אנו חיים במדינה, בה נותנים כבוד גדול מאוד לעיתונות חוקרת שופטת ובמקרים רבים גם מרשיעה על סמך עובדות וראיות שהיא עצמה מפרסמת, מדגישה ומפרשנת. במשך השנה האחרונה הוצפנו באלפי מילים ועשרות מאמרים - חלקם הגדול מגמתיים, עם רמיזות וצחקוקים נבזיים - שהנה תפסו את המנוולים במקומות הרגישים ועוד מעט בית המשפט ירשיע אותם וינקו את האורוות.
שנתיים האזינו לאיש העסקים דוד אפל, שאיננו טלית שכולה תכלת, איננו תמים ונאיבי אך גם לא מפלצת ותמנון פשע כפי שניסו להציגו בכתובים.
אין תקדים כזה בארץ ולא באירופה, שמאזינים לאדם משך שנתיים ימים - תוך פגיעה גסה ובוטה בפרטיות - לשיחותיו עם רב, לאשתו ובתו, גם לשיחות אישיות ואינטימיות וגם כמובן לשיחות שאושרו להאזנה. רק בארה"ב נראה לי שניתן למצוא תקדים להאזנות סתר, כה ארוכה תוך המלחמה בפשע המאורגן ומלחמתם במאפיה.
אתמול ששמענו תקציר מפורט של חוות הדעת, בה ריסק ומחק היועץ מזוז את קביעותיו ומסקנותיו של צוות ארבל - אחת לאחת נקודה לנקודה, לפי תאריכים, תשלומים בגיבוי עובדות מהאזנות הסתר של אפל ושל "המקליט הלאומי" מר ספקטור - והגיע למסקנה חדה, ברורה ואמיצה אין בסיס להגשת כתב אישום. הטיוטה שצורפה לחוות דעתה של ארבל לא יכולה לשמש אפילו כתרגיל למתמחים באוניברסיטה.
וכמובן כבר יש פרשנים וקציני משטרה לשעבר, שניבאו שיוגש כתב אישום בסבירות של 100% - הטוענים שהיתה טעות, שהיועץ נבחר כדי לסגור את התיק, מתכופף בפני השלטון וההון. ביקורת שלא מכבדת את הטוענים ובוודאי שלא את נימוקיהם. להזכיר לציבור, שפעמיים המליצו במשטרה לסגור את התיק - כאשר ראש צוות החקירה תנ"צ דנינו, שהוא גם עו"ד, המליץ בסיום החקירה הראשונה לסגור נגד שרון' וכאשר הצוות הראשון בפרקליטות, שליווה את התיק משך כמה שנים בראשות הפרקליטות ענת סבידור - המליץ לסגור.
צוות בפרקליטות המדינה הטיל ספקות ביכולת והרשעה על סמך רצף העובדות שנתגלו - כמו העובדה שברוב שלבי התקופה בה נחקר אפל, היה שרון ח"כ באופוזיציה ללא יכולת השפעה וביצוע - כפי שקבע היועץ המשפטי בחוות דעתו. יתירה מזאת, הסכומים שקיבל גלעד כיועץ ועיקר הכסף שניתן לו היה בתקופה ששרון היה ח"כ באופוזיציה ללא השפעה. ובתקופה שהיה שר התשתיות לא עשה דבר ולא קידם אף פרוייקט של אפל. ובאשר לסכומים שקיבל גלעד עבור עבודתו כיועץ - היו אמנם גבוהים, אבל לא יותר ממה שקיבלו יועצים ועוזרים אחרים ואפילו אף נמוכים מהם.
האירוניה שבסיפור היא שהמקליט ספקטור, שעשה עבודה עיתונאית מצויינת, בהדלפות של קלטות לטלוויזיה, בשיטת הקלטת לשבוע - אותו ספקטור, העסיק את גלעד שרון, במשכורת גבוהה פי שלוש מהמשכורת של אפל.
המדאיג שבפרשה הוא שהודלפו במשך השנים מאות עובדות מגמתיות, לכיוון אחד בלבד, עובדות ופרשנויות שהרעילו את דעת הקהל ויצרו את הרושם המוטעה על מנגנון ממשלתי מסואב, רודף בצע ושוחד. אמנם לא הכל נוצץ בממשלה - אבל לא הכל כל כך שחור כפי שרצו שנאמין. צריך להבין שחוות הדעת שפרסם היועץ נאמרה בלשון משפטית, וברוח זו יש לשפוט אותה.
ישנם פוליטיקאים וגרוריהם - ביניהם גם משפטנים ופרשנים - שייצאו מתוסכלים וממורמרים שציפיותיהם לחגוג ולרקוד עם הגשת כתבי האישום נכזבה. כך גם חלק מהעיתונאים - שהאכילו את הציבור משך חודשים בידיעות ובעובדות לא מבוססות וחלקיות.
כאשר שומעים את היועץ מתאר את השתלשלות האירועים בתיק לעומת העובדות שקיבלנו בעיתונות, נדמה כי מדובר בשני סרטים שונים שהמאחד ביניהם הוא השם שרון אריק וגלעד וגם זה כבר לא בטוח.
באשר לפוליטיקאים - כאן התגובות מהאגף השמאלי ממש מפתיעות. ח"כ שריד עם תומכיו נוסח ח"כ יולי תמיר כבר הספיק להצהיר שמבחינתם לא משנה החלטת היועץ: אפל נתן אריק לקח. זה תיק שוחד ברור, חד ואין על מה לדון - נלך לבג"צ.
ובכן לכל הרצים לבג"צ - אם אינכם רוצים להתבזות אל תלכו לבג"צ, והסתפקו בהצהרות ובכותרות בעיתונים. בג"צ לא ייכנס ולא יתערב בשיקול היועץ. גם משום שאין לו את הכלים לבדוק את כל החומר בתיק - אין זה מתפקידו של בג"צ ואין זה מתפקידו להחליף את היועץ המשפטי לממשלה ובוודאי שלא לכתוב במקומו את חוות הדעת.
מתי בג"צ מתערב בהחלטות היועץ? במקרים נדירים ביותר, כאשר הטעות בולטת על-פני הדברים, כאשר הנימוקים והמסקנות לא סבירות ולא הגיוניות ולא עומדות במבחן ההגיון - או כשיש הוכחות להטעיה או טובות הנאה שקיבל היועץ כדי להטות משפט.
ושאלתי לכל הספקנים, המבקרים והשוללים: איפה הייתם כשמינו את היועץ? הרי כולם היו בדעה, שמדובר באדם מחונן, ישר, הגון, מקצוען - הטוב ביותר שיש לתפקיד הקשה הרגיש וכפוי הטובה.
אז מה קרה? בהחלטתו הראשונה הקשה והכבדה, עשה מזוז עבודה משפטית מקצועית, אמיצה, בגיבוי צוות מנוסה יעיל ואמין. אל נשכח מדובר בראש התביעה הכללית ובסמכות המשפטית העליונה במדינה - אז קצת כבוד, צניעות והשלמה.
להערכתי, אין לחשוש מעתה שכל התיקים נגד אנשי ציבור, ייסגרו אוטומטית, ועוד נכונו לנו כותרות וסיפורים לרוב כולל הרשעות וזיכויים.
השינוי המרענן בגישתו האמיצה של מזוז היא שראש התביעה, שהוא היועץ המשפטי לממשלה, הוא הסמכות האחרונה והיחידה במתן חוות דעת משפטיות - כמפורט בחוק.
שינוי נוסף, לא פחות חשוב ומהותי: כשיש ספק בחומר או שיוויון בהערכת הראיות, לא מניחים את התיק לפיתחו של בית המשפט ומחכים להחלטתו, כפי שהיה מקובל בעבר, אלא היועץ וצוותו יחליטו ויכריעו. שינוי זה בקונספציה התבקש מזמן ובעיקר לאור הזיכויים הרבים של אנשי ציבור והרף הגבוה שהציב בית המשפט העליון.
מעתה יש לומר שאין להוריד את הרמה של אנשי ציבור וראשי ממשלה לדרגת "מבחן בוזגלו" אלא להעלות המבחן לדרגתם. אני מקווה, שהציבור שניזון מהעיתונות הכתובה והאלקטרונית לא יחליט בחיפזון ובשכנוע מהיר ממה שהוא קורא ושומע. מאידך, גם העיתונות צריכה לעשות חשבון נפש ובדק בית לפני שהיא שופטת ומרשיעה - ללא בסיס משפטי וראוי שתסתפק בתחקירים, בסיקור ובדיווח - וכך כולנו נצא נשכרים.
___________________________________________________________הכותב הוא עורך-דין, בעל תואר שני במשפטים, המתמחה במשפט פלילי, צבאי וציבורי. היה בעבר פרקליט צבאי, יועץ משפטי, שופט צבאי בדרגת סא"ל, סגן פרקליט מחוז ומשנה ליועץ המשפטי של מועצת העיתונות.
