רעידת אדמה?

הביקורות מצד אחד וההתלהמות מצד שני מיד לאחר הכרעת הדין של אהוד אולמרט אינן מפתיעות כלל כי הרי זה מה שקורה תמיד אצלנו בעקבות אירוע בסדר גודל לאומי: מי שהיה נגד נשאר בדעתו כי אולמרט הוא לא ראוי ומי שהיה בעדו כבר ממליך אותו מחדש. אלה גם אלה לוקחים את הכרעת הדין (בהנחה שקראו לפחות את התקציר) ומנקרים מתוכו את הסעיפים הנוחים להם. וזו בעיה לא פשוטה כיוון שהציבור הרחב שאיננו מתעמק בכתובים ניזון מאינטרסנטים מגמתיים. כי מה יש לנו ברגע זה: אולמרט יצא זכאי, הפרקליטות פישלה ופרקליט המדינה צריך ללכת הביתה. כי מדובר ברעידת אדמה. אני מבקש להאיר נקודה שכלל לא עלתה לדיון עד כה: אהוד אולמרט זוכה בשני סעיפים, ראשונטורס וטלנסקי, ואשם בסעיף מרכז ההשקעות. שני הסעיפים קשורים בכספים שאולמרט נהנה מהם באופן אישי בעוד הסעיף השלישי נוגע בתפקידו המיניסטריאלי הישיר כשר התמ"ת ! כלומר, במשרה בו הייתה לו אחריות כחבר ממשלה הוא יצא אשם אבל כאשר בלהט הדיון הציבורי סעיף זה נחשב כפחות משמעותי לעומת הסעיפים של הנאות אישיות, בהם יצא זכאי, למרות שבית המשפט קבע במפורש שכספים שיחקו תפקיד ראשי בשני המקרים אלא שהם לא עברו את הסף הפלילי. אבל מי שם לב לזוטות כאלה ברגעי השמחה והאושר.

ממתי פרקליט המדינה הוא קבלן הרשעות?

לאחר שאולמרט שחרר אנחת רווחה למשמע הכרעת הדין הוא הצהיר כי יש שופטים בירושלים בצטטו את מנחם בגין. אבל גם כאן ראוי להאיר כי בגין אמר זאת בעקבות הכרעת בית המשפט העליון בעניין הקמת אלון מורה, הכרעה שנגדה את השקפת עולמו של בגין. ואילו כאן משבח אולמרט הכרעה שהייתה לטובתו. יש להניח כי הוא יחזיק בדעתו זו גם כאשר יישמע גזר הדין בעניין מרכז ההשקעות בעוד כחודשיים. עוד קודם שזה קרה החלו להישמע קולות רמים הדורשים בדק בית בפרקליטות כיוון שכשלה להשיג את יעדה להרשיע את אולמרט והראשון שצריך לתת את הדין הוא פרקליט המדינה משה לדור. בלהט הדיון הציבורי איש לא עוצר לשאול מדוע שיעשה זאת? האם הוא קבלן להרשעות? מישהו ספר כמה משפטים מפסידה הפרקליטות בתיקים של אזרחים מן השורה? אז יאמר מי שיאמר כי אין דין ראש ממשלה כדין אזרח פשוט וכאשר מגישים כתב אישום נגדו צריך להעריך שסיכויי ההרשעה גבוהים במיוחד. נכון, כך צריך להיות אבל מי שמכריע בסופו של דבר הוא בית המשפט. הרי אם זה לא היה מתברר שם לא היינו יודעים כי אולמרט זכאי בעניינים כספיים לא מבוטלים. פרשת האי היווני שבה היה מעורב אריק שרון נותרה כעננה שלא חלפה משמינו כיוון שלא הובאה להכרעת בית המשפט. אם התיק שמרבים ללחוש אודותיו נגד אביגדור ליברמן לא יובא לבית המשפט לעולם לא נדע מדוע עוסקים בחקירותיו למעלה מעשור שנים.

אולמרט - איש הציבור הנחקר ביותר

מי שטוענים נגד רדיפתו של אהוד אולמרט צריכים לשאול את עצמם מדוע הוא איש הציבור הבכיר ביותר שנחקר במשטרה ורשויות אכיפת החוק האחרות יותר מכל אחד אחר. האם קמה מערכת שהחליטה להתעמר דווקא בו? מדוע זה לא קרה למנחם בגין, יצחק שמיר, אם להזכיר שני ראשי ממשלה מהמחנה הלאומי? וכיצד יכולים מקורבים ותומכים שלו לדרוש את ראשו של לדור כאשר אנו עדיין זוכרים כי אהוד אולמרט לא התפטר בעקבות דוח ועדת וינוגרד הקשה על תפקודו במלחמת לבנון השנייה? משום כך אנשים אלה כבר לא פוסלים את האפשרות כי אולמרט שבעיניהם כבר טוהר ישוב לזירה הפוליטית, יאבק בה ואולי יזכה לשבת שוב בלשכת ראש הממשלה. הוא כבר היה שם והוכיח עצמו כמנהיג מעשי והוא ידוע ומוכר כמנהל טוב ויעיל. העובדה שבתיק ראשונטורס הוא טען לאי-סדרים ובלגנים שלא היו בשליטתו היא עניין זניח. זה שיד ימינו בכל דבר ועניין הורשעה בסעיף זה היא לכל היותר תקלה ברמה האישית שלה, לא שלו. לעתים קורה שהכפופים נשארים בשולי הדרך כאשר דוהרים קדימה. ומכיוון שאלה פני הדברים יש הסוברים בקרבתו של אולמרט בקול רם כי ראוי לה לפרקליטות לעשות חושבים בקשר לכתב האשמה נגדו בפרשת הולילנד שכבר מתבררת בבית המשפט, הפעם בת"א. לזה קוראים לנצל את ההצלחה למרות שהעונש על אשמתו עדיין לא ניתן. בית המשפט אמר את דברו וחייבים לציית לו. בישראל שאין בה חוקה ובלמים ואיזונים משוכללים, אין מורא על השלטון מלבד מערכת המשפט, משטרה ומבקר המדינה. מי שמטיח בהם בוץ מטיח אותו בעצם על כולנו. מה שקורה מאז אתמול איננו חדש. כאשר האחראים לאסון שריפת הכרמל מצפצפים על הביקורת נגדם הם משדרים זלזול ברשות שלטון שנוצרה למטרות שרשות אחרת לא מסוגלת לבצע. בזמנו, משה קצב ראה ברשויות אכיפת החוק את עמודי שמשון שצריך להפילם על ראשי כולנו ואהוד אולמרט עצמו התבטא בחריפות קבל עם ועדה נגד מבקר המדינה אישית. מעניין מה הוא חושב היום על כך שההרשעה היחידה שלו, בפרשת מרכז ההשקעות, נחשפה על-ידי אותו מבקר המדינה.