X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  מקורות

1. מסוף שנת 1998 ועד לחודש פברואר 2001 היו נתונים שניים מקווי הטלפון של דוד אפל להאזנה של משטרת ישראל. המידע שנצבר מהאזנות אלה שימש יסוד לחקירות פליליות נגד אפל ונגד מספר אנשי ציבור בפרשיות שונות. במסגרת זו נחקרו על-ידי היחידה הארצית לחקירות בינלאומיות של משטרת ישראל (יאחב"ל) גם חשדות נגד אריאל שרון וגלעד שרון, בחשד לעבירת שוחד, בפרשה המכונה "פרשת האי היווני".
2. באשר לאפל, חקירות אלה הובילו להגשת כתב אישום נגדו, בו הוא מואשם במספר אישומים של מתן שוחד לעובדי ציבור שונים.
3. אשר לשרון, החקירה בשלב הראשון התמקדה בחשדות בדבר קבלת שוחד מאפל בדרך של קבלת סיוע פוליטי בבחירות הפנימיות בליכוד. לפי הנטען, תמורת התמיכה הפוליטית, סייע שרון לאפל בקידום פרוייקט האי היווני, על-ידי השתתפות בארוחות שערך אפל לאישי ממשל יוונים. סיכום חקירה זו הועבר על-ידי המשטרה לַפרקליטות באפריל 2002, וכלל המלצה לסגור את התיק נגד שרון בהעדר ראיות מספיקות.
בהמשך לכך, נערכה חקירה משלימה בהתייחס להעסקתו של גלעד על-ידי אפל בפרוייקט האי היווני. חקירה זו התנהלה עד שלהי 2003, בליווי הפרקליטות. גם לאחר השלמת חקירה זו, מסקנת צוות החקירה, כפי שנמסרה לי בע"פ, הייתה חד-משמעית, כי אין ראיות להעמדה לדין של שרון וגלעד, אף, שלא כנהוג, לא הוגש דו"ח מסכם בכתב של צוות החקירה.
באוגוסט 2003, נפתחה בהוראת ראש אגף החקירות במשטרת ישראל, חקירה משלימה גם בנוגע לחשדות, כי שרון היה מעורב בשנים 2003-1997 בהליכי הטיפול בקרקעות לוד-מזרח, בהם יש לאפל אינטרסים. חקירה זו הסתיימה באוקטובר 2003, וגם היא לא העלתה ממצאים מרשיעים נגד שרון.
4. בדצמבר 2003, לאחר דיונים שהתקיימו בפרקליטות, בראשות פרקליטת המדינה, בשיתוף צוותי החקירה, הוכנה על-ידי פרקליטות מחוז המרכז חוות-דעת מסכמת, ומפורטת. מסקנת חוות הדעת הייתה, כי יש להגיש אישום נגד אפל ב"פרשת האי היווני", אך לסגור את התיק נגד שרון מחוסר ראיות.
5. ב- 20 בינואר 2004 הוגשה לבית המשפט הודעה על תיקון כתב האישום נגד אפל, וזאת לפי הנחייה של פרקליטת המדינה, ששימשה באותה עת כמ"מ היועץ המשפטי לממשלה. התיקון כלל, בין היתר, הוספת אישום המייחס לאפל עבירה של מתן שוחד לשרון ב"פרשת האי היווני".
6. עם כניסתי לתפקידי, בתחילת פברואר 2004, קיימתי מספר דיונים בפרשה זו. הדיונים התקיימו בהשתתפות פרקליטת המדינה, וצוות הפרקליטים, מפרקליטות המדינה ומפרקליטות מחוז המרכז, שעסקו בנושא. כן השתתפו בדיונים יהושע שופמן, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, ורז נזרי, עוזר ראשי ליועץ המשפטי לממשלה. בחלק מהדיונים נטלו חלק גם ראש אח"ק, ראש יאחב"ל, ראש יאח"ה, ואנשי צוותי החקירה שעסקו בפרשה.
לקראת דיונים אלה הועברה אלי על-ידי פרקליטת המדינה חוות-הדעת האמורה של הפרקליטות, בה הומלץ לסגור את התיק נגד שרון, תוך ציון כי מאז עריכת חוות-הדעת בדצמבר 2003, התקיימו דיונים נוספים בהם נשקלה מחדש ההמלצה.
בתום דיונים אלה ביקשתי מפרקליטת המדינה חוות דעת והמלצה סופית מטעמה.
7. ביום 28 במרץ, קיבלתי מפרקליטת המדינה חוות דעת ובה המלצה להעמיד לדין את שרון בגין עבירת לקיחת שוחד מאפל. חוות דעת זו לוותה בטיוטת כתב אישום נגד שרון, וכן נגד גלעד..
בהתאם לאמור בחוות הדעת, ההמלצה האמורה התגבשה פה-אחד במהלך דיונים שקיימה פרקליטת המדינה עם צוות הפרקליטים שסייע בידה, (אשר, ברובו, היה שותף גם לדיונים שקדמו לחוות-הדעת הקודמת, מדצמבר 2003).
8. לאחר קבלת חוות הדעת ועיון בה, מיניתי צוות מקצועי אשר יסייע לי בבחינת מכלול חומר הראיות וגיבוש החלטתי הסופית בתיק.
הצוות כלל את יהושע שופמן, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה; את שמעון דולן, מנהל המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה; את דפנה ביינוול, ראש תחום עיכובי הליכים בפרקליטות המדינה; את שלמה (מוֹמי) למברגר, סגן מנהל המחלקה לחקירת שוטרים בפרקליטות המדינה, ואת רז נזרי, עוזר ראשי ליועץ המשפטי לממשלה.
9. בסיוע הצוות האמור בחנתי באופן מדוקדק את חומר הראיות הרב בפרשה זו, את השאלות המשפטיות העולות ממנו, ואת חוות הדעת השונות שניתנו ע"י הפרקליטות.
לאחר מכן, קיימתי מספר דיונים ממושכים בפורום משותף של צוות פרקליטת המדינה (ופרקליטת המדינה עצמה עד היבחרה), והצוות שסייע בידי. בדיונים אלה הוצגה באופן מסודר המלצת צוות הפרקליטות וטעמיה, וכן נדונו, במשותף ובהרחבה, הסוגיות הראייתיות והמשפטיות שפרשה זו מעוררת.
10. אחר כל הדברים האלה הגעתי לכלל מסקנה, כי יש לסגור את התיק נגד אריאל שרון וגלעד שרון בשל העדר ראיות מספיקות להעמדתם לדין. למסקנה זו שותפים גם כל חברי הצוות המקצועי שסייע בידי בתיק זה.
11. ההחלטה המפורטת, המחזיקה 76 עמודים, עומדת לרשות הציבור.. אין בידי, כמובן, להציג, או לתמצת, בזמן העומד לרשותי כאן את מכלול העובדות, הראיות, הקשיים והנימוקים הכלולים בהחלטה, ואשר הובילו אותי למסקנה על סגירת התיק. אני מזמין אתכם לעיין בהחלטה המלאה - שנכתבה בשפה השווה לכל נפש, ככל האפשר.
12. בזמן העומד כאן לרשותי אבקש לעמוד על מספר נקודות עקרוניות הנוגעות להחלטה בכללותה, וכן לעמוד, בקצרה, בעיקר על הפרשה שעמדה במרכזו של תיק זה, היא פרשת העסקת גלעד בפרוייקט האי היווני.
13. בחודשים האחרונים התפרסמו התבטאויות ודעות שונות בשאלה, האם דין ראש ממשלה כדין אזרח מן השורה, לענין מבחן הראיות המספיקות לשם העמדה לדין?
למען הסר ספק אדגיש מיד, כי החלטתי בתיק זה התקבלה מתוך עמדה, כי דין ראש הממשלה כדין כל אדם אחר, ויש לבחון את חומר הראיות נגדו, לפי כללי הראיות הרגילים. עמדה זו מבוססת על ההלכה שקבע בית המשפט העליון בפרשת יהב (שעסקה, כזכור, בפרשת מינוי היועץ המשפטי לממשלה).
אכן, אין להקל, כפי שאין גם להחמיר, עם ראש ממשלה - או כל נבחר או עובד ציבור אחר - לענין מבחן הראיות המספיקות לשם העמדה לדין.
14. ההחלטה על העמדה לדין מוטלת על התובע, אם מצא כי קיימת "אפשרות סבירה להרשעה". לשם כך עליו להעריך בעצמו את הראיות, ובמסגרת זו גם להתחקות - כפי שקבע בית המשפט העליון - גם אחר אופן החלטתו של בית המשפט בהערכת הראיות, ובמשקל שייתן להן. על יסוד הערכה כוללת זו עליו להגיע למסקנה, האם אמנם קיימת "אפשרות סבירה להרשעה", המצדיקה העמדה לדין.
אינה מקובלת עלי הגישה - וכאמור, גם לא על בית המשפט - לפיה מקום שקיים ספק בלב התובע בדבר קיומן של ראיות מספיקות להרשעתו של אדם, עליו להגיש כתב אישום, ולהותיר את המלאכה לבית המשפט.
15. כל הדברים האלה יפים, כמובן, ביחס לכל אדם, ובנוגע לכל תיק.
אבקש להדגיש, כי החלטתי בתיק זה אינה פועל-יוצא של גישה מקֵלה יותר כלפי ראש ממשלה, או מקילה יותר בכלל. זהו הדין מאז ומתמיד.
בעניננו, חומר הראיות לוקה בחולשות בכל אחד מרכיבי העבירה, ואינו מתחבר לכדי מבנה כולל העומד על רגליו. הראיות בתיק זה אינן מביאות אותנו, אף לא בקירוב, לקיום "אפשרות סבירה להרשעה". בכל רכיב ורכיב של יסודות העבירה, שבחנתי וניתחתי בפירוט רב בהחלטתי, קם ספק סביר, ולעתים אף למעלה מזה.
16. אכן, עבירת השוחד, בצד עבירת המרמה והפרת אמונים, הן העבירות העיקריות שקבע המחוקק למאבק בשחיתות ברשויות השלטון. המאבק בשחיתות בכלל, ובשחיתות ברשויות השלטון בפרט, הוא מתפקידיה העיקריים של התביעה, שכן השחתת המידות ברשויות השלטון פוגעת קשות באמון הציבור. האמון הציבורי הוא תנאי חיוני לתיפקוד תקין של מערכות השלטון והשירותים הציבוריים.
עם זאת, לשם העמדה לדין בעבירת השוחד - כמו בכל עבירה אחרת - נדרשת תשתית ראייתית מספקת.
17. ומה בעניננו? החשדות נגד אריאל שרון מתייחסים לקבלת טובות הנאה שונות מאפל, שתמורתם, לפי החשד, סייע שרון לאפל בפרוייקט האי היווני ובעסקי הקרקעות שלו. חשדות אלה, ומסכת הראיות לביסוסן, נבחנה ונדונה בהחלטה באופן דווקני ומפורט - פרט אחר פרט - ולא נמצאו ראיות לביסוסן.
להלן אעמוד, כאמור, באופן תמציתי, בעיקר על הפרשה העומדת במרכזן של החשדות נגד שרון, היא פרשת העסקתו של גלעד שרון על-ידי דוד אפל בפרוייקט האי היווני.
העסקת גלעד בפרוייקט האי היווני
18. לפי החשד, הייתה זו העסקה פיקטיבית, בתנאים כספיים מפליגים, ללא שהיו לגלעד הכישורים, ומבלי שגלעד ביצע למעשה עבודה של ממש. העסקתו של גלעד בנסיבות אלה, לפי הנטען, מצביעה על כך, שההעסקה הייתה מתת שוחד לשרון כדי לזכות בסיועו בפעולות הקשורות בתפקידו.
בחינה דווקנית ופרטנית של מסכת הראיות מגלה, שאין כל תשתית ראייתית לביסוס חשדות אלה:
19. לקראת סוף שנת 1998 החל אפל בקידום מיזם להקמת מרכזי תיירות ונופש במספר אתרים ברחבי העולם. האתר הראשון שבו החל אפל לפעול למימוש הרעיון היה אי יווני קטן בשם פֶטרוֹקָלוֹ, בשטח של כ-3,000 דונם, המצוי כ-50 ק"מ דרומית מזרחית לאתונה, במרחק של כ- 800 מטרים מן החוף.
במסגרת זו גיבש אפל צוות מקצועי לליווי הפרוייקט מטעמו - שכלל אנשי תכנון, כספים, ייעוץ משפטי, מינהלה ועוד.. צוות זה ריכז את העבודה מול נותני השירותים החיצוניים.. בין אלה היו: משרד הפרסום "מקאן-קשר-בראל" וחברת "מקאן אריקסון" העולמית; אנשי תכנון והנדסה בארץ ובארה"ב, ארכיאולוגים, ועוד.
20. הפרויקט שתוכנן - כפי שהוא מצטייר מחומר הראיות - היה פרוייקט גרנדיוזי, (ויש אומרים, מגלומאני), בהיקף ענק, ובהשקעה כספית עצומה של מיליארדי דולרים.. מדובר בפרוייקט שהיה אמור לכלול, בין היתר, בניה של כ- 100,000 חדרים, בתי קזינו, מגרשי גולף, מרכזי קניות, מרכזי בידור, כפרי שעשועים, ומרכזי ספורט. ההגעה לאי אמורה הייתה להתבצע באמצעות רכבת משדה התעופה באתונה, המגיעה לאי דרך מנהרה תת-ימית. אפל ביקש להספיק להקים באי את הכפר האולימפי של אולימפיאדת אתונה 2004.
לפי התכניות שהוכנו על-ידי אנשי התכנון והכספים, ההשקעה בפרוייקט הייתה אמורה להיות עצומה, מעל 15 מיליארד דולר. אך היו גם ציפיות לרווחים של מיליארדי דולרים. מחומר הראיות עולה, כי אפל השקיע בתקופה האמורה בפעילות הייזום והתכנון בלבד של הפרוייקט כ- 14 מליון דולר.
21. גלעד צורף לצוות הפרוייקט במרץ 1999. אפל וגלעד הכירו עוד קודם לכן, במסגרת ההיכרות בין שתי המשפחות, ופיתחו ביניהם גם קשרים אישיים ועסקיים.
כעולה מחומר הראיות, אפל סמך מאוד על גלעד, נתן בו אמון אישי, והעריך מאוד את כישוריו המקצועיים. דבר זה עולה, בין היתר, משיחות שלו עם אנשי צוות הפרוייקט, שנקלטו בהאזנות סתר.
בהאזנות הסתר נקלטו גם עשרות רבות של שיחות עבודה בין אפל לגלעד הנוגעות לפעילותו של גלעד בפרוייקט. כן נקלטו שיחות של אפל עם אנשים אחרים המועסקים בפרוייקט, הנוגעות להעסקתו של גלעד ולפעילותו בפרוייקט. שיחות אלה מצביעות על פעילות אינטנסיבית של גלעד בפרוייקט.
22. כאן המקום אולי להדגיש, כי חלק-הארי של חומר הראיות בפרשה זו הוא תוצר של האזנות סתר לקווי הטלפון של אפל, במשך למעלה משנתיים, והקלטות סתר שערך ספקטור למפגשיו עם גלעד. לענין זה חשיבות רבה, שכן מדובר בעדויות אותנטיות מזמן אמת; וזאת בשונה מהודעות בחקירה, הניתנות לאחר זמן, ועוברות בדרך כלל "סינונים והתאמות", בעיקר כשמדובר בהודעות של חשודים.
23. כעולה מחומר הראיות, לגלעד היה תפקיד ניהולי בפרוייקט, והוא ריכז מטעם אפל את "הצוות השיווקי-פרסומי" של הפרוייקט. בהתייחס לתפקידו ולפעילותו של גלעד בפרוייקט, מעיד צבי פרידמן (שישקו), מבעלי משרד "מקאן קשר בראל", שמולו ואתו הייתה עיקר עבודתו של גלעד בפרוייקט:
"גלעד היה שותף עד צווארו בתחומים האלה. עבד מבוקר עד לילה בשיתוף פעולה מלא איתנו בארץ, ועם הגורמים בחו"ל... זו הייתה מערכת שלמה. בצד של הלקוח ריכז גלעד את העבודה, ובצד של נותני השירותים החיצוניים בתחום זה, אני ריכזתי את העבודה... גלעד שרון בילה אינסוף שעות במשרדי. הקשר היה הדוק, וטיפל בכל התחומים הנוגעים לפרוייקט."
ובאשר להתרשמותו מכישוריו המקצועיים של גלעד, מעיד שישקו:
"התרשמתי מאוד מיכולתו המקצועית בהשוואה ללקוחות אחרים שלי, לקלוט רעיונות שיווקיים ולתרגם אותם למונחי ביצוע. האיש ללא ספק מוכשר ביותר... יש לו יכולת טובה מאוד להבין ולהביא לידי ביצוע... מאוד התרשמתי מהיכולת שלו להכנס לתוך תכנית שיווקית, ולהבין אותה ולהביא ליישומה...
24. מקור מרכזי בהבנת נסיבות ההתקשרות בין אפל לגלעד, פרטיה ומהותה, הן השיחות שניהל גלעד עם ספקטור בפברואר 2000 - שהוקלטו על-ידי ספקטור ללא ידיעת גלעד. אף שגלעד שמר על זכות השתיקה במשטרה, הרי שבאמצעות הקלטות אלה יש בידינו, למעשה, גרסה מפורטת למדי של גלעד באשר לכל פרשת העסקתו על-ידי אפל.
25. כעולה מדברי גלעד בשיחות אלה, הבטיח אפל לגלעד התקשרות של חמש שנים תמורת תשלום חודשי של 7,500 דולר. כן הובטחו לגלעד שני בונוסים, של מליון וחצי דולר כל אחד, בניכוי התשלומים החודשיים; האחד, שישולם בשלב קבלת היתרי הבניה לפרוייקט - שלב שהיה צפוי, לדברי אפל, בספטמבר 1999 - והשני, שישולם עם השלמת המכירות של הפרויקט. אדגיש מיד, כי בניגוד לפרסומים שונים, בונוסים אלה מעולם לא שולמו, שכן הפרוייקט לא הגיע לידי מימוש.
26. בפועל, בתקופה שמתחילת עבודתו, במרץ 99', עד לסוף נובמבר 99', לא קיבל גלעד כל תשלום מאפל. התשלום הראשון היה ב- 25 בנובמבר 99'. חשיבות המועדים טמונה בכך, שדווקא בתקופה בה היה שרון שר התשתיות ושר החוץ, ובעל השפעה פוטנציאלית על עסקי אפל (עד תחילת יולי 99'), לא הועברו כל תשלומים לגלעד.
לקראת סוף 99', משהתברר שהפרוייקט ביוון "לא ממריא", ועקב כך קטֵן מאוד הסיכוי של גלעד לזכות בבונוסים, שהיו עיקר התמורה לה ציפה כנראה, סוכם בין אפל לגלעד, בע"פ, כי גלעד יקבל תמורת שירותיו בפרוייקט עד כה תשלום כולל של 400,000$ (בפריסת תשלומים שסוכמה), וזאת תוך שמירת האופציה לקבלת הבונוסים, בניכוי הסכום האמור, ככל שהפרוייקט יתממש בכל זאת.
27. בתחילת שנת 2000, כאשר התשלומים שסוכמו איחרו להגיע, וגלעד שמע מידיד משותף כי אפל מנסה, כנראה, להתכחש להתחייבויותיו, פנה גלעד לאפל ועמד על עריכת הסכם בכתב. לאחר מו"מ שנמשך כ- 3 חודשים, ושכלל חילופי 14 טיוטות בין הצדדים, שבהכנתן שותפו גם עורכי-דין מטעם הצדדים, נחתם ביום 8 במאי 2000 הסכם בין אפל לגלעד, שהסדיר את מערכת היחסים ביניהם במיזם התיירותי. במו"מ נעזר גלעד בספקטור, ובסיועו הקליט את שיחותיו עם אפל.
28. בהתאם להסכם, זכאי גלעד לתשלום כולל של 400,000$ בגין השירותים שכבר ניתנו על ידו (כפי הסיכום ביניהם בע"פ), שמתוכם כבר שולמו לו בטרם חתימת ההסכם 100,000$. עבור עבודתו מכאן ואילך גלעד זכאי, לפי ההסכם, לתשלום חודשי של 20,000$. כן נקבע, כי גלעד יהיה זכאי לשני הבונוסים של מיליון וחצי דולר כל אחד, בניכוי התשלומים החודשיים, ככל שהפרוייקט ביוון או בספרד יצא לפועל.
29. מטיוטות ההסכם שנתפסו, ומהודעות ספקטור ושיחותיו עם גלעד, עולה כי בתחילה דובר על תשלום חודשי של 7,500$, כפי הסיכום המקורי בע"פ בתחילת ההעסקה. אך במסגרת המו"מ ביקש אפל להחליש את מחוייבותו לתשלום הבונוסים - שאכן לא שולמו בסופו של דבר - ובתמורה לכך הסכים להעלאת התשלום החודשי.
30. ראוי להדגיש כאן, כי המו"מ על חתימת ההסכם ומועד חתימת ההסכם, היו בתקופה בה שרון היה באופוזיציה, ולא מילא כל תפקיד ביצועי בו יכול היה לסייע לאפל בעסקיו. כזכור, גם התשלום הראשון לגלעד היה רק בסוף נובמבר 1999, בעת ששרון היה באופוזיציה.
31. בשלב זה חזר גלעד לתת שירותים לפרויקט, והמשיך בעבודתו עד יוני 2001, המועד בו מתיר ההסכם לשני הצדדים לצאת ממנו.
תמורת שירותיו קיבל גלעד את התשלומים שנקבעו בהסכם עבור שירותי העבר (400,000$), וכן 20,000$ לחודש עבור 12 חודשי העבודה הנוספים (יוני 2000 - יוני 2001). סך הכל קיבל גלעד כ- 640,000$ עבור עבודתו ממרץ 99' ועד יוני 01'. הפרויקטים ביוון ובספרד לא הגיעו לידי מימוש, ולגלעד לא שולמו הבונוסים.
האם אם כן מדובר בהעסקה פיקטיבית המהווה מתת שוחד?
32. הסכומים שקיבל גלעד עבור עבודתו אצל אפל הם אכן סכומים גבוהים, וכך גם הבונוסים שנקבעו בהסכם, אף שלא הגיעו לידי מימוש. אולם, מהדברים שסקרתי עד כה, ואשר פורטו ביתר הרחבה בהחלטה, עולה, כי אין בסיס בחומר הראיות לטענה, שמדובר בהעסקה פיקטיבית, שמטרתה לשחד את שרון.
33. כפי שצוין, לגלעד היה תפקיד ניהולי בכיר, ולגמרי לא פיקטיבי בפרוייקט. כן עולה, כי הייתה הערכה גבוהה מאוד לכישוריו, ולאיכות עבודתו בפרוייקט.
גם אפל עצמו, ציין בכל הזדמנות - בזמן אמת, בטרם פתיחת החקירה הגלויה נגדו - לרבות בשיחות שנקלטו בהאזנות סתר עם גורמים שונים, את הערכתו המקצועית הגבוהה לכישוריו של גלעד, ואת שביעות רצונו הגדולה מעבודתו של גלעד.
34. השכר ששולם לגלעד הוא ללא ספק שכר גבוה, אך עובדה זו, כשלעצמה, אינה ראיה לכך שמדובר בהעסקה פיקטיבית, ככסות לתשלום שוחד. את התשלומים לגלעד יש לראות על רקע מכלול העובדות הידועות על הפרוייקט, על תפקידו ואיכות שירותיו של גלעד בפרוייקט, ועל תנאי ההעסקה של אחרים בו, ובין היתר:
§ העובדה כי גלעד מילא תפקיד ניהולי בכיר בפרוייקט;
§ העובדה שמדובר בפרוייקט של מיליארדי דולרים, שהיה אמור להכניס לאפל רווחים עצומים;
§ העובדה שאיש הכספים של הפרוייקט, בהודעתו במשטרה, העריך את התמורה הראויה המגיעה לגלעד עבור עבודתו במאות אלפי דולרים;
§ ובעיקר העובדה שגם מועסקים נוספים בפרוייקט זכו לשכר גבוה, חלקם גבוה משל גלעד. כך, למשל, עולה מחומר הראיות, כי התעריף של "מקאן אריקסון" הוא 1000$ ליום עבודה של יועץ בכיר, ו- 750$ ליום ליועץ בדרג ביניים. כן עולה וכי עובד מטעמם השתכר 22,000$ בחודש.
מחומר הראיות עולה כי "מקאן קשר בראל" קיבלו 60,000$ לחודש בשלב בו הועסקו מטעמם 4-3 אנשים בפרוייקט. וכן כי, לפי תכנית עבודה שהגיש המשרד, הם היו אמורים להשתכר, כשכר עבודה, כ- 3.8 מליון דולר במהלך 5 שנות הפרוייקט;
משיחה של אפל שנקלטה בהאזנת סתר עולה, כי אדם אחר, ישראלי, שהועסק על-ידי אפל בפרוייקט בספרד, השתכר 215,000 ₪ לחודש;
האדריכל, איש התכנון של הפרוייקט, מסר בהודעתו במשטרה, כי קיבל עבור עבודת התכנון שביצע 75,000$, וכן 2 מליון ₪ (שחלקם היה אמור לשלם לקבלני משנה). כמו-כן, לדבריו הוא היה אמור לקבל 20 מליון דולר כבונוס במשך 10 שנים. כן מסר בהודעתו, כי לאדריכלים האמריקאים שולמו 400,000-300,000$, ועבור עבודת תכנון תשתיות - 200,000$.
מכאן, שתשלומים גבוהים איפיינו רבים מהמועסקים בפרוייקט, ולא היו תופעה ייחודית או חריגה. תשלומים אלה הוסברו על-ידי אפל בהיקפו הגדול של הפרוייקט, וברווחים שציפה להפיק ממנו.
35. עבודת גלעד בפרוייקט של ספקטור מעניינת במיוחד ובעלת משקל לענייננו העובדה, שמסתבר כי ספקטור - שבהודעותיו הביע דעתו שהתשלומים לגלעד היו מופרזים - הוא עצמו, העסיק את גלעד בפרויקט של אבטחה ולוגיסטיקה, שביצע ספקטור עבור גוף עסקי גדול מתחום התקשורת.
מסתבר שתמורת עבודה בפרוייקט, שנמשכה כ-3 חודשים בלבד, שילם ספקטור לגלעד סכום של 1,000,000 ₪ + מע"מ; היינו שכר גבוה משמעותית (פי שלושה עד פי ארבעה, על בסיס חודשי) מזה שקיבל גלעד מאפל. העסקה זו הייתה במחצית הראשונה של שנת 2000, בזמן שספקטור סייע לגלעד במגעיו עם אפל.
גם כאן, כמו בהסכם עם אפל, ההתקשרות הייתה למתן שירותים שהוגדרו כ"ייעוץ", והתשלום בוצע לחוות השקמים, תמורת קבלות וחשבונית מס.
בתשובה לשאלות החוקרים, הסביר ספקטור, שהעסקת גלעד הייתה על רקע של אימון אישי שהתפתח ביניהם, וכי התשלום הגבוה נבע מכך שמדובר בפרוייקט של "הרבה מיליוני דולרים, ואני שילמתי ביד נדיבה לכל הגורמים שהעסקתי".
36. ראוי להדגיש, כי בתקופה ששרון כיהן כשר, השכר עליו סוכם עם גלעד היה 7,500$ לחודש, ובפועל, כאמור, לא בוצעו כל תשלומים לגלעד בגין שירותיו בפרוייקט בתקופה זו.
ולעומת זאת, בעת חתימת ההסכם, במאי 2000, לפיו קיבל גלעד 20,000$ לחודש, שרון היה באופוזיציה מזה קרוב לשנה, וממילא קשה מאוד לקשור את ההסכם והתשלומים הגבוהים לפיו לפעולה מצידו של שרון לטובת אפל במילוי תפקידו.
37. מכל האמור עולה אפוא, כי אף שאין מדובר בהעסקה שגרתית, באופיה ובתשלומים שנילוו לה, אין כאמור תשתית ראייתית - ובוודאי שלא ברמה הנדרשת במשפט הפלילי - כדי לבסס טענה בדבר העסקה מלאכותית ופיקטיבית, אשר יש בה, כשלעצמה, כדי לבסס אישום בגין שוחד נגד שרון או גלעד.
וכמה מילים על היסוד הנפשי בנוגע לפרשת ההעסקה:
38. בהתאם לחוק, לשם התגבשות עבירה, נדרש, ככלל, כי המבצע ביצע את העבירה מתוך "מחשבה פלילית". בעניננו, משמעות הדברים היא, בתמצית, כי יש להוכיח לגבי גלעד ולגבי שרון, כל אחד בנפרד, בין היתר, כי היו מוּדעים לכך שהעסקה זו נעשתה על-ידי אפל במטרה לשמש כטובת הנאה לשרון כדי להשיג את פעולתו במסגרת תפקידו הציבורי למען אפל; זאת, כמובן, בהנחה שזו אכן הייתה מטרת ההעסקה מבחינת אפל.
בהחלטה עמדתי בפירוט רב, גם על מרכיבי היסוד הנפשי של שרון ושל גלעד ביחס להעסקת גלעד, ומסקנת הדברים היא, שלא ניתן לבסס בראיות גם יסוד זה של העבירה. אעמוד כעת, מאוד בתמצית, על כמה נקודות בנושא זה:
39. אשר לגלעד - אין בחומר הראיות כל שיחה של גלעד עם אפל, או עם כל אדם אחר, המצביעה על מוּדעות של גלעד - בזמן אמת, או לאחר מכן - להיותו מעורב בהעסקה פיקטיבית שמטרתה להטיב עם אביו;
אדרבא, התנהגותו בפגישותיו המתועדות עם ספקטור, מצביעה על אמונה סובייקטיבית, ומשוכנעוּת מובהקת, כי הוא נתן לאפל, על-פי הסכם ביניהם, שירותים הולמים בגינם הוא זכאי לקבל את מלוא התשלומים שהובטחו לו. בפגישות אלה מדגיש גלעד, כי על אף אי הנעימות הרבה הכרוכה במצב אליו נקלע מול אפל - אותו הוא עדיין מחשיב כידיד ואינו רוצה לפגוע בו - הוא אינו מתכוון לוותר על הכסף המגיע לו, ומוכן לעמוד בבדיקת פוליגרף וגם להגיע לבית משפט כדי לקבל את המגיע לו.
מהראיות עולה, כי כבר בתחילת העסקתו ביקש גלעד לחתום הסכם בכתב עם אפל, ולאחר מכן, כאמור גלעד גם התעקש להסדיר בהסכם בכתב את מערכת היחסים בינו לבין אפל, וגם משתף במהלך זה גורמיםנוספים שונים. התנהגות זו אינה מתיישבת עם דפוס פעולה של מבצע עבירה, ועם מודעות למעשה פסול ואסור.
כמו כן, באף אחת מהעשרות הרבות של השיחות שנוהלו בין אפל לגלעד לאורך כל התקופה הנדונה (שנקלטו בהאזנות הסתר), וכך גם בכל הפגישות עם ספקטור (שתועדו בהקלטות סתר על-ידי ספקטור), לא עולה קישור של העסקת גלעד כדרך לריצוי שרון, או להבטחת תמיכתו באינטרסים של אפל. בשיחות אלה מעולם לא עלה שמו של
שרון בקשר עם העסקת גלעד
40. אשר לשרון - שרון סיפר בחקירתו כי ידע שגלעד מועסק בפרויקט האי היווני על-ידי אפל ב"שכר גבוה". מודעות ל"שכר גבוה" אינה כמובן מודעות לפיקטיביות ההעסקה. "שכר גבוה", כשלעצמו, הוא מונח יחסי, אשר ניתן להצדיקו בכישורים, בעבודה מאומצת, בהיקף הפרוייקט וברווח הצפוי שעתיד לצמוח ממנו. אין כל ראיה כי שרון ידע מהם הסכומים המדוייקים, או אפילו סדר-הגודל של הסכומים בהם מדובר, או כי הייתה לו אינדיקציה כלשהיא לכך כי ההעסקה של גלעד היא פיקטיבית.
בנוסף, כאמור, לא עלה כל רמז כי גלעד ראה את העסקתו כהעסקה פיקטיבית וחריגה שנועדה לשמש מתת שוחד לאביו. בנסיבות אלה בוודאי שלא יכול היה להעביר מסר מעין זה לאביו; ככל שעבר מסר מגלעד לשרון בנוגע לפרטי ההעסקה, היה זה דווקא מסר ממנו אמור היה שרון להבין כי מדובר בהעסקה רגילה ואמיתית, כפי שהבין זאת גלעד.
וכמה מילים על שיחת הטלפון בין אפל לשרון מיום 17.9.99 (שיחת "האי בידינו")
41. שיחה זו זכתה בתקשורת לשימוש סלקטיבי ומטעה. נטען כי משיחת טלפון זו, שנקלטה בהאזנת סתר, ניתן להסיק כי שרון הכיר היטב את עסקת האי היווני, וכי הוא "בקיא בנפתולי המשא-ומתן" בנוגע לפרוייקט, ומכאן שהוא מודע, לא רק לעצם העסקת גלעד, אלא גם לפרטי העסקתו, ולפרטי הפרוייקט. לאחר עיון מדוקדק בתמליל המלא של השיחה, ולאחר שמיעת ההקלטה של השיחה מספר פעמים, לדעתי, אין ממש בטענה זו. אפרט:
¨ השיחה הטלפונית הייתה ביוזמת שרון, במטרה לשוחח על עניינים פוליטיים (אודות המתרחש בתנועת ש"ס). שרון שואל את אפל, ידידו הקרוב של דרעי, מה קורה בתנועת ש"ס, ואילו אפל מסיט את השיחה , בעיקר בחלקה הראשון, לעניין האי היווני. בחלקה השני, השיחה אכן מתרכזת בענינים פוליטיים.
¨ התייחסותו של שרון בשיחה לאי היווני אינה ביוזמתו כאמור, ולא ניתן לראות בה הרבה מעבר להתעניינות מנומסת, בתגובה לדברים של אפל, תוך נסיון לחזור בכל פעם לנושא הפוליטי.
¨ מהשיחה עולה כי שרון אינו מכיר את פרוייקט האי היווני מעבר למושג כללי בדבר עצם קיומו. מהשיחה עולה בבירור, ששרון אינו יודע אפילו היכן האי, מה המרחק שלו מהיבשה, כיצד מגיעים אליו וכיוצ"ב.
¨ שרון אינו בקיא בפרטי הפרוייקט, ואינו יודע היכן עומד המו"מ על רכישת האי, ובהתאם לכך הוא שואל, לאחר שאפל מסביר לו על מיקום האי, "האי בידינו כבר?" בשאלה זו, כשלעצמה, קשה לראות הרבה מעבר להתעניינות גרידא, והיא בוודאי אינה מצביעה על "בקיאות בנפתולי המשא-ומתן".
¨ ואכן, אפל מביע אכזבתו מחוסר ההיכרות של שרון את הפרוייקט בו מועסק גלעד. בתשובה לכך משיב שרון: "...הוא בחור דיסקרטי שתדע... ענינים עיסקיים אף פעם לא חשף."
¨ אפל מספר לשרון כי גלעד הולך להשתכר כסף רב מעבודתו בפרוייקט, אך בה בעת משבח מאוד את עבודתו וכישוריו של גלעד. שבחים אלה אינם מתיישבים עם מסר, שאמור שרון לקבל, שהעסקת בנו היא למעשה מתת שוחד עבורו.
¨ כאשר אפל מזמין את שרון, יחד עם לילי, לבקר "במדינה החדשה שלנו", סובר שרון כי הכוונה להזמנה לביתו של אפל, והוא נענה. אך אפל מתקן אותו שהכוונה אל "הבית החדש ביוון", כשיהיה בנוי. שרון משיב "כן, אבל אני משלם."
42. יוצא אפוא, כי שרון אינו בקיא כלל בעסקת האי היווני, או בפרטי העסקתו של גלעד. לכאורה, הוא שומע כאן מאפל, לראשונה, על הפרוייקט והשכר שישתכר גלעד, ובמושגים כלליים בלבד.
בה בעת הוא שומע גם על שביעות רצונו הגבוהה של אפל מכישוריו ועבודתו של גלעד, ומקבל את הרושם שגלעד מצדיק את שכרו.
שיחה זו מתנהלת כחצי שנה לאחר תחילת עבודתו של גלעד בפרוייקט, ומסתבר כי לשרון עדיין יש מידע כללי בלבד על הפרוייקט, ועל פרטי העסקתו של גלעד. ככל שמטרת השיחה, מבחינת אפל, היא להביא למודעותו של שרון, כי העסקת גלעד היא למראית-עין בלבד, ותכליתה האמיתית היא לשחד אותו, הרי שהשיחה מעבירה מסר הפוך כאמור; היינו - כי גלעד תורם תרומה חשובה לפרוייקט, ומצדיק את שכרו.
יש גם להדגיש, כי שיחה זו היא השיחה היחידה שנקלטה בין אפל לשרון, בכל תקופת ההאזנות לשיחות אפל במשך למעלה משנתיים, בה עולה נושא העסקתו של גלעד. שיחה זו מתקיימת זמן רב לאחר תחילת העסקתו של גלעד, כאשר שרון כבר באופוזיציה, וגם היא שיחה ביוזמת שרון ונושאה היה פוליטי.
המסקנה מכל האמור היא, כי אין בשיחה זו כדי לתמוך בטענת מתת השוחד בכלל, ובהוכחת מודעותו של שרון לכך שהעסקת גלעד היא למעשה מתת שוחד בעד פעולה הקשורה בתפקידו, בפרט.
וכמה מילים ספורות בכל זאת, על התמיכה הפוליטית ועניני הקרקעות
43. כן נטען, כי גם הבטחות אפל לתמיכה פוליטית בשרון בבחירות פנימיות בליכוד, מהוות חלק ממתת השוחד. כפי שהוסבר בפירוט בהחלטתי, קשה לראות בהבטחה לתמיכה פוליטית, כשלעצמה, ללא כל אינדיקציות מחשידות נוספות, משום טובת הנאה המהווה מתת שוחד.
בענייננו גם לא נמצאו ראיות כי ההבטחות קוימו בפועל. בהחלטתי עמדתי גם על הייחוד של התמיכה והסיוע הפוליטיים לענין הנדון, ולא אחזור כאן על הדברים.
44. במסגרת ההחלטה נבחנה גם מעורבות שרון בנושאים הקשורים לקרקעות אפל; מעורבות לגביה נטען, כי אמנם אינה מהווה עבירה כשלעצמה, אך היא משלימה את עבירת השוחד, בהיותה חלק מהתמורה של שרון למתת השוחד שקיבל מאפל.
סקרתי בהחלטה את פעילותו של שרון בשנים 1999-1997, בהן כיהן כשר התשתיות, בקשר עם קרקעות אפל. כעולה בבירור מהדברים, לא רק ששרון לא סייע לאפל בקידום עסקי הקרקעות שלו, אלא הוא נתן גיבוי מלא למנהלי מינהל מקרקעי ישראל ולאנשי המינהל שהתעמתו עם אפל, הן לפני תחילת העסקת גלעד וגם לאחריה.
45. אכן, אף שמחומר הראיות עולה, כי שרון נהג לקיים פגישות בנוגע לפרוייקטים של יזמים שונים, ועם יזמים, כענין שבשיגרה, מוטב היה כי שרון היה נמנע מלקיים פגישות הנוגעות לעסקי אפל, וזאת נוכח היחסים האישיים והפוליטיים ביניהם. הדברים אמורים באשר לשתי פגישות שקיים בשנת 1997, כשר התשתיות, בענייני חברת מגדל הזוהר של חוטר ישי ואפל. ברם, התנהגות זו אינה עולה כדי עבירה פלילית, ואף לא הועלתה טענה שיש לראותה ככזו.
46. במסגרת ההחלטה נבחנה גם פעילות שרון כראש ממשלה במסגרת התכנית להצלת העיר לוד ודיוני הועדה המחוזית שבאו בעקבותיה בשנים 2002-2003. כפי שפורט בהחלטה, אין כל יסוד, ואין כל תשתית ראייתית לטענה המבקשת לקשור את פעילות שרון בהליכים האמורים ברצון של שרון להטיב עם אפל. כמו כן, אין בחומר הראיות כל ראיה או אינדיקציה למעורבותו של אפל בהחלטת הממשלה, או בהליכים בפני הועדה המחוזית לתכנון ולבניה.
ומספר הערות סיכום
47. בראיה כוללת ניתן לומר, כי החשדות בדבר קבלת שוחד על-ידי שרון התבססו על טיעונים כוללניים, וראיות עקיפות ונסיבתיות, בדבר יחסי משחד-משוחד, הנמשכים לאורך שנים.. זאת, כאשר תיאור החשדות כולל "מסעות בזמן", קדימה ואחורה, ללא עוגן זמן ברור להתגבשות יסודות העבירה, וללא קורֵלציה בזמנים בין רכיבי העבירה השונים.
כך הם פני הדברים גם באשר לרכיבי התמורה הנטענת, אשר בחלקה מיוחסת למעשים של שרון בשנת 1997, היינו, כשנה וחצי קודם למתת השוחד הנטענת, ובחלקה מיוחסת למעשים בשנים 2003-2002, היינו כשלוש שנים לאחר תחילת העסקת גלעד.
זאת כאשר, ככלל, "המעשה הפלילי והכוונה הפלילית חייבים להתקיים בעת ובעונה אחת".
48. אין מניעה, כמובן, לקיום מבנה מורכב של ביצוע עבירת שוחד, לרבות בהיבט של פריסת רכיבי העבירה לאורך זמן. אך הדבר מחייב תשתית ראייתית ממשית לחיבור קפדני של כל מרכיבי העבירה, בהתאם ליסודותיה הנורמטיביים, לכלל מארג אחד אחוּד וברור.
דא-עקא, שבעניננו, גם בראיה כוללת ובמבט רחב, כמו גם לאחר בחינה פרטנית ודקדקנית של הראיות, אין בנמצא ראיות של ממש ליצירת החיבור ההכרחי - בין הפעולות והמעשים של שני הצדדים, ובין היסוד העובדתי והיסוד הנפשי, לרבות הוכחת הקשר סיבתי ביניהם..
49. כזכור, המשטרה קיימה במשך למעלה משנתיים האזנות סתר לשני קווי טלפון של אפל, בהן נקלטו אלפי שיחות. אף על פי כן, האזנות אלה לא הניבו את הראיה המכרעת - הישירה או העקיפה - לביסוס החשד ששרון קיבל שוחד מאפל. העדרה של ראיה כזו אומר דרשני, ויש לו משמעות ראייתית עצמאית. זוהי "שתיקה רועמת". קשה ליחס העדר ראיה כזו למקריות בלבד. כאמור, ההאזנות גם לא הניבו מצבור של חלקי ראיות, שגם בהן היה די לו יצרו יחדיו את התשתית הראייתית הנדרשת.
50. התוצאה הסופית היא, כאמור בראשית הדברים, כי לא נמצאה בחומר הראיות תשתית ראייתית מספקת להעמדה לדין של אריאל שרון, או של גלעד שרון, ועל כן החלטתי לסגור את התיק נגדם בשל העדר ראיות מספיקות.

תאריך:  15/06/2004   |   עודכן:  16/06/2004
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il