X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי  /  מאמרים
אני מבקש, בכל הכבוד, להציג לך מספר שאלות שכולן נוגעות להשקפתך המשפטית מדוע השאלות מופנות דווקא אלייך? זה פשוט: שלושת שופטי העליון הנבחרים האחרים הם שופטים מקצועיים מכהנים שעסקו בתחומי המשפט האזרחי והפלילי ה"רגילים" והרקורד המקצועי-שיפוטי שלהם ידוע; הרקורד המקצועי-שיפוטי שלך לא קיים ובניגוד אליהם את באה מתחום המשפט הציבורי
▪  ▪  ▪
ברק-ארז. נטולת רקורד מקצועי-שיפוטי
   איתמר לוין
סולברג, זילברטל, ברק-ארז ושהם נבחרו לעליון

דפנה ברק-ארז: מומחית למינהל ציבורי
איתמר לוין
דיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת ת"א מלמדת מינהל ציבורי, משפט חוקתי ודיני חוזים, וכיום גם עומדת בראש הקתדרה למשפט וביטחון
לרשימה המלאה

ברכות לרגל בחירתך לתפקיד שופטת בבית המשפט העליון. בגיל צעיר ועם הישגים אקדמיים מרשימים ביותר זכית למה שלא זכו קולגות ידועות שלך, ובהן פרופ' נילי כהן ופרופ' רות גביזון. מינוי של איש אקדמיה ישירות לבית המשפט העליון הוא, כעיקרון, מינוי חריג מהטעם שמקובל להניח כי בין העיסוק האקדמי במשפט לעיסוק במשפט המעשי קיים פער משמעותי ויש הסבורים כי רצוי שאיש אקדמיה יתנסה במשפט המעשי קודם לכך שיוצנח ישירות לערכאה העליונה.
שיטת בחירת השופטים שלנו אינה מאפשרת בחינה פומבית של המועמדים והשקפת העולם המשפטית שלהם על-ידי הציבור, או נציגיו קודם לבחירה. אומרים לנו ששימוע מוקדם מסוג זה מהווה פוליטיזציה של הליך בחירת המועמדים לגוף שאמור להיות מקצועי בלבד. מאידך-גיסא, רק בימים האחרונים למדנו שהשאלות שבהן מכריע בית המשפט העליון יכולות להיחשב שאלות פוליטיות מהמעלה הראשונה ורק ברוב מקרי של שישה נגד חמישה נמנע פסילתו של חוק האזרחות והכניסה לישראל, חוק שזכה לתמיכה רבה בכנסת ובציבור כחוק חיוני לביטחונה ולשמירת אופייה של המדינה.
אני מבקש, בכל הכבוד, להציג לך, גם היום לאחר בחירתך, מספר שאלות שכולן נוגעות להשקפתך המשפטית, עד כמה שניתן להפריד בין השקפה משפטית מקצועית להשקפה חברתית פוליטית ואישית. ניתן להקשות מדוע השאלות מופנות דווקא אלייך, שהרי נבחרו עוד שלושה שופטים. תשובתי שאכן היה מקום להפנותן לכולם, אלא שהאחרים הם בכל זאת שופטים מקצועיים מכהנים שעסקו בתחומי המשפט האזרחי והפלילי ה"רגילים" והרקורד המקצועי-שיפוטי שלהם ידוע. הרקורד המקצועי-השיפוטי שלך לא קיים ובניגוד אליהם את באה מתחום המשפט הציבורי, תחום הנוגע יותר מכל תחום משפטי אחר בשאלות חברתיות ופוליטיות.

חוק האזרחות, זכויות חברתיות ומפעל ההתיישבות

האם את סבורה שראוי שבית המשפט העליון יוסמך לפסול את חקיקת הכנסת? האם ראוי שבתי משפט אחרים יוסמכו לכך? כמו בית משפט מיוחד לחוקה? האם לדעתך נדרשת פרוצדורה מיוחדת על-מנת לפסול חוק של הכנסת? האם יש לדרוש הרכב מורחב ורוב מיוחס בבית המשפט העליון בטרם ייפסל חוק?

הייתי מתחיל בשאלה אקטואלית: לו היית מחליפה שופט הנמנה עם דעת הרוב בבג"ץ על חוקיות חוק האזרחות והכניסה לישראל, האם הייתה התוצאה משתנה ואם כן, מה היו הטעמים העיקריים שבהם את היית מנמקת את פסילת החוק? האם סביר בעינייך שגורלו של חוק בעל חשיבות כה גדולה יושפע מרוב מקרי בקרב שופטי בית המשפט העליון? האם סביר שחוק כה חשוב ניתן יהיה לבטלו ברוב מקרי של שופט אחד?
ולשאלות כלליות יותר: האם את תומכת בעקרונות המהפכה החוקתית כפי שעוצבו בהלכת "בנק המזרחי" ומאז? האם את סבורה שראוי שבית המשפט העליון יוסמך לפסול את חקיקת הכנסת? האם ראוי שבתי משפט אחרים יוסמכו לכך? כמו בית משפט מיוחד לחוקה? האם לדעתך נדרשת פרוצדורה מיוחדת על-מנת לפסול חוק של הכנסת? האם יש לדרוש הרכב מורחב ורוב מיוחס בבית המשפט העליון בטרם ייפסל חוק? האם ראוי להקנות לכנסת את הסמכות לחוקק מחדש חוק שנפסל ובאלו תנאים יש להתנות סמכות זו?
האם את תומכת בחקיקת חוק יסוד זכויות חברתיות? האם מוצדק להסמיך את בית המשפט העליון לפסול חוקים בנימוק שהם אינם מספקים הגנה על זכויות חברתיות בסיסיות, או שהם שוללים אותן שלא כדין? האם בית המשפט העליון הוא המקום להכריע בדבר האיזון הראוי בין הזכות לקניין לזכויות חברתיות? האם הוא המקום הנכון להכריע מהו היקף הצרכים הבסיסיים שכל אדם זכאי להם?
עתיד יהודה ושומרון ומפעל ההתיישבות ו/או ההתנחלות נמצא בלב המחלוקת הפוליטית בישראל. האם את מקבלת את ההשקפה שמדובר בשטח כבוש על-פי המשפט הבינלאומי? האם יש להתייחס אליו מבחינת חובות וזכויות הצד הכובש כאל כל שטח כבוש אחר? האם ההתנחלויות הן או חלקן בלתי חוקיות? האם יש להבחין מבחינה משפטית בין התנחלויות שהוקמו מכוח החלטת ממשלה פורמלית לאלו שהוקמו ללא החלטת ממשלה?

שינוי השיטה: הליך שימוע נאות למועמדים

בהתייחס לשטחי משפט אחרים: האם את תומכת ב"הלכת אפרופים"? האם את תומכת באקטיביזם שיפוטי בכל הנוגע לשמירת זכויות צרכנים? האם על בית המשפט להעניק הגנה רחבה יותר מזו הניתנת כיום לצרכנים בעסקות בהן קיימים פערי כוח וידע משמעותיים בין הצדדים לעסקה?
האם זכויות חשודים ונאשמים מוגנות אצלנו כיאות במשפט הפלילי? האם על בית המשפט לאמץ כללי פסילה רחבים יותר ביחס לראיות שנגבו באמצעים פסולים? האם יש להרחיב את היקפה של "הלכת יששכרוב"? האם יש להחילה כבר בשלבי החקירה המוקדמים ולא רק בהליך הפלילי?
האם את סבורה שיש לשנות את דיני הנזיקין המסורתיים? האם לדעתך יש להקנות למגזרים מסוימים חסינות מתביעות נזיקין (כמו המגזר הרפואי)? האם יש להמיר את שיטת הפיצוי המבוססת על עיקרון השבת המצב לקדמותו בשיטה אחרת?
השאלות שהוצגו על-ידי אינן משקפות כמובן את מגוון השאלות אשר לדעתי על מועמד לכהונה בבית המשפט העליון להידרש להן בשלב בו נשקלת בחירתו. בכנות, איני מאמין שלאחר בחירתך תבחרי להבהיר יותר את השקפותייך ולענות באופן פומבי על השאלות שהוצגו. לו היה מתקיים בישראל הליך שימוע נאות למועמדים לשפיטה, אלו שאלות שראוי וצריך היה להציג לכל מועמד. משום מה השיטה הנוהגת סבורה שאין לציבור את הזכות לדעת את התשובות להן - אולי הגיעה העת לשנות את השיטה.

תאריך:  15/01/2012   |   עודכן:  15/01/2012
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
שאלות לשופטת העליון הבאה דפנה ברק-ארז
תגובות  [ 6 ] מוצגות  [ 6 ]  כתוב תגובה 
1
גם לי שאלות לכותב
גילה פ.  |  15/01/12 18:47
2
אני, יש לי הצעה "מהפכנית"....
זאב ערבות  |  15/01/12 19:10
3
השמאל הקיצוני לא צריך ניסיון  ל"ת
כדי להרוס ולהחריב  |  15/01/12 19:26
4
פספסת!
אלטע קאקער  |  15/01/12 21:56
5
אשכנזיה שמאלנית ומכוערת ה' יעז
אסתר המלכה  |  16/01/12 15:45
6
עינויי דין קשים המעממים את הצד
אובד עצות  |  9/02/15 15:47
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
דרור אידר
העיתונאים הישראלים הם פוליטיקאים בפוטנציה    וכך, יותר משהציבור היה כמרקחה עם הודעתו של יאיר לפיד על כניסתו לזירה הפוליטית, הייתה זאת התקשורת שהוציאה את העניין ממימדיו האמיתיים
עמיר סגל
על אנסטסיה מיכאלי כבר שפכו הרבה מילים. במקביל שרת הקליטה, לא פחות, מתבררת כגזענית. אמירתה המחפירה לעולי אתיופיה, על התודה שהיא דורשת שיאמרו למדינה שקלטה אותם מעידה על חוסר הבנה של מהות תפקידה ועל בורות חשוכה
חנן וייס
לפיד, "חבריך" המושחתים בפוליטיקה, לא לוקחים שבויים. גדלת ב"חממה", אינך מכיר כיצד לשחות עם הכרישים ולהשאר בחיים. אימוני הקרב מגע לא יעזרו לך כאן, כי הסכינים כאן מפלדת אלחלד
ד"ר מרגלית מולנר גויטיין
תערוכה אינטראקטיבית בבית התפוצות, בשיתוף ערוץ לוגי ובנק הפועלים. התערוכה משתרעת על פני שטח של 500 מ' ומזמינה ילדים והורים, סבים ודודים לחקור, לגלות, לשאול שאלות ולהשתעשע. התערוכה צבעונית, עשירה, מלאת המצאות, בעלת איורים משעשעים ו"טריקים"
אביתר בן-צדף
עוד כמה תגובות קצרות בדרך כלל - גם מהמותן - בנושאים גדולים כקטנים, שהציקו לי, או עניינו אותי    והפעם - הכל בגלל חזיר אחד, מחסלים, אויב הטוב, חצי משרה, נפעם ופה גדול
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il