חמש שעות בין חרדים

שורש הניגוד בין חרדים וחילונים הוא בורות דו-צדדית. השבוע התבטא הניגוד הזה בפסק דינו של בית המשפט העליון שקבע (ברוב של ששה נגד שלושה) כי חוק טל הוא בלתי חוקתי. בית המשפט, ובראשו הנשיאה דורית ביניש, טעה, עם כל הכבוד. חוק טל, שמטרתו שילוב הדרגתי של חרדים בשירות הצבאי והאזרחי ובמערכות העבודה הרגילות בישראל, פעל באיטיות גדולה מדי בשנים הראשונות מאז חוקק, אך באחרונה התחיל לתת תוצאות. ב-2010, למשל, התגייסו 1650 בחורים חרדים - רבע מבין כל המחזור החרדי הכשיר לגיוס באותה שנה - לעומת 300 בלבד בשנים קודמות. השינוי ביחסו של הציבור החרדי לשירות הצבאי הוא משמעותי. החיילים החרדים מגיעים הביתה לחופשות, מעוררים את סקרנותם של בני הנוער ומגבירים את תיאבונם הטבעי של צעירי השכונה לפעלתנות ולגבריות. הצלחתם של גדוד "נצח יהודה" ושל הנח"ל החרדי היא מדרבן חשוב להגדלת מחזורי הגיוס. גם החרדים המשרתים בגדודי המילואים של "נצח יהודה" והנח"ל החרדי עושים את שלהם, ובשכונות ובערים החרדיות האווירה עכשיו היא כזאת שאימהות החיילים תולות בגאווה את המדים לייבוש במרפסת, לעומת השנים קודמות שבהן הצניעו אותם. ודווקא עכשיו הפגינה הנשיאה המלומדת, המנותקת ממה שקורה בציבור, כי אינה זכאית לקרוא על עצמה את הפסוק "בתוך עמי אנוכי יושבת". טעותה של ביניש, שייצגה את דעת הרוב בפסק הדין, היא בכך שלא הייתה לה סבלנות לתת לתהליך החיובי להימשך. היא לא קלטה שהתהליך הוא חיובי לא רק בעניין הגיוס. יש גידול של 250 אחוז בהצטרפות של חרדים לאוניברסיטאות בישראל, גידול עצום בנגישות למרשתת ומעבר מרשים ממעמד העניים למעמד הביניים. לעומתה הנשיא הבא של ביהמ"ש העליון, השופט גרוניס, מבין את התהליך ונותן לו סיכוי להצליח וזה הרקע לפסק דין של מיעוט, השקול מאוד, שכתב בעניין חוק טל. כמה חבל שביניש ושופטי הרוב האחרים לא התאפקו, קטעו את התהליך ברגע מאוד בלתי מוצלח והכניסו את הממשלה ואת הכנסת לסחרחורת של חקיקה חדשה שתצטרך למלא את החלל שנפער עם פסילת חוק טל.

עיתוי קומי

לתסבוכת שגרמה ביניש נוסף, בלי קשר, גם נופך קומי, משום שבזמן שביהמ"ש העליון ישב על המדוכה, החליט ירח טוקר, עוזרו של ח"כ גפני, להביא את ענקי התקשורת הישראלית לסיורי עומק בקרב החרדים ולהראות להם שהחרדים אינם איזה מונוליט שחור מימי הביניים, אלא בני אדם מן הישוב. הראשון שזכה להיות מוכנס עם ליווי אל לב ליבה של הטריטוריה החרדית, היה כוכב ערוץ 2 דני קושמרו. וכך, תחת הכותרת המסקרנת "מה חיפש דני קושמרו בישיבת מיר", תיאר כתב האתר הפופולרי "בחדרי חרדים", יקי אדמקר, את הביקור הנדיר: "אל הסיור הגיע קושמרו באופנוע הכבד שברשותו... הסיור... נועד להכיר את הישיבה הגדולה בעולם החרדי ואת הרחוב החרדי המפורסם 'מאה שערים'. קושמרו נועד בבית קפה מקומי בשכונת גאולה עם איש 'העדה החרדית' שמואל חיים פפנהיים ושמע ממנו סקירה על אורח החיים של חסידי תולדות אהרן בשכונה. ... (משם) צעדו קושמרו וחברו רגלית מכיכר השבת אל היכל ישיבת 'מיר' כאשר בישיבה עצמה נחשפו לאלפי התלמידים שהיו שקועים בספרי הלימוד בהיכלי התורה השונים. לאחר מכן שוחח איש התקשורת הבכיר עם כמה מהאברכים בישיבה אשר סיפרו על סדר יומם". בתגובה לגלגנית אך טובת לב על סקופ זה כתב ידידיה מאיר באתר "כיכר השבת" (16.2.2012) כי בסיור שלו בישיבת מיר התרשם קושמרו מאלפי בחורים שלמדו גמרא ולא הרימו את העיניים גם כשהוא הסתובב בין ספסלי בית המדרש. דני קושמרו עצמו לא הזכיר את כל העניין בכלי תקשורת חילוני כל שהוא ורק עלה על האופנוע בלי לומר מילה ונסע בחזרה לתל אביב הרחוקה. תשעה ימים לאחר הספארי של קושמרו בירושלים, הובא רזי ברקאי, שדר גלי צה"ל, לסיור בבני-ברק. וכך, בדיווח מן השטח עצמו בזמן אמיתי, ב-9.2.2012, תיאר האתר "בחדרי חרדים" את המתרחש: "ברקאי הגיע לסיור כשכיפה גדולה על פדחתו. הוא ביקר בישיבת פוניבז', שם זכה לסיור מורחב בלוויית מספר אברכים, התרשם ממוקדים המעסיקים נשים חרדיות, שם הופתע לראות מאות נשים המפרנסות את משפחותיהם בכבוד וטעם באחת המסעדות בעיר". באתר אחר, "כיכר השבת", מתאר ישראל כהן ב-22.2.2012 אותו מאורע: "לדברי י', אחד מבחורי הישיבה ששוחח עם 'כיכר השבת', רזי ברקאי לא הִרבה לדבר במהלך הסיור, אך ניכר עליו בשעה שנכנס להיכל הישיבה שהיה גדוש באלפי תלמידים מתפלפלים בתלמודם שהוא נדהם ומשתומם מעוצמת ממלכת התורה. לדבריו הוא שוחח קצרות עם מספר בחורים והיה מופתע מרוחב ידיעותיהם לא רק בנושאי תורה אלא גם בהוויות העולם". לא יצאו חמישה ימים ואל תוככי בני-ברק הוחדרו כמה מקציני צבא האויב ממש: ראשי מערכת הארץ אלוף בן, גדעון לוי, נחמיה שטרסלר ויאיר אטינגר. אף הם נלקחו לראות נשים חרדיות שגם עובדות, גם מדברות בהיגיון ובשום שכל וגם מאפשרות לבעליהן האברכים ללמוד תורה. בישיבת פוניבז' התגלה לקבוצת הסיירים כי בשבתות נלקח החשמל לישיבה מגנרטור ולא מחברת החשמל וכי יש הבדל בין ישיבה וכולל. לאחר שראו מה שראו ושעת הצהריים הגיעה, יצאו ארבעת הסיירים מבני-ברק, אותה TERRA INCOGNITA שאליה הוכנסו חמש שעות קודם לכן, וחזרו בלי שום בעיות לטריטוריה המוכרת להם מעברו המערבי של נחל האיילון. גדעון לוי אמר שהוא מקווה כי יארגנו עוד סיור והוא יוכל לראות עוד מן החיים בבני-ברק. שגריר ברית המועצות בישראל, אלכסנדר בובין, כתב פעם ספר ושמו "חמש שנים בין יהודים". אולי, אם יארגנו לגדעון לוי עוד כניסה לבני-ברק, נוכל לקרוא כתבה שלו: "חמש שעות בין חרדים". זה יהיה, מסתמא, אחד הדברים המדליקים ביותר שייצאו מתחת ידיו.