X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  כתבות
[צילום: זוהר בר יהודה]
ברשות הפלשתינים:
יומן מסע מיריחו ועד בית לחם
טיול-רוח'לה-trip היא יוזמה חדשה לעריכת טיולים משותפים לישראלים ולפלשתינים משני צדי הקו הירוק הטיול הראשון בשטחי הרשות הפלשתינית נערך בסוף השבוע האחרון ביריחו ובבית לחם והשתתפו בו שלושים ישראלים. אני הייתי אחד מהם

תנאים טובים לטיול

  • טיול-רוח'לה (בערבית: טיול) היא יוזמה חדשה לעריכת טיולים משותפים לישראלים ולפלשתינים משני צדי הקו הירוק, כשהמטרה היא לאפשר לצדדים להכיר את חייו וסיפורו ההיסטורי של האחר מבלי להתמקד בסוגיות פוליטיות עכשוויות. הטיול הראשון בשטחי הרשות הפלשתינית נערך בשבוע שעבר ביריחו ובבית לחם והשתתפו בו שלושים ישראלים.
  • ביקור של ישראלים בשטחי A נחשב לאירוע נדיר למדי בשל העובדה כי לשם כך נדרש אישור מיוחד מצה"ל. מבחן האומץ הראשון הנדרש מכל משתתף בטיול (שלמעשה משמש גם כמבחן הקבלה היחיד) הוא לחתום על הצהרה לפיה הוא לוקח על עצמו את כל האחריות למעשיו ומסיר מכוחות הביטחון כל אחריות. עוד כסת"ח מסדרת "תחתום פה, פה ופה. כאן בראשי תיבות, וגם פה, פה ופה", "קראתי ואני מסכים לתנאי השימוש באתר" ו-"המוצר עלול להכיל שאריות בוטנים".
  • מצידם של המארגנים, התבקשו המשתתפים הישראלים שלא להסתובב במהלך הביקור ביריחו ובבית-לחם עם סממנים יהודיים או חולצות עם כיתוב בעברית. גם סנדלי שורש זה לא רעיון מוצלח, ולא רק בגלל החורף.

ברוכים הבאים ליריחו

  • נפתח במשפט שנשמע מאוד טריוויאלי לכאורה: נפגשנו בבוקר בבית ג'אלה, עלינו לאוטובוס ומשם ירדנו דרך בית לחם, על גבול מעלה אדומים היישר ליריחו. בפועל, המציאות הגיאופוליטית המורכבת באזורנו גורמת לכל קורא שקצת מתמצא במרחב להרים גבה לשמע הנסיעה המיוחדת.
  • ייתכן שאת פנינו ליריחו קידם שלט ברוכים הבאים. אולי לא ואולי סתם פספסתי אותו כי אני לא קורא ערבית. מה שאי-אפשר לפספס בכניסה ליריחו הוא את פסל המפתח, הסמל מאחורי אתוס זכות השיבה של הפלשתינים, עליו כתוב we'll be back. חזרנו.
  • אם תרצו, למפתח יש גם משמעות יהודית סמלית: על-פי חז"ל, יריחו היא המפתח לשליטה בארץ ישראל, כנאמר במדרש תנחומא: "יריחו היא סוגרה של ארץ ישראל... אם נכבשה יריחו - מיד כל הארץ נכבשת!".

לוז הטיול

  • המארגנים הפלשתינים הבטיחו שבכל אתר בו נבקר ילווה אותנו מדריך. אלא שבחלק גדול מהמקרים הסתבר כי התפישה המקומית של מדריך היא מישהו שיודע את הדרך, לא הרבה יותר מזה. בדומה לדליל בדווי בסיני. נאלצנו להסתדר עם מה שיש.
  • האתר הראשון בו ביקרנו היה הישאם פאלאס, אתר ארכיאולוגי מהמאה השמינית לספירה בו נמצאים שרידי ארמון המיוחס לחאליף הישאם בין עבד מאלק. לא הסתפקנו בקריאת הפרוספקט המקצועי שחולק באתר וצפינו גם בסרטון שמוקרן באולם המבקרים בשפה האנגלית. ניתן לצפות בסרטון גם בשפה הערבית. הפטנט של כתוביות הוא כבר המצאה מאוחרת יותר.
  • משם המשכנו לרכבל שמוביל היישר אל מנזר הקרנטל החצוב בהר הפיתוי, בו ישו צם ארבעים יום ולילה (עד פה זה נשמע לי מוכר מאוד...) תוך עמידה בסדרת פיתויים שהציב בפניו השטן. הפיתוי בו אנו נאלצנו לעמוד הוא לטפס במעלה מדרגות עד לשערי הכניסה למנזר, שם הובהר לנו שהוא אינו פתוח למבקרים. מזכיר מאוד את האיש ההוא שטיפס במעלה ההר כדי לראות את הארץ אליה לא ייכנס.
  • הפרוספקט באתר זה, המקודש לנוצרים, כולל הסברים באנגלית, באיטלקית, בצרפתית, ביוונית, בספרדית, בגרמנית, בקוריאנית, בערבית ובעברית. ההסבר ביוונית היה בסדר, זה שבעברית דורש עריכה לשונית.
  • ליריחו יש לוק של עיירה ישראלית בשנות ה-80. לראיה: מתי בפעם האחרונה ראיתם מקררי גלידות של "טנא נוגה"?
  • לאחר סיור ברחובות יריחו המשכנו לאחד האתרים היהודיים החשובים ביריחו, בית הכנסת 'שלום על ישראל'. לא מדובר בבית כנסת פעיל, כי אם בשרידי בית כנסת מהמאה השביעית לספירה, שכל שנותר ממנו הוא רצפת פסיפס שמורה היטב.
  • מאז ימי האינתיפאדה השנייה בית הכנסת והישיבה הקטנה שבקומה העליונה ננטשו, וכניסה למתחם דורשת אישור של כוחות השיטור המקומיים. בתחילה, סירבו השוטרים לתת לקבוצה להיכנס, ואז הגיע אחד מרגעי השיא של הטיול, בו חזינו כולנו במשתתפת פלשתינית לוקחת אחריות ומשכנעת את השוטרים לאפשר לקבוצה המיוחדת לבקר במתחם החשוב דווקא ליהודים שבקבוצה. הצליח לה יופי. איך אומרים שאפו בערבית?

הווי ובידור
[צילום: דרה פרנק]

  • בביקור שערכנו בגן הספרדי, פארק ציבורי שמהווה אבן שואבת למשפחות יריחו, התקבלנו בהתלהבות על-ידי המקומיים ובאופן ספונטני התפתחה לה חאפלה קטנה. הבנים נתנו בריקודים והבנות נתנו בקולולולו. כפיים.
  • את היום סיימנו במלון אוורסט שבבית ג'אלה, אשר קיבל את שמו על שם המים הקרים שבו. מדובר במלון לא מתוחזק אך פופולרי יחסית, הרבה בזכות צה"ל שלא מאשר לישראלים ללון בשטחי A. לפחות האינטרנט במלון היה בחינם.
  • זהו? נראה לכם! אחרי הדלקת נרות חנוכה קבוצתית לצדו של עץ אשוח מזהיר, המשכנו כמה חברים לברברה, פאב-מסעדה השוכן מספר דקות הליכה מהמלון. למי שלא מכיר, אספר כי באזור בו לנו חיים לא מעט ערבים נוצרים. חלקם, בעיקר במקומות תיירותיים כמו הברברה, נושאים על חזם צלבים מאוד גדולים, כאילו לומר: "אנחנו אומנם מדברים ערבית, אבל אנחנו לא מוסלמים". בדרך כלל מתלווה לכך מתן שירות בעברית צחה. שוקרן.

מה בתפריט

  • האוכל ביריחו כשר בהשגחת הרבנות המקומית. שומרי כשרות אדוקים יותר יוכלו להסתפק בביסלי ושאר חטיפים ישראלים. אה כן, גם ביריחו שמעו על חומוס, פיתות ולבנה. מעניין מאיפה הם הביאו את זה.
  • שוטטות מקרית ברחובותיה הראשיים של יריחו הביאה אותנו לבית קפה מקומי, שם נהנו החברים מקפה שחור וארבעה שקלים הסחלב.
  • מכיוון שבימינו חזרה לעבודה ממקום כמו יריחו נחשבת לפחות כמו חזרה מחו"ל, ראוי להביא תשורה לקולגות. מגשי המתוקים המסודרים יפה-יפה בקונדיטוריות של יריחו מהווים פתרון נהדר. שווה בקלאווה.
  • מחירם של מוצרי היסוד זולים בהרבה ממחירם בישראל. לדוגמה: בקבוק קולה זירו בנפח של 1.125 ליטר (נשבע לכם שיש בקבוקים בנפח כזה - זה כל-כך הזוי שמדובר בטח בחלק מהסכם אוסלו) עולה ארבעה שקלים בלבד, וזה במרכז התיירותי של בית לחם.
  • בכלל, יש תחושה שכל המוצרים עולים ארבעה שקלים. אולי הם מנסים לאסוף מטבעות של חמישה שקלים ולהיפטר מאלה של השקל.

יריחו תחילה

  • הופתעתי לגלות עד כמה יריחו נעימה ומסבירת פנים לתיירים ישראלים. נראה כי ללא קשר לתהליך המדיני, הגיעה השעה שמדינת ישראל תאפשר לאזרחיה להגיע כתיירים לחלקים בשטחי A בהם המצב הביטחוני רגוע למדי. כך רמת העוינות בין העמים תפחת, ייווצר תמריץ כלכלי חיובי לפלשתינים המתונים והישראלים יזכו לבקר באתרי תיירות חדשים-ישנים. אפשר להתחיל ביריחו.

עבודה עברית בעיניים
[צילום: שרה אלן]

  • אחד המשתתפים הפלשתינים בטיול היה כמעט ישראלי: דובר עברית שהגיע במיוחד לטיול מתחום ישראל. בדרך כלל אנו קוראים לאדם כזה שב"ח (שוהה בלתי חוקי). אני אקרא לו איציק (שם בדוי. השם האמיתי שמור בפייסבוק, אבל לך תדע, אולי זהו גם השם המקצועי שלו בישראל). השיחות שלי עם איציק היו מעניינות במיוחד בזכות הפתיחות הרבה שלו. הוא סיפר לי מאיפה הוא חוצה את הגדר ומתי (בזמן שהחיילים מחליפים משמרת, למקרה שתהיתם) - כדי להרוויח 300 שקל ליום עבודה בישראל במקום עשירית מזה במקום בו גדל.
  • שאלתי את איציק כיצד פלשתיני יכול לקבל אישור לעבוד בישראל. הופתעתי לגלות כי באישור העבודה הנכסף זוכים רק אלה שיש להם שני ילדים לפחות. למרות שאני מבין את הרציונל שעומד מאחורי קריטריון זה, נראה לי תמוה שמדינה שמודאגת מקצב הריבוי הגבוה של האוכלוסיה הפלשתינית מעודדת את הצעירים הפלשתינים להתחתן מוקדם על-מנת שיוכלו להביא מהר את שני ילדיהם הראשונים.
  • "אם המעבר מיהודה ושומרון לתחומי הקו הירוק כל-כך קל, כיצד זה שלאחרונה כמעט ואין פיגועים?", שאלתי את איציק. זה בגלל שהפסקתם להרוג ילדים בעזה, ענה. המדריך שנפגוש למחרת בבית לחם יטען שהפלשתינים נטשו את דרך הטרור כשהבינו שהסימפטיה הבינלאומית למאבקם יורדת כתוצאה מכך.
  • במהלך השיחות עם החברים החדשים עלתה סוגיית המשפחות הגדולות וריבוי הנשים. ניסיתי להבין איך זה שיש מספיק נשים לכל הגברים. בני הדודים לא הבינו את השאלה. כנראה שפעילותו של צה"ל היא חלק מהברירה הטבעית באזור שמסדרת את המספרים.

פרסומי מיסה

  • היום השני של הטיול הוקדש לבית לחם. העיתוי מורכב: ערב חג המולד שיוצא ביום שישי, יום התפילה של המוסלמים. נחזור על זה בהמשך.
  • מעבר לנוף הלא שגרתי, הנסיעה מבית ג'אלה לבית לחם כוללת מעבר למרגלותיו של ההרודיון מצד צפון, זווית לא מוכרת לישראלים, שמורגלים לבקרו משטח גוש עציון.
  • את היום פתחנו בבריכות שלמה, מתחם שכולל שלושה מאגרי מים ענקיים ששימשו לטובת תושבי ירושלים והסביבה בתקופת בית שני. אין קשר משפחתי ו/או היסטורי לשלמה המלך. לבעלי דמיון מפותח וזיכרון צילומי יזכיר האזור את השטח המשתרע מבריכת ממילא ההיסטורית ועד בריכת הסולטן לפני שהפכה לבמת בידור.
  • שיאו של הביקור בבית לחם העתיקה היה כמובן בכנסיית המולד, שנבנתה סביב המערה בה נולד ישו. את פנינו קיבלה הירדנה ארזי של הטלוויזיה הירדנית, אשר לרגל חג המולד בחרה לערוך את תוכנית הבוקר הפופולרית שלה בסמוך לעץ האשוח הענק בכיכר המרכזית של העיר.
  • בכנסיית המולד ליווה אותנו מדריך מקצועי שסיפר לנו את סיפורו של המקום. בחלל המרכזי של כנסיית המולד, למי שלא יודע, יש 44 עמודים גדולים, כנגד מספרם של נרות חנוכה. המדריך לא ידע את זה.
  • במהלך הסיור הציג בפנינו המדריך ריקוע של עץ השורשים של ישו, שהתחיל מאברהם, יצחק, יעקב ויהודה ונמשך עד ישו. שאלתי את המדריך איפה נמצא אלוהים בעץ השורשים. הוא לא הבין את הבדיחה.

בדלתיים סגורות
[צילום: עופר כרמון]

  • את מרכזה של בית לחם עזבנו לאחר שהמטיף במסגד הסמוך התחיל להשמיע נאום שעלה לטונים שנשמעו מאיימים. דוברי הערבית שבינינו וחברינו הפלשתינים רמזו לנו שכדאי שנזוז, לפני שהחבר'ה יצאו מהתפילה ויבקשו לחלק לנו סוכריות. את עזיבתנו ליוו מבטים חסרי פשר של אותם מתפללים שלא נותר להם מקום בתוך המסגד והתמקמו עם השטיח שלהם בכיכר. צ'או.
  • המקום הכמעט יחיד בכל הסיור בו נתקלנו בדלתיים סגורות היה דווקא בקמפוס של אוניברסיטת בית לחם. חופש אקדמי עאלק.
  • התכנון המקורי היה להמשיך יחד לקבר רחל, אלא שמסתבר שלהכניס ישראלים ופלשתינים מהצד הפלשתיני של הגבול אל מתחם הקבר אינה משימה פשוטה.
  • למרות שהטיול לא היה אמור לכלול אלמנטים פוליטיים, השינויים שנכפו עלינו, כמו גם מדריך אלטרנטיבי שהצטרף אלינו, הובילו אותנו היישר אל גדר ההפרדה. לא נורא. יש שם כמה ציורים יפים.

הכותב הוא ממקימי בית המדרש לציונות [קישור] של המכון לאסטרטגיה ציונית [קישור] ומייסד קבוצת טיולי פטור משמש בעם [קישור].
תאריך:  11/01/2012   |   עודכן:  11/01/2012
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
אורן פרסיקו
נמשכת פארסת הנהלת רשות השידור בוועדת הביקורת של הכנסת. והפעם: "שיטפון של תלונות" על סבב חילופים דרקוני של עיתונאי קול-ישראל, טענות למינויים פסולים ו"שלטון פחד"
עליס בליטנטל
ניחומה של פאריס המעטירה, בירת האמנות העולמית בראשית המאה ה-20, אופף את הצגת "הומאז' " שמעלים תלמידי שנה ג' המסיימת את סמינר הקיבוצים. הסנטימנטליות לתקופה היפה והזוהרת בוקעת מכל תנועה או העמדה. גם אם הסיפור אינו מדייק בפרטים - הוא מהווה חזרה לעבר ומעורר גל של רגשות
איתמר לוין
השופט הנצרתי בנימין ארבל מצטער בכנות כאשר מתברר לו שלא יוכל לקיים דיון עבורו פינה את כל הבוקר, אבל מוכן לבוא מן השבתון כדי לקדם את התיק
אורן פרסיקו
מידת העניין של עורכי ידיעות אחרונות בהסכמי עדי מדינה נגזרת, ככל הנראה, מזהותם של מי שאלו מעידים נגדם
מכון ויצמן למדע
פרופ' מרק ספרו וחברות קבוצת מחקרו, ד"ר נינה מור וד"ר לירון קליפצאן, מהמחלקה לביולוגיה מבנית, הראו באחרונה כיצד אחת ההחלפות הנפוצות ביותר של חומצות אמינו מצליחה לחמוק מהראדאר המולקולרי, שתפקידו למנוע טעויות של הסתננויות חומר זר. הממצאים עשויים להיות רלוונטיים למחלת האלצהיימר
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il