יש המוני פרשנים המיטיבים להסביר היטב מדוע היה עלינו להתנצל לפני טורקיה. איש אינו מרהיב לטעון שהדבר היה משנה את המדיניות הטורקית, או לטעון שמה שהתרחש הוא עקב התנהגות פגומה שלנו - פשוט מאחר שהעובדות מוכיחות את ההיפך. אבל כל הפרשנים ממשיכים את הקו לפיו על ישראל ללכת זקוף בגובה השטיח, להתנצל, להביע צער, להצטדק ולהבטיח שלהבא נהיה ילדים טובים - ממש טובים.
אני ממש לא רוצה להפנות לרשימה מסוימת או למשדר מיוחד - זהו הטון השולט בפרשנות התבוסתנית המלומדת בה אנו מולעטים בתקופה האחרונה. גם פרשנים ראויים, שבוודאי לא ניתן לומר עליהם שהלעיטו את עצמם בתפריט תבוסתני אנטי ממשלתי, הטיפו לקו כזה ולו מתוך מגמה להשהות הידרדרות בלתי נמנעת ואולי הפריץ ימות או שהכלב ימות.
איזה מזל! - הנה במצרים הצלחנו לחלץ בנס את אנשי השגרירות. השלטונות המצריים יכלו למנוע את ההתקפה על השגרירות שהייתה צפויה מראש - קהל המפגינים לא היה גדול מדי. המצרים פשוט לא עשו זאת וקרוב לוודאי שההימנעות מהגנה אפקטיבית על השגרירות הייתה מכוונת. אולי המצרים התכוונו להראות ל
ארדואן המגיע לביקור בשבוע הבא שהוא סילק רק שגריר והם מצליחים להבריח את כל הדיפלומטים הישראלים. זה עתה שמעתי פרשן שמסביר שלמרות הכל אין להתנפל על המצרים משיקולים של שמירה על הכבוד הלאומי המצרי. אלוהים אדירים, לכולם יש כבוד! רק לנו אין!. אנחנו כמובן מערביים ונעלים יותר ולא מתעסקים בשטויות כאלו.
כשהתחלנו לשמוע באופן בלתי רשמי שישראל אולי תשנה את מדיניותה ותתמוך בכורדים (מה יש לא מגיעה ל-14 מיליון כורדים בטורקיה מדינה?) מיד נשמעו זעקות חמס. גם שינוי מדיניות ביחס לרצח העם הארמני עוררה לעג-אפשר לחשוב שאנחנו המצאנו את הצביעות ואי העקביות בפוליטיקה העולמית, או שאנחנו אלו שיכולים לשחק על-פי כללים אחרים.
מדוע לעזאזל ראש הממשלה המפוחד שלנו (חוסר המנהיגות של נתניהו באמת מתחיל להביך ולהדאיג וצר לומר שהביקורת עליו בתחום זה מוצדקת לחלוטין) אינו דורש התנצלות מצרית רשמית על ההתקפה על בניין השגרירות? הרי זה הצעד הראשון המתבקש!. מדוע אף פרשן או פוליטיקאי אינו תובע שישראל תציב דרישה כזו? איך בכלל ניתן להתייחס ברצינות למדינה שהנהגתה משותקת מפחד?
