שלטון החוק' ומגנים בחירוף נפש על 'חופש הביטוי', אבל בדרך-כלל רק כשזה תואם את האינטרסים של האליטה הקולוניאליסטית-אירופית בישראל. השמאל מתהדר בכך שהוא "נאור", "יפה נפש" ו"תרבותי", אבל זוהי רק תעמולה שנועדה להקטין את ההתנגדות הפוליטית כלפיו. המשטרה גם היא פועלת על-פי שיקולים דומים כאשר היא מבחינה בין "טובים" ל"רעים". הרעים הם ארגוני הפשע ומי שחובר אליהם, וה"טובים" או "בני-הטובים" הם האליטה השמאלנית בישראל. את האחרונים אי-אפשר להאשים בסחיטה באיומים — פשוט התרגלנו זה 63 שנה שמי שמתנגד לאינטרסים שלהם הם פוגעים בו כלכלית, חברתית, מקצועית, ומה לא?... ואף אחד לא חושב שמשהו לא בסדר בזה. חופש הביטוי מוגבל לכך שאזרחי ישראל לא יפגעו באינטרסים של האליטה הקולוניאליסטית-אירופית בישראל. המשטרה הורגלה לכך והיא מעולם לא האשימה את אנשי האליטה בסחיטה באיומים כאשר הם נקטו בסנקציות כלכליות נגד מי שמתנגד להם. זה שייך רק לעמיר מולנר, שלום דומרני ודומיהם. עיקרון השוויון בפני החוק נרמס לחלוטין על-ידי משטרת ישראל. למדיניות זו קוראים 'אכיפה סלקטיבית' וצריך להפסיקה מוקדם ככל האפשר. האזרח בישראל צריך לדעת שכל אימת שמופעלים עליו לחצים ו/או איומים כלכליים ו/או אחרים על-מנת לשנות את עמדותיו הפוליטיות, הוא יכול לגשת לתחנת המשטרה הקרובה ולהגיש תלונה על סחיטה באיומים.

מהלך העניינים מעורר חשד לכך שהופעלו על מרגלית צנעני וענת וקסמן לחצים לא חוקיים, והן לא חזרו בהן מדבריהן סתם כך ללא סיבה. במילים פשוטות, אני חושד שאיימו עליהן שאם הן לא תחזורנה בהן מדבריהן יחסלו להן את הקריירה ויפגעו להן במקורות הפרנסה. לא סוד הוא שהשמאל שולט בעולם הבידור והתקשורת, והידועניות הנ"ל, מפוחדות ממה שיעשו להן (על-פי החשד), חזרו בהן מדבריהן. אני מודה שמדובר בחשדות בלבד ואין לי הוכחות לכך, ואולם, פני הדברים מעידים על כך שכנראה הופרו כללי חופש הביטוי במדינת ישראל באופן לא חוקי. ייתכן שמדובר בסתימת פיות לכל מי שמתנגד לתוכניות ולמהלכים הפוליטיים של השמאל. לפיכך, ב-10 באוגוסט 2011 כתבתי מכתב ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד יהודה וינשטיין, שנושאו הוא הפרת הזכות לחופש הביטוי במדינת ישראל, בו אני מבקש ממנו להורות על פתיחת חקירה כדי לעמוד על הנסיבות המוזרות שהידועניות הנ"ל חזרו בהן מדבריהן. מאז, מרגלית צנעני נעצרה בחשד לסחיטה באיומים של האמרגן שלה, אסף אטדגי, באמצעות ארגוני הפשע של עמיר מולנר ושלום דומרני והוגש נגדה כתב אישום. ברמה העקרונית אין לי בעיה עם זה. אם מרגלית צנעני הפרה את החוק, על המשטרה והפרקליטות למצות איתה את הדין. אני גם לא טוען שמדובר בנקמה או בענישה על דבריה נגד המחאה החברתית, שהרי החקירה החלה קודם להן. אבל תחשבו לרגע, המשטרה מודה שהיא צוטטה לשיחות הטלפון של מרגלית צנעני מזה כמה חודשים ולפיכך גם בתקופת המחאה החברתית. אז איך זה שהמשטרה שמעה את הזמנת הסחיטה באיומים של מרגלית צנעני ולא שמעה (באותו הזמן!) את האיומים של השמאלנים בתעשיית הבידור והתקשורת על מרגלית צנעני לגבי מה שיאונה לה אם היא לא תחזור בה מדבריה? מדוע אף אחד לא נעצר? מה, זו לא סחיטה באיומים?