בחודש אוגוסט 2000 נחקק חוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000 (להלן "החוק").
בחודש יולי שנה זו אושרו התקנות מכוח החוק.
מטרת החוק היא למנוע את אפשרות הסוואת מקורותיהם של כספים שהושגו בעבירה, הכוונה היא בעיקר לכספים שמקורם בסחר בסמים, בפשע מאורגן וכו' (רשימת העבירות אליהן מתייחס החוק מפורטת בתוספת הראשונה לחוק), לשם הטמעת הכספים במערכת הכלכלית החוקית.
החוק קובע את הלבנת ההון כעבירה אשר דינה עד לעשר שנות מאסר או קנס כספי של עד לשלושה מיליון ש"ח.
החוק מחייב נותני שירותים בנקאיים, בינהם בנקים, קופות גמל וחברות ביטוח, לדווח על פעולות פיננסיות החשודות כפעילות הלבנת הון. כמו כן, קובע החוק חובת דיווח על כספים, מעל לסכום מסוים (80,000 ש"ח לתושב, מיליון ש"ח לעולה חדש) בעת הכניסה לישראל או היציאה ממנה. חובה זו מוטלת על כל אדם.
הדיווחים על-פי החוק ימסרו למאגר מידע אשר ינוהל על-ידי רשות מוסמכת במשרד המשפטים. הרשות לאיסור הלבנת הון (להלן "הרשות") תחל לפעול בחודש פברואר 2002 ובימים אלו נערכות פעולות ההכנה השונות הנחוצות להפעלת הרשות.
הרשות תהא מופקדת על ניהול מאגר המידע, עיבודו ואבטחתו וכן תהא הגורם המוסמך להחליט על העברת המידע לרשויות המוסמכות.
על-פי הוראות החוק מוגבלת העברת המידע מהמאגר לגופים הבאים:
א) משטרת ישראל;
ב) שירות הביטחון הכללי (השב"כ).
מסירת המידע מותנית בהגשת בקשה מנומקת לרשות. במידה והרשות לא השתכנעה מנימוקי הבקשה כי מסירת המידע מוצדקת, לא יועבר המידע. על החלטת הרשות שלא להעביר מידע ניתן לערור בפני היועץ המשפטי לממשלה.
בנוסף למסירת מידע לגופים ישראלים מוסמכת הרשות להעביר מידע לרשויות איסור הלבנת הון במדינות זרות, בהתאם להוראות חוק עזרה משפטית בין מדינות.
החוק מאפשר לשר המשפטים להרחיב את רשימת העבירות בגינן יימסר המידע. אולם, החוק קובע במפורש כי המידע לא ישמש לשם מניעת או חשיפת עבירות מס.
