השוטר ק. גיבור מקומי או אויב העם

רובנו מכירים את המשטרה מהתקשורת. ומשם זה נראה ממש רע. הכאת מפגינים, מעצרי שווא, הרשעות שווא כדי לסגור תיקים פתוחים, שיטת הקבלנות בדוחות תנועה, פרסומים לאמצעי תקשורת על חקירות בזמן החקירה, האזנות סתר אסורות ועוד. מיעוטנו ראה את השוטר ק. בפעולה וסיכון חיים למען האזרח ק. (קטן). בפרעות אוקטובר הייתה הזדמנות נדירה לחזות בתפקוד השוטר ק. בתחילת אוקטובר 2000 אירעו פרעות בכל מה שמסמן את ריבונות המדינה היהודית - היא מדינת ישראל. הופלו עמודי תאורה ושלטי דרך, פוצצו צינורות מים, נרגמו באבנים ונשרפו כלי רכב יהודיים ונוסעיהם הוכו, נעשה ניסיון להצית ישובים שלמים. ההבדל היחיד בין פרעות 2000 לפרעות 1936 הוא שאז השלטון היה בריטי אוהד את הפורעים והיום יהודי ואוהד את היהודים?! היו טענות מוזרות כאילו מדובר בהפגנות למען שוויון. כל ילד יודע שבהפגנה נישאים שלטים ובהם מפורטות דרישות המפגינים כמו "שרון רוצח", "לחם-עבודה", "שלום עכשיו" ועוד. בפרעות אוקטובר 2000 לא הונפה אף כרזה אחת על-ידי אחד מעשרות אלפי פורעים. הכרזה היחידה הייתה "איטבח אל יהוד" שנרשם על כאפיות של רעולי פנים, שזה בתרגום לעברית "אנו רוצים שוויון זכויות" וכרזות לא מילוליות כמו אבנים של 20 ס"מ, קלע דוד - קטן אבל הורג, זיקוקים, בקבוקי תבערה, מוטות ברזל ועוד "שלטים" מסוג זה, שגם משמעותם הלא מילולית לעברית "שמעונית" היא "אנו רוצים שוויון זכויות", "איטבח אל יאהוד" גם נצעק אל חלל האוויר בגרונות ניחרים מטירוף. אחרי סיום הפרעות, בהם נהרגו 13 פורעים מוסלמים, הועבר למגזר הערבי המסר החד והברור הבא: מי שישתתף בפרעות עלול להיהרג או להיפצע. אין יותר ביטחון שהרס רכוש המדינה, ורצח אזרחיה יעבור בשלום. המשטרה, קציניה ושוטריה יצאו "גדולים". מפקדים בכירים היו באירועים עצמם ופעלו. זאת בניגוד חריף למקרה מדחאת יוסף, שם כל צמרת צה"ל, מהרמטכ"ל ודרומה היו ולא עשו דבר להצלת חייו של חייל צה"ל. שוטרים שפעלו נכון קיבלו קידום והכול נראה רגוע. לאחר לחץ של ערביי ישראל על ממשלת ברק, אישרה האחרונה הקמת ועדת חקירה ונשיא בית המשפט העליון, השופט אהרן ברק, הקים בצעד חסר תקדים וועדה בה לא היה איש מקצוע אחד! היו בה השופט אור, שופט ערבי ופרופסור יהודי למזרחנות, שדעותיו הפוליטיות זהות לאלו של השופט ברק (שלא צריך להביען בע"פ או בכתב, הדבר חרוט עמוק במעשיו). מתברר שהלחץ היה מיותר. מספר שנים לאחר מכן נעצר השייח' ריאד סלח והמגזר הערבי געש ואיים על המגזר היהודי שוב בפרעות, אך למרבה ההפתעה כבר כשנה יושב השייח' הנכבד (או לא) במעצר ואין ציוץ ערבי אחד! כיוון שבוועדה לא ישב בעל מקצוע אחד היא עשתה עבודה אקדמית למחצה שלא הייתה מזכה אותה בשום תואר, זולת "חאפרים": 1. ארגון עדללה העיד בשם הערבים שנפגעו ולא הנפגעים עצמם. 2. חברי הוועדה, אנשים מוגנים ע"י אבטחה, החיים בשקט ושלווה ומכירים את מקומות העימות רק מהמפה, ניסו לנתח האם הייתה סכנת חיים לשוטרים או לא, שנתיים לפני כן. וברוב רדידותם לא פנו לפתרון הפשוט של לקחת גולגולת של תורם הודי מבית ספר לרפואה ולזרוק עליה אבנים בגדלים שונים וכן קלע דוד וזיקוקים ממרחקים שונים ולראות מהי התוצאה האובייקטיבית. 3. חמור מכל, חברי הועדה "ויתרו" על עדויות מרשיעות כיוון שסימנו את המטרה עם תחילת העדויות והמטרה הייתה פיטורי מספר שוטרים בכירים להרגעת הרוחות, שבדיעבד נראה צעד מיותר. 4. חברי הוועדה, למרות שרובם שופטים ודיני הראיות מוכרים להם היטב, החליטו לנצל בזדון את חוק ועדות החקירה, שלא מחייבם לדון לפי דיני הראיות, התעלמו מעדויות חותכות והאשימו שוטרים האשמות בהריגה ללא כל ביסוס ראייתי. חמור מכל דחו ביסוס ראיתי שהצביע על חפות חלק מהשוטרים. עולות מכאן שתי מסקנות לא אישיות: 1. אם לא נמהר ונהפוך את החלטת ועדת אור על פיה אנו צפויים בפרעות הבאות להירצח נפש ואף שוטר כבר לא יעזור לנו. זאת בעקבות המלצות ועדת אור וקבלת מסקנותיה על-ידי הממשלה בצורה גורפת. "תחנת משטרה אפשר לצבוע" אמר מפקד בכיר, בתגובה על ירי בנצרת על פורעים שניסו לשרוף את תחנת המשטרה, והמליץ בדיעבד, לשוטריו לברוח במקרה דומה בעתיד. בעתיד השוטרים ישבו בתחנה או בביתם ויקבלו קריאות מצוקה מאזרחים ויתיקו אותם. בזה תיגמר עבודתם, זאת כדי שלא יגיעו כנאשמים לוועדה הבאה. 2. יש צורך לעשות שינוי דחוף בחוק ועדות החקירה: א. ועדת חקירה תהיה מוגבלת בזמן, למרות עומס העדויות הרב ב. יהיו בוועדת החקירה אנשי מקצוע בדימוס וגם שופט אחד שינחה, במשמעויות המשפטיות אך לא ישתתף בפועל. ג. הוועדה תפעל לפי דיני הראיות אחרי תחילת עבודת ועדת אור סימנה הפרקליטות מספר ראשים לעריפה ובניהם רפ"ק גיא רייף. מבין המהלכים המכוערים של עדנה ארבל, כיום שופטת בית המשפט העליון, היו שליפתו מקורס פו"מ, מעצר שווא ע"י המחלקה לחקירות שוטרים של הפרקליטות, הדלפות שקריות לעיתונים ולבסוף זיכוי מחוסר הוכחות. כפי שכבר ראינו, הרשעה בסיוע התקשורת וללא משפט הפכה לנורמה מקובלת על הפרקליטות והפכה לאומנות ע"י עדנה ארבל ומזרחי. אני יודע שמרבית תושבי ישראל חיים בגוש דן והפרעות הבאות יתחוללו כנראה באותם מקומות שרחוקים מגוש דן. למרות זאת אני פונה אליכם, זוהי ההזדמנות האחרונה לחסום את עגלת הערכים המתדרדרת לתהום. ערך הגנה על חיי אזרח, אפילו אם הוא יהודי, הוא מיסודות המשטר הדמוקרטי בישראל, לא פחות ואפילו יותר מכל ערכי השוויון והצדק. אנו עדים לביסוס מפחיד של תרבות ההפקרה, בה איש לא משלם את מחיר הבגידה. במקרה מדחאת יוסף, איש לא שילם את מחיר הבגידה. אחד נהיה שר ביטחון ואחר הפך רמטכ"ל. במקרה ועדת אור, אנשים שהגיע להם צל"ש, שחירפו נפשם כדי למנוע מאזרחים יהודים להירצח, פוטרו ונטבע בהם אות קלון. איש לא שילם את מחיר הבגידה - לא חברי הוועדה היהודים ולא מפכ"ל המשטרה שהיה צריך להתפטר ולתת את המפתחות לביטחון תושבי המדינה לבית המשפט העליון, שהוציא 2 מחבריו המכובדים לוועדת אור. השבוע הגיעה לרפ"ק גיא רייף הודעה קצרה בזו הלשון מהמפכ"ל לשעבר: 1. בתוקף הסמכות הנתונה לי על-פי סעיף (2)10 לפקודת המשטרה (נוסח חדש) התשל"א - 1971 אני מפטר אותך משירות המשטרה 2. פיטוריך יכנסו לתוקפם בחלוף 30 יום ממועד מסירת מכתבי זה לידיך. בכבוד רב שלמה אהרונישקי, רב ניצב המפקח הכללי ראיתם??? "בכבוד רב", בכבוד או בהשפלה???? עצירת עגלת הערכים המתדרדרת היא משימה קשה אך במקום רק להתבכיין הגיע הזמן לעשות. זוהי הזדמנות נדירה, לנו האזרחים להתחיל ולפעול למען עצמנו ולצאת מהפסיביות של קוראי עיתונים וצופי טלוויזיה. כמו שעדנה ארבל סימנה את רפ"ק גיא רייף כך אנו הציבור צריכים לסמן את רפ"ק גיא רייף כמודל לאומץ לב ויושר ולהירתם למאבק להחזרתו לשירות במשטרת ישראל. עם אנשים כמוהו המשטרה תהיה יותר אמינה. ברור, שאין כל טעם לפנות לבג"צ כיוון שכל שופטי בג"צ הם חבורה מלוכדת שעומדת ללא סיוג מאחרי השופטים בוועדת אור וכן מאחרי עדנה ארבל שסימנה את גיא רייף. המאבק צריך להתנהל בזירות אחרות כמו פרסום ממומן באמצעי התקשורת, מסיבות עיתונאים, מאמרים מסוג זה, הפגנות (באישור המשטרה) ולחץ על חברי פרלמנט - אותם אלו שמנשקים את ילדנו לפני הבחירות אך לא עונים לטלפון, מכתב או דוא"ל אחריהם. באתר www.jewish-company.com, תוכלו למצוא תזכורות וחומר לרענון על פרעות 2000 תחת הלשונית "ועדת אור" ו"ארכיון".