בן כספית על מסלול התפוגגות

בן כספית שבוי בשנאתו לראש הממשלה, וזו מכתיבה לו את המילים אותן יגיד או יקליד על נתניהו. הוראה ראשונה: להכחיש. אין כאן שום שנאה - הכל לגופו של עניין במסגרת המחויבות שלי לדמוקרטיה, ולשירות שאני מספק לאזרחים. מה שבן כספית לא מבין, שההכחשות שלו מעוררות גיחוך. תחת הכותרת "שקר הקשר" (מעריב, 19.6.12), מבטל בן כספית את אמירתו של רזי ברקאי, לפיה חלק מהעיתונאים קשרו קשר נגד נתניהו (תיק תקשורת, 14.6.12). "זה שקר", קבע כספית בנחרצות. וכדי לחזק את המסר, הוא מזכיר לנו "קשר" אחר: "יכול להיות שהבלבול של רזי ברקאי נובע מהעובדה שהיה כאן קשר של התקשורת, וגם של הפרקליטות, נגד ראש ממשלה מכהן. קראו לו, אהוד אולמרט"... והוא ממשיך: "אגב, גם אהוד ברק בשעתו, וגם נתניהו בקדנציה הראשונה שלו, חטפו מהתקשורת הרבה יותר ממה שחוטף ביבי היום". גנב דעת קלאסי בן כספית נוהג כמו גנב דעת קלאסי. הוא אומר רק חצי אמת, ש(גם)במקרה הזה, גרועה משקר. שלושה ראשי ממשלה הוא הזכיר - אף מילה על שרון. כנראה גם הוא מבין את עוצמת החרפה באתרוג רודן שלא עצר באדום. זה אותו עדר, שבגזר-הדין נגד חביב התקשורת, עבריין המין המורשע חיים רמון - גינו שלושת השופטים את המאמץ שעשו - תוך חריגה מכללי האתיקה - כדי לזכותו. זאת לא מעידה, אלא דרך התנהלות שגרתית של העדר, שמחזיק בתודעתו רשימה של טובים ורעים. נכון, התקשורת "טיפלה" באולמרט ובברק, אבל זה קרה רק לאחר שאלה נכנסו ללשכת ראש הממשלה בזכות סופת טורנדו גבית של התקשורת. פתאום התברר, שברק לא כזה גאון כמו ששווק לציבור. ובאשר לאולמרט, מעריב - תחת העורך אמנון דנקנר - בסיוע ארטילרי של טומי לפיד - סיפק שירותי ליווי לראש הממשלה הכושל. זה היה כל כך שקוף ועלוב, עד שאולמרט הרגיש מספיק נוח לומר בראיון לעיתון: "ניצחנו, אין ספק שניצחנו". הוא התכוון למלחמת הכישלון שניהל נגד החיזבאללה. המראיין, אם שכחת, היית אתה, בן כספית. ואם על ברק ואולמרט ניתן וצריך לומר שהגיעו לשפיץ בזכות התקשורת, הרי שנתניהו הגיע - בשתי הקדנציות - למרות התקשורת. בקדנציה הראשונה, התקשורת גייסה את עצמה למען פרס. כמו ב-99', גם ב-96', התקשורת מכרה את כבודה המקצועי למען חסימת נתניהו. זאת האמת, ואלה הן העובדות. הראיות בארכיונים. הערה בנימה אישית ולסיום, הערה לבן כספית בנימה אישית. אנחנו מכירים. יש לו כמה רגעים יפים של ויכוחים וצחוקים משותפים. כמי שרוצה בטובתך, אני מציע לך להתמודד באומץ עם האובססיה שלך נגד ראש הממשלה. אל תשכח - נתניהו כמנהיג, הוא סה"כ הפתקים של האזרחים שהצביעו בשבילו. רדיפה זו לא ביקורת. זאת הסיבה שהיא מקוממת. בתוכנית האחרונה של "פגוש את העיתונות" (16.6.12), אתה אמרת על ראש הממשלה: "אין מי שיכול להפיל אותו. לא מימין, ולא משמאל. מי שיכול להפיל את נתניהו - זה רק נתניהו". בפרפראזה למה שאמרת, אני אומר לך: אין מי שיכול להפיל אותך. לא בידיעות, ולא בהארץ. היחיד שיכול להפיל אותך, זה רק אתה. אם לא תדע לעצור בזמן, אמינותך תתרסק. אתה על מסלול התפוגגות, בן. לגזור ולשמור...