תומכי ראש ה
ממשלה נתניהו אינם מסוגלים לבקר את ראש הממשלה, והם עוצמים את העיניים ומגוננים על הממשלה, למרות הכישלונות שלה בכל התחומים. ממשלת נתניהו הבטיחה שלום וביטחון אבל היום אנחנו רואים שהיא וויתרה על תהליך השלום, אינה מספקת ביטחון, וגם אינה עושה כלום כדי להתמודד עם הבעיות הכלכליות חברתיות.
מאות טילים נופלים על מדינת ישראל ואזרחי הדרום יושבים במקלטים כבר יותר מחמישה ימים, אבל לממשלת נתניהו אין פתרון ממשי מלבד כיפת ברזל, פתרון זמני שקיים רק בזכות שר ביטחון מהשמאל. מבחינה כלכלית מצבינו לא פחות חמור, כאשר ישראל מדורגת כמדינה הענייה ביותר בעולם המערבי והפערים החברתיים הגיעו לרמה שמפוררת את הסולידריות הישראלית. כולנו צריכים לשאול היום את ראש הממשלה שאלות נוקבות, אבל במקום זאת אנחנו נותנים לביבי להמשיך ולעוור אותנו, למרות שממשלתו השיגה אפס הישגים בשלוש השנים האחרונות.
איפה השלום?
הישראלים לא תמימים ואף אחד לא חושב שניתן להגיע להסכם שלום עם הפלשתינים מחר בבוקר, אבל השאיפה והחתירה המתמדת לשלום הם התקווה היחידה שלנו לחיים נורמליים. ממשלת נתניהו היא האחראית לקיפאון בתהליך השלום שנמשך מאז הקמתה, כי ראש הממשלה וחבריו בממשלה מעדיפים להגן על ההתנחלויות הלא חוקיות על פני קידום תהליך השלום.
זה נכון שהפלשתינים הם לא הפרטנר האידיאלי אבל זאת המציאות, ולכן הממשלה צריכה להתמודד עם מציאות זאת ולא לדבר כל הזמן על מה "שצריך להיות" וכמה רעים הם הפלשץינים. "שלום עושים עם אויבים" אמרו חכמים, ולכן כל הוויכוח לגבי אכזריותם של הפלשתינים וההתנהלות שלהם, היא לא רלוונטית לכך שאנחנו צריכים לעשות הרבה יותר כדי להשיג שלום עם שכנינו. השלום הוא קודם כל אינטרס ישראלי, כי בלי שלום עם הפלשתינים ישראל לא תישאר מדינה יהודית וגם האופי הדמוקרטי שלה צפוי להיפגע.
נתניהו הפך את תהליך השלום לבן הערובה של המתנחלים והקיצוניים, ואם אנחנו רוצים עתיד טוב יותר ותקווה לילדינו אנחנו צריכים "לשחרר" את תהליך השלום הזה מהמבוי הסתום שאליו הכניסה אותו הממשלה ולעצור את ההתנחלויות שמאיימות על החזון הציוני כולו.
איפה הביטחון?
למרבה הצער המדיניות של ראש הממשלה לא הביאה גם ביטחון לתושבי ישראל, וסבב הדמים האחרון הוא רק עוד פרק במאבק שלנו אל מול הפלשתינים. ישראל השקיעה מיליארדים בביטחון ועשתה כבר את כל מה שניתן לעשות מבחינה צבאית כדי למנוע פגיעה בתושבי ישראל, אבל הפעולות הצבאיות האלה הוכיחו שלא ניתן לסיים את הסכסוך באמצעים צבאיים. החיסולים לא הפסיקו את הטרור, הכניסה והיציאה מעזה ומהשטחים לא פתרה את הבעיה, וגם גדר הביטחון, הסגר, המחסומים וכל שאר האמצעים שהפעלנו לא הביאו ביטחון לישראל.
כמו כל הפתרונות האחרים גם כיפת ברזל, שמצמצמת את הנזקים של הטילים היום, היא רק פתרון זמני, ואם לא נמצא פתרון מדיני לבעיה אז נמשיך לבזבז מיליארדים על אמצעים צבאיים הגנתיים והתקפיים שלא יספקו ביטחון הרמטי.
הממשלה לא הבינה עדיין שכל עוד תהיה מוטיבציה של הפלשתינים להילחם בישראל, שום אמצעי צבאי לא יוכל לעצור את הטרור ולהביא ביטחון, ולכן הממשלה הכושלת הזאת מבזבזת משאבים במקום לנסות ולהשיג הסכם עם שכנינו. העקשנות שמפגינה ממשלת נתניהו וחוסר הרצון שלה לרסן את ההתנחלויות לא תתרום לביטחון שלנו, אלא רק תוביל אותנו לעוד סבבים של דמים ושל ילדים שיושבים במקלטים.
איפה הצדק?
מאות אלפי אזרחים יצאו כדי להפגין כדי לבנות בישראל חברה צודקת יותר, עם פחות פערים חברתיים ופחות עוני. הבעיה היא שהממשלה לא ממש הקשיבה לזעקה הזאת, ובמקום להטיב עם העם וליישם המלצות שנועדו להגן על הנזקקים ועל מעמד הביניים, הממשלה מטילה עלינו עוד גזירות. הממשלה לא פתרה את בעיית יוקר המחיה, לא הורידה ואף העלתה את כמות המיסים העקיפים, ולא נלחמת מספיק בטייקונים שעושקים את האזרחים.
ממשלת נתניהו ממשיכה גם בהפרטה הקיצונית שפוגעת פעמיים באזרחים, פעם אחת בעובדי הקבלן שזוכים לתנאי עבודה משפילים, ופעם שנייה באזרחים שמקבלים שירותי חינוך, רווחה ובריאות לקויים מופרטים מהמדינה. מעבר למדיניות האנטי חברתית של הממשלה גם ההוצאות הביטחוניות הכבדות שנובעות מההגנה על ההתנחלויות לא תרמו למאבק החברתי, ולכן שינו בסדר העדיפויות וחתירה לשלום יכולים היו בהחלט גם לעזור בפתרון הבעיות החברתיות.
ממשלת נתניהו כשלה ולא השיגה לא שלום לא ביטחון ולא צדק, אבל באופן מעוות היא עדיין זוכה לתמיכה של ציבור עיוור שתומך בה רק בגלל "שביבי המלך" מוביל אותה.
יחי המלך!!.
