ביום שישי ה-02.03.2012, כשלוש שנים לאחר מהומות ההמונים של 2009 ייצאו מיליוני אירנים מעל גיל 18 ובעלי
זכות הצבעה לנסות ולהשפיע על חייהם בבחירות לפרלמנט האירני (האתר הרשמי של המג'לס:
www.majlis.ir ). צריך לזכור כי בחירות אלה ייערכו בצילם של מעצר הבית המתמשך של מנהיגי התנועה הרפורמית הירוקה מיר-חוסין מוסוי ומהדי כרובי, אחוזי אבטלה גואים וקשיים כלכליים אמיתיים לאור הסנקציות הנרחבות על אירן מאז הכריזה קבל עם ועדה על שאיפותיה הגרעיניות.
בבחירות אלה הציגו מועמדותם למעלה מחמשת אלפים איש ואישה מזרמים שונים ומגוונים בחברה האזרחית האירנית. ראוי לציון, כי מתוך סה"כ המועמדים כעשרה אחוז מהם הן נשים! - באופן כללי, באירן בניגוד למדינות הערביות הסובבות אותה יש לנשים את הזכות לבחור ולהיבחר, ולכהן בתפקידי מפתח ומשרות בכירות.
נכון להיום, מספר ימים לפני הבחירות עצמן, נוכל לפגוש במספר קבוצות פוליטיות אשר ייאבקו על לבו של הבוחר:
- חזית התמיכה הממשלתית: קבוצה זו משויכת למחנהו של הנשיא המכהן, מחמוד אחמדינג'אד והנה אחת הקבוצות הרדיקליות ביותר. חזית זו מורכבת כיום מתת-קבוצות חדשות ביניהן "יועצי הנשיא הצעירים", "חזית הצדק והחמלה" ו"חזית הצדק והאחדות". תת קבוצות אלה מאוחדות בעיקר על בסיס מצען האידיאולוגי שקורא בין היתר לצדק חברתי ומאבק לטובת המסכנים והעניים.
- החזית המאוחדת: קבוצה זו היא שמרנית-מסורתית הנושאת את דגל עקרונות הממסד. נכון להיום קובצה זו היא הקבוצה הדומיננטית ביותר בפרלמנט האירני ומורכבת גם מניאו- קונסרבטיבים וגם מ "hard liners". יש לציין, כי חששה הגדול ביותר של קבוצה זו הוא מהפילוג בתוך הפרלמנט ואיבוד כסאות לטובת הרפורמים ועצמאיים, ומכאן שקוראת לאחדות על בסיס האיסלאם, החוקה והמנהיג העליון.
- העמידה האיתנה: זוהי קבוצה ימנית - קיצונית המונהגת על-ידי האיתאללה מסבח יזדי. כמו-כן קבוצה זו תומכת ללא סייג באיתאללה עלי ח'אמנהאי ומהווה את היריב הפוליטי המשמעותי ביותר לתומכיו של אחמדינג'אד. מעניין הוא כי בעברם היו אנשי קבוצה זו מתומכיו המובהקים ביותר של אחמדינג'אד, אך פנו כנגדו (ככל הנראה עקב התנהלותו הלקויה) והביעו את תמיכתם כאמור במנהיג העליון.
המפלגה כוללת בתוכה רבים מאנשי משמרות המהפכה, אך תוקפת רק את מקורביו של הנשיא, ולא את אחמדינג'אד עצמו, וזאת מתוך הרצון להימנע מלהמעיט בחשיבותו בעודו מכהן כנשיא. זאת ועוד, אנשי העמידה האיתנה משתמשים חדשות לבקרים במצע הצדק החברתי של הנשיא ואף תומכים ללא סייג בתוכנית הכלכלית שהציג. יחד עם זאת, פרשת מינויי הבכירים האחרונים בממסד העכירו את היחסים בין שתי הפיגורות המרכזיות באירן וקבוצותיהם.
- מפלגות מרכז שונות: זוהי קבוצה קטנה וחלשה למדי המתכוונת לפחות לפיה דבריה לכוון לעבר קולות מתנגדי המשטר. המפלגה הידועה ביותר היא זו הדמוקרטית של מסטפא קבקיאן, מַרְדוֹם סָאלָארִי, אשר קוראת בראש ובראשונה להרכבת פרלמנט פרו-רפורמיסטי מתוך כוונה לחזק משמעותית את המחוקק ולכפות את שלטון החוק במדינה. בנוסף למפלגה מרכזית זו יש מפלגות נוספות כמו "מפלגת העבודה האיסלאמית" ו"בית העבודה" אשר מחוברות ל"תנועת איחוד הסוחרים" שפעלה ושגשגה בשלהי שנות ה-90 של המאה הקודמת. תנועות אלה מכוונות לעבר מעמד הביניים והפועלים באירן.
- בנוסף לקבוצות העיקריות שצוינו לעיל יש מספר קבוצות שוליים קטנות יותר אשר ינסו להיכנס ולהשפיע על תצורת בית המחוקקים האירני כמו "קול האומה" "חזית החוכמה וההתעוררות" ועוד. לטעמי, סיכוייהן של קבוצות אלה כמעט ואפסיים, וזאת לאור העובדה העיקרית שאינן מונהגות על-ידי אישים בכירים ומשפיעי דעת קהל.
כאמור הבחירות שייערכו בסוף השבוע הקרוב באירן נערכות בסימן לחץ מדיני-פוליטי גדול שמופעל על אירן מכיוון מדינות המערב והסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית. אירן מבחינתה מנסה לשדר עסקים כרגיל (למרות שאינם כאלה) וממשיכה גם כיום לאיים ולהתריס כנגד מבקשי רעתה .
האם מצבה הרעוע בזירה העולמית יוביל לשינוי בבית המחוקקים?
להבנתי, הציבור באירן משכיל ומבקש אלטרנטיבה ככל שיהיה, ימשיך ויצביע לטובת מייצגי המשטר הנוכחי וזאת משתי סיבות עיקריות: הראשונה - ככל הנראה פחד מפני שינוי גדול בתקופה מורכבת שכזו, והשנייה היא הציפייה לבחירות לנשיאות שייערכו במאי 2013. מעבר לכך כל שינוי מהותי במבנה הפרלמנט יהיה בבחינת הפתעה לא רק בעולם המערבי, אלא גם בתוך אירן עצמה.
