X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  מאמרים
חשיבות נושא הכנת העורף מתגברת נוכח ניסיון העבר, הרחוק והקרוב, של כשלון מערכות שלמות בפעולתן בעת מבחן
▪  ▪  ▪
להיות מוכנים לכל תרחיש [צילום: פלאש 90]

המציאות קשה וההכרעות גורליות. ביקורו של ראש הממשלה בארה"ב המחיש את הדילמה בפניה ניצבת ישראל. הציבור אינו מפנים את המשמעויות והתקשורת אינה מסייעת לו.יש שיאמרו אולי טוב שזה כך. מה שחשוב הוא שההנהגה וכל מערכות השלטון יפנימו ויפעלו בהתאם. לראשונה , הוצגו בבירור שתי עמדות: האחת לתקוף את אירן במטרה למנוע את הגרעון והסיכון הקיומי, והשנייה להימנע מתקיפה כל עוד החרב אינה מונחת על הצוואר.
חשוב לציין שאין לי ולציבור הידע והיכולת לדון בנושא ולו רק בגלל חוסר הכרת הפרטים והתמונה המלאה שהינה סודית ,כפי שחיוני שתהיה. לכן מי שאמורים לבדוק ולפקח על ההיערכות הם: מבקר מערכת הביטחון, מבקר המדינה, המועצה לביטחון לאומי, המשרד להגנת העורף.
אי ההסכמה : שתי דעות.
האמת היא שקשה להכריע בין שתי השאלות, כי בשתיהן היגיון רב ולא ניתן לדעת מראש התשובה הנכונה. מחנה אחד סבור שאין לתקוף- התקשורת, שאינה אוהדת את נתניהו, השמאל ואנשים רציניים כמאיר דגן. המחנה השני סבור שיש לתקוף. הרציונל בדברי ראש הממשלה - מה יקרה אם יהיה מאוחר מדי ואירן תתקוף ותפגע אנושות במדינה הקטנה. הטיעון הנגדי - תקיפה פירושה מלחמה ודאית, שתוצאותיה מי יישורם, בעוד שבאלטרנטיבה, ייתכן שלא יהיה צורך במלחמה והבעיה תיפתר באופן אחר.
איני מגנה את מאיר דגן - כי אני מאמין שהוא אינו פועל מטעמים אישיים בנושא זה, אלא משוכנע בצדקתו ובחובה שמוטלת עליו כאזרח להשפיע (עד היום מטרידה את צבי זמיר התחושה שמא לא הפעיל את מלוא כובד משקלו בויכוח שקדם למלחמת יום הכיפורים). דגן טוען שהאירנים ינהגו ברציונאליות אם כי רציונל אחר ( שיעי). ייתכן, אך אין ודאות שאכן כך יהיה מאחר שהמניע האירני אינו לאומי, אלא דתי, מוסלמי, שיעי. כל מי שמתייחס לנושא האירני חייב לקרוא ספר או חומר על הדת השיעית ועל ההיסטוריה השיעית, הקיצונית והרוויה באלימות. בכלל, מלחמות דת מאופיינות ,לכל אורך ההיסטוריה, בקיצוניות ובאי רציונאליות.
ההסכמה
בקיצור - איני יכול לדעת מי צודק .אולם אני מניח שבעלי שתי הדעות יסכימו לקביעה שבכל מקרה יש להכין כלהלן את העורף לשם עמידה בשני התרחישים. חשיבות נושא הכנת העורף מתגברת נוכח ניסיון העבר, הרחוק והקרוב , של כשלון מערכות שלמות בפעולתן בעת מבחן ( דוגמת השריפות בכרמל, בכל בו שלום ובאיקיאה ):
1. הכנת ההגנה הפסיבית - מקלוט, אמצעי כיבוי אש, פינוי, וכל הדברים שיש להכין למלחמה בה משתמשים בטילים.אגב לקחי טילי סדאם חוסיין לא נלמדו - עובדה שמאז המשיכו לבנות מגדלים עם קירות זכוכית.
2. תרגול הליכי קבלת ההחלטות, במיוחד שישנם גורמים וגופים רבים - דרג מדיני, ביטחוני, אזרחי, וגופים כמו רח"ל (רשות חירום למלחמה) ויש משרד להגנת העורף, וצה"ל ופיקוד העורף, ויש משטרה ויש כיבוי אש ורשות מקומית ועוד. האם באמת תרגלו קבלת החלטות בכל הדרגים? יש לתרגל קבלת החלטות גורליות בזמנים קצרים ביותר.
3. לווי תקציבי מתאים - כשמגיע הדיון בתקציב הביטחון נוטים התקשורת והאוצר לבקש קיצוץ והתייעלות. אך מה לעשות שהתייעלות היא עניין לטווח ארוך ואינה נעשית במידי ואילו הצרכים הם דחופים ובסכומים אדירים. אין ספק שצריך לשנות את סדרי העדיפויות במצב כזה. בהקשר זה ראוי לשבח את סטנלי פישר, נגיד בנק ישראל, שלמרות הביקורת שספג , הגדיל כל הזמן את יתרות המטח של המדינה בסברו שתידרש לכך בעת מלחמה.
4. הכנה נפשית וחברתית - השיח התקשורתי עוסק ב"שטויות" כמו האח הגדול, המסעדות, האלכוהול בפאבים, במכוניות וכיו"ב, כאילו חיים בנורווגיה. שגרה היא בסדר, אך במצבנו מיותר להתייחס למאמרים של גדעון לוי ושל דוד גרוסמן ולהפגנות על זכויות החיות. אנו לפני איום אירני גרעיני. גם הימין צריך לעסוק בעיקר, ולזנוח את הרגשת הכול יכול והמשיחיות והראייה שהכול זה התנחלויות. כבר אמרו חז"ל שאין סומכים על הנס. לחרדים צריך לומר "די, עד כאן, יש ששים אלף בחורי ישיבה, מכאן זה עבודה ושירות לאומי, כי זה פיקוח נפש".
. בעת הזאת, חשוב לסגור פערים חברתיים ואישיים - עילית ותחתית באותה סירה. אין הבדל במלחמה בין טייקון, מנכ"ל, לבין איש מעמד ביניים, לבין חרדי, לדתי, לחילוני, לעולה חדש ולערבי. בין איש ימין לאיש לשמאל. על הכל לנהוג בשיקול דעת ובאיזון, בנחישות ובתקיפות. מאידך, אסור להפחיד את הציבור ולהכניסו לפאניקה. צריך להכינו לחוסן נפשי ולכושר עמידה איתן. לסגור פערים ולרתום את כל החוגים להיערכות (למשל גיוס כל המנכ"לים לתפקידי חירום).
5. שינוי בהתנהלות הממשלתית והשלטונית - צריך להנהיג ולנהל בנמרצות ללא חשש של ועדות חקירה ,ללא ייעוץ משפטי בכל דבר ועניין תוך דאגה לכסת"ח. לצד העקרונות החשובים של זכויות חוקתיות וזכויות אדם, עיקרון של תום הלב, צריך להוסיף עיקרון יסוד חשוב נוסף - עיקרון השכל הישר ולפיו לפעול - לא צריך לחשוש מועדות חקירה כי הן לא תהיינה.
6. קיום שיח אמיתי ואחראי על-ידי התקשורת - לתקשורת תפקיד חשוב ביותר. עליה לזנוח את החיפוש אחר הפן האישי שבכל נושא ולהתרכז בעיקר. אותו הדבר לגבי חברי הכנסת, המנהיגים החברתיים וגם מנהלי החברות (להפסיק עם שכר המיליון שקל לחודש ועם הניהול הכוחני). אלה דברים שאינם מתאימים למצב. תחושת השותפות והקרבה בין האנשים חיונית לכושר העמידה.
7. בחינת דרך חשיבה אחרת לגמרי בנושא הגרעין - כללי המשחק אחרים.החשיבה האסטרטגית שונה. "העיירה" כיום לא רק בוערת, אלא תושביה בסכנה. לכן צריך לחשוב גם במונחי הישרדות. ישראל היא מדינה קטנה עם זאת מחולקת לשלושה-ארבעה אזורים. כשנתקל יעקב אבינו בעשיו אחיו וחשש ממנו , הוא ביקש לפצל את מחנהו לשניים, כדי שאם יותקף המחנה האחד, יהיה המחנה השני נשאר לפליטה. צריך לחשוב במונחי אפשרויות תגובה . דברים אלה אינם יכולים לבוא לדיון ציבורי. הם בידיעת סמכות ואחריות המנהיגים וראשי השלטון, שצריכים לגלות שכל ישר ואחריות עליונה. לא מן הנמנע שצריך לחשוב במונחים של מניעה.
8. המשך בהפעלת לחץ מדיני על אירן - באמצעות סנקציות חריפות על אירן. כגון הפעלת סנקציות תעופתיות כך שאירנים לא יוכלו לטוס לכל מקום בעולם. עוד לא מוצו כל דרכי הלחץ.
9. הירתמות העם היהודי - ראשית, עליו להפגין בכל הזדמנות. להפגין בפני כל שגרירות אירנית נגד הטרור ולמען מניעת נשק גרעיני מאירן.להפגין נגד בראדעי וראשי הארגון לפיקוח אטומי על שנתנו לאירנים להוליך את העולם שולל. שנית, גורמים בעם היהודי צריכים להבהיר לעם האירני שאם מדינתם תשתמש חלילה בנשק גרעיני נגד ישראל, ינקום בהם העם היהודי, באשר הוא, עד חורמה ועד חורבנה של אירן וישתמש במיטב הידע והטכנולוגיה. הרוע והטירוף אינו מונופול של אירן. עם חכם תתחכם ועם מטורף תתטרף.
יש גם דרך שלישית לעם היהודי - לפנות לחכמי האיסלאם בעולם המוסלמי סוני ואלי גם השיעי- שאלוהים הוא אחד, שלנו ושלהם, שהוא שומר על העם היהודי מזה שחר ההיסטוריה. .שהיהודים אינם הכופרים באלוהים ,והם מקודשים בתורה ובקוראן. אלוהים יכול להביא עליהם אסונות טבע כרעידות אדמה ושיטפונות. יש לפנות במיוחד לאימאמים של קטר סעודיה ומצרים - שגם הן אינן מעוניינות באירן גרעינית - ולהפנותם נגד השיעה הקיצונית ונגד הגרעון של אירן.
10. הקמת ממשלת אחדות - גם אם סיכויי הקמתה קטנים כיום. וודאי שיש לקרוא לאחדות לאחר הבחירות. זאת במטרה שהעם יהיה משוכנע בנכונות קבלת החלטות וכושר העמידה שלו יתחזק.
לסיכום - יש להכין את העורף לעמידה בשני התרחישים. ודאי שפעולה אמריקנית ובינלאומית עדיפה להשגת המטרה. בתחבולות תעשה לך מלחמה, בסודיות ובהפתעות. סכנות החיים רבות ונמצאות בכל מקום - פגעי טבע, מחלות ,תאונות. הגרעין הוא גם סכנה כזו וגם עמה צריך להתמודד. יש להניח למחלוקות, ולהתאחד בהתמודדות.

תאריך:  16/03/2012   |   עודכן:  16/03/2012
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
להכין את העורף
תגובות  [ 2 ] מוצגות  [ 2 ]  כתוב תגובה 
1
מתן וילנאי בסין. אין מי שיכין ל"ת
את העורף למלחמה  |  16/03/12 19:52
2
המצב הרבה יותר חמור מהמתואר
AviW  |  26/03/12 19:49
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
צבי גיל
מדינת ישראל לא התברכה בכיכרות או ברחבות גדולות והָדוּרות כמו באירופה או באמריקה. הכיכרות ה"היסטוריות" כמו כיכר מוגרבי וכיכר דיזנגוף בתל אביב וכיכר ציון בירושלים נהרסו בתנופת תהליך אורבאני מעוות, והכיכרות החדשות אינן משדרות איזה הוד ורושם כפי שהיינו מצפים    על אסתטיקה עירונית בארץ
אריה אבנרי
מה באמת מסתתר מאחורי מינויו של השר לביטחון העורף מתן וילנאי לשגריר ישראל בסין?    האם מאחורי המינוי מסתתר תרגיל פוליטי מסריח שרקחו חבריו למפלגת העצמאות, שר התמ"ת שלום שמחון ושר הביטחון אהוד ברק?    על איש-הקש של ברק ושמחון
ד"ר מוטי גולן
עצם הימצאותו התמידית של הלחם על השולחן גם בעת מסעות בני ישראל במדבר כאשר המשכן היה מפורק היא, למעשה, תכלית מצוות העשה כעדות התורה: "זאת עבודת בני קהת... קודש הקדשים. ובא אהרון ובניו בנסע המחנה... ועל שולחן הפנים... ולחם תמיד עליו יהיה"
ציפי לידר
המשכן במהדורה חוזרת - מדוע?    מה לומדים מאדריכלי המשכן בצלאל ואהליאב?    ומה פשר ההופעה הסדרתית של השבת?    וגם: משה הממונה על הקופה הציבורית    על כל אלה ועוד בפרשותינו ויקהל-פקודי
נסים ישעיהו
בכל דור ודור, כשיהודי חווה במלוא העוצמה את עובדת היותו בגלות ושהשכינה עצמה נמצאת בגלות, זו הדרך לעורר בלבו את הרעותא דלבא, את הרצון הפנימי להשכין את הקדושה פה על עצמו ועל עם ישראל ועד להשכנתה בעולם כולו
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il