בעקבות עליית הנאצים לשלטון והוצאה להורג של שני אזרחים גרמנים, בברלין, בשל החזקתם בחשבונות בבנקים בציריך מבלי שהצהירו על כך לרשויות אימץ הפרלמנט השוויצרי בשנת 1934 את סעיף 47 לחוק הבנקאות הקובע סנקציה פלילית לכל מאן דהוא שהינו עובד, מנהל, דירקטור, מבקר חיצוני או אורגן של בנק שוויצרי ואשר מוסר מידע כל שהוא בקשר למיהותו, פעולותיו הבנקאיות או עצם החזקת חשבון של לקוח.
הסודיות הבנקאית הינה זכותו הבלעדית של הלקוח ולא של הבנק.מעולם לא נשחקו עוצמתה ויתרונותיה של הסודיות הבנקאית, כפי שחווים הבנקים השוויצריים, כבשנתיים האחרונות בכלל ובחודשים האחרונים בפרט.
שינוי כללי הסודיות הבנקאית מן היסוד
במרוצת שנות ה-90 לנוכח כללי הלוחמה ב
הלבנת הון אשר יועד בראש ובראשונה למאבק באירגוני הפשע המאורגן, הברחות סמים, שחיתויות, ופשעים אחרים. במהלך העשור האחרון נוספו, לאחר אירועי ה 11 בספטמבר 2001 כללים שנועדו לסייע לארצות הברית ויתר המדינות במאבק נגד אירגוני הטרור. כללים אלה חייבו את הבנקים השוויצריים ליישם מדיניות חדשה אשר עמדה בסתירה רבתית לעיקרון העל אשר שרר עד אז ולפיו שמו ופרטיו האישיים של הלקוח אינם ידועים אלא למספר בודד של עובדי הבנק ואין רשויות מדינה זרה רשאים לקבל מידע כלשהו אודות לקוח הבנק שהינו אזרח אותה המדינה אלא בהסכמת הלקוח או באישור בית המשפט השוויצרי בו עומדת ללקוח הזכות להתנגד למסירת המידע אודותיו.
כללי הכר את הלקוח, זיהויו והבנת הזיקה והסיבה הכלכלית לפעולותיו בחשבון הבנק שינו את כללי הסודיות הבנקאית למן היסוד. הכללים ללוחמה בהלבנת ההון אומצו על-ידי אירגון ה-
OECD.
במסגרת עבודתה של הוועדה המיוחדת ה-FATF אשר קבעה 40 כללי על ועוד 8 כללים שנועדו לסייע בלוחמה באירגוני הטרור. כללים אלא הפכו לנחלת הכלל ומדינה אשר סירבה ליישם 48 כללים אלה הושמה ברשימה שחורה אשר, הלכה למעשה, גררה סנקציות מהקהילה הכלכלית הבינלאומית.
בשוויץ מועסקים כ-135 אלף איש בסקטור הבנקאי המהווים כ-4.1% מכוח העבודה במדינה. לעומת זאת תרומתו של מיגזר זה לתמ"ג עולה כדי 41.3 מיליארד פרנק המהווים 7.6% הימנו, (מקור: אירגון הבנקים השוויצרי) וזאת מבלי לקחת בחשבון את תרומתו העקיפה של מגזר זה לכלכלה המקומית הבאה לידי ביטוי בהכנסות העקיפות כגון מתיירות לקוחות הבנקים, רכישת מוצרי יוקרה בעת ביקורם בשוויץ וכו.
אירגון הבנקאות השוויצרי אמד את סך נכסי הלקוחות בשוויץ בכ-5,400 מיליארד פרנק (2009) מתוכם כ-3,000 מיליארד, המהווים 56% מהם, הינם בבעלות לקוחות זרים.
אין חולק כי שוויץ הינה אחד מהמרכזים הפיננסים הבינלאומיים החשובים ביותר בעיקר בתחום הבנקאות הפרטית. לשוויץ מיוחסים כ-29% מכלל הנכסים הפיננסיים בעולם המוחזקים על-ידי לקוחות זרים ומכאן פשר הקמתם ופעילותם של למעלה מ-150 בנקים זרים בשוויץ.
שוויץ רכשה את מיקומה המרכזי בבנקאות הבינלאומית בזכות מספר גורמים וביניהם יציבות פוליטית, שגשוג כלכלי והעיקר שקט ביטחוני.
בפעם האחרונה בה שוויץ השתתפה במלחמה הייתה ב-1847 עת פרצה מלחמת האזרחים שנמשכה כשלושה שבועות, בין הקנטונים אשר ביקשו לפרוש מהפדרציה לבין הקנטונים שהתנגדו לפרישה זו בדומה לעילה לפרוץ מלחמת האזרחים בארצות הברית כ-15 שנה מאוחר יותר.
לשוויץ מסורת בת למעלה מ-200 שנות התמחות בתחום ההשקעות והבנקאות הפרטית שבעיקרה נועדה, בראש ובראשונה, לשמר את הונו של הלקוח וכן, אם כי בדרגה פחותה יותר, להאדירו.
המשבר הפיננסי האחרון החריף את הצורך של מדינות רבות לפעול במישור הרב-לאומי והבילטרלי על-מנת שהון (שחור) יוחזר למדינות הנוגעות בדבר וכך יצומצם הגרעון התקציבי והחוב הלאומי.
ההתחלה של הסרת הסודיות הבנקאית השוויצרית
ביום 18 בפברואר 2009 העבירה רשות הפיקוח על הבנקים השוויצרית לרשויות המס בארה"ב את נתוניהם של 255 לקוחות אמריקניים של הבנק מספר אחת במדינה - יו.בי.אס - נתונים הכוללים, בין היתר, את שמותיהם, כתובותיהם, מצב חשבון, תאריכי הפקדת הכספים והעברתם פעולות ההשקעה שבוצעו, רווחי הון, הכנסות מריבית ועוד.
הייתה זו רק ההתחלה של הסרת הסודיות הבנקאית השוויצרית ממאות ואף אלפי לקוחות הבנק, וזאת מבלי שניתן ללקוחות אמריקניים אלה להתנגד להליך זה בפני הערכאות השיפוטיות כמתחייב מהדין השוויצרי.
מסירת המידע כאמור בוצעה בחשאי. למחרת, משנודע הדבר, הוכתה הקהילה הבנקאית בתדהמה רבתית. תחת האיום האמריקני להגשת תובענה פלילית נגד הבנק הגדול והמשמעותי ביותר בשוויץ נכנע המימשל השוויצרי ומסר את הנתונים.
בעתירה שהגישו מספר לקוחות אמריקניים כנגד רשות הפיקוח על הבנקים קבע בית המשפט הפדרלי בינואר 2010 כי אכן חרגה רשות הפיקוח מסמכותה וכי הפרה את הוראות הדין. ברם, בית המשפט הפדרלי לערעורים פסק לאחרונה, בערעור שהגישה רשות הפיקוח ברוב של 3 שופטים כנגד 2 כי לאור נסיבות העניין היה סיכון ממשי לפגיעה חמורה ביותר באינטרסים של המדינה אילו היו האמריקנים מגישים את התביעה הפלילית כנגד הבנק ומשום כך לא היה דופי של ממש בהתנהגות רשות הפיקוח על הבנקים.
במרוצת 2010 ו-2011 העבירו הרשויות בשוויץ לרשויות האמריקניות את פרטיהן של אלפי לקוחות אמריקניים נוספים המחזיקים חשבונות בבנק יו.בי.אס. העבירות אותן ייחסו האמריקנים לבנק התייחסו לסייוע לתושבי ארצות הברית להונות את רשויות המס.
בימים אלא מסרו רשויות המס בארה"ב כי הם מצויים בהליכי חקירה מתקדמים כנגד מספר בנקים שוויצריים נוספים ובינהם HSBC CREDIT SUISSE ,WEGELIN JULIUS BAER בעילות דומות.
על-פי העיתונות המקומית הרי שגם שני בנקים ישראלים בשוויץ נתונים תחת חקירה מטעם הרשויות האמריקניות. עוד עולה כי בנקים שוויצריים העבירו לרשויות בארצות הברית את שמותיהם של עובדי הבנקים אשר טיפלו בלקוחות אמריקניים. מובן כי משנודע הדבר כי אכן הועברו נתונים אלה אחזה בקרב עובדי הבנקים דאגה רבתית שכן אין יודע כיצד או עלולות או עשויות הרשויות בארה"ב לפעול כנגדם.
נמנעים מקבלת כספים הנגועים בעבירות מס
חלק מהבנקים הקנטונליים בשוויץ, הנחשבים איתנים ביותר, הודיעו כי הם מחילים על כלל לקוחותיהם את החובה להצהיר בכתב כי הונם בבנק אינו קשור לעבירה כלשהי בהקשר המיסויי וכי הם מורים לבנק, בהוראה בלתי חוזרת, להעביר לרשויות כל מדינה שהיא את כל פרטיהם שמותיהם ותנועות חשבונותיהם לפי דרישת הרשויות.
ממשלת שוויץ החליטה כבר בשנה שחלפה כי על בנקים שוויצריים להימנע מקבלת כספי לקוחות או לבצע פעולה בנקאית בכספים אשר לגביהם יש חשש כי הינם נגועים בעבירות מס במדינת תושבותו של הלקוח.
יתרה מזו, שוויץ אימצה את כללי ה-OECD בכל הנוגע לסעיף 26 למודל האמנה למניעת כפל מס לרבות העברת מידע לרשויות המוסמכות של מדינות זרות בכל הקשור לכספי לקוחות החשודים בעבירות מס.
לאחרונה קבע האירגון כי עבירות מס יכללו מעתה הגדר עבירות המקור לצורך חוקי הלבנת ההון. מכאן שבנקאי אשר יודע או אמור לדעת כי כספי לקוחותיו אינם מוצהרים במדינת תושבותו של הלקוח בקרב רשויות המס עשויי למצוא את עצמו, עם כניסת החקקיה החדשה לתוקף, כמי שמבצע בעצמו עבירת הלבנת הון.
