ילדים מתים על דינוזוארים. אולי זה המסתורין, אולי זה הגודל, אולי הצורות המוזרות, ואולי השמות שוברי השיניים. חובב הדינוזאורים הפרטי בן החמש, למשל, סיווג אותם - לצד כרישים, תנינים ונחשים - כ"חיות מסוכנות", מה שנתן להם באופן אוטומטי תג של חיה מועדפת. עידן הדינוזאורים, התערוכה שמתארחת בהאנגר 11 בנמל תל אביב במהלך אוגוסט, קורצת לחובבי הדינוזאורים הצעירים. בתערוכה מוצגים יותר מ-30 דגמים בגודל אמיתי, שאפילו נעים ומשמיעים קולות. בן החמש הפרטי אומנם ידע היטב לאן הוא מגיע, ובכל זאת, עם הופעתו של הדינוזאור הראשון הוא זינק ממקומו והתרוצץ בהתלהבות בין הדגמים, תוך קריאות "יו, אני לא מאמין!" או "תראי את זה!" ו"איך קוראים לזה?". והוא לא היה היחיד. חלל ההאנגר הוחשך, והדינוזאורים הוצגו בהעמדות המנסות לדמות סצנות אמיתיות מהעידן ההוא, בתוספת תאורה צבעונית. לצד כל דינוזאור הוצב שלט עם שם החיה שובר השיניים ועם מידע עליה: גודל, משקל, תקופה, משהו פיקנטי על הצורה ועוד. יש בהחלט ייצוג נאה לשלל הצורות הדינוזאוריות הביזאריות, ובהן הברכיוזאור ארוך הצוואר, הפכיצפלוזאור בעל הכיפה הנוקשה בקצה ראשו, הסטגוזאור וגבו מכוסה הזיזים, הפטראנודון המעופף, וכמובן - הטירנוזאורוס, הלוא הוא T-Rex המפורסם. מבחינת ההיצע הדינוזאורי באנו על סיפוקנו. יחד עם זאת, למרות המבחר ולמרות ההתלהבות של דור ההמשך לא מדובר במיצב מרגש או מסעיר. אומנם הפסלים נעים ומשמיעים קולות, אבל הם לא נראים משכנעים במיוחד, בטח לא מקרוב. מלבד אוסף דינוזאורים מבטיחה התערוכה גם סרט בתלת ממד - "המפץ הגדול". סיפור המסגרת של הסרט, שבו כאילו אנו יוצאים לאיזה מסע בזמן מימי המפץ הגדול ועד ימינו, היה קצת תמוה, והרצף ההיסטורי היה מלא קפיצות וחורים. אחרי הכל, בלתי אפשרי להספיק ב-25 דקות כמה מיליארדי שנים שקרו בהן לא מעט דברים, ועוד לדחוס פנימה מסר אקולוגי לסיום. בת העשר אומנם הייתה מרוצה, ואף למדה ש"כדור הארץ קיים הרבה זמן והיו כל מיני תקופות", אך אני התקשיתי לעקוב אחר הנרטיב בגלל האפקט הרובוטי בקולו של הקריין, שעשה לי כאב ראש והחזיר אותי לאייטיז במקום לקרטיקון.

תקלות והוצאות לא מתוכננות

העובדה שבביקור שלנו אחד משני אולמות ההקרנה שבק חיים - מה שיצר עומס על האולם המתפקד ואינסוף מבקרים עצבניים - בטח לא עזרה לחוויית הצפייה. אני מקווה שמדובר בתקלה חד פעמית שטופלה ולא תחזור על עצמה. עוד מבטיחה התערוכה אזור פעילות שבו "יכול הקהל לרכוב על גורי דינוזאורים, להצטלם עם דינוזאורים, לצייר ולצבוע וגם לשחק בלהיות ארכיאולוגים, תוך חפירה וחיפוש העתקי מאובנים" (מתוך אתר התערוכה). ובכן, לידיעתכם: פינות הצביעה וחיפוש המאובנים הן חינמיות, אבל קחו בחשבון שאת המאובנים יש להחביא חזרה בחול למען הפלאונטולוגים הבאים. לעומת זאת, כדי להסיע את הילד על דינוזאור תיאלצו להיפרד מעשרה שקלים, וכדי לקבל תמונה שלו על דינוזאור מעוד 20 שקלים (כולל התמונה. ואם תצלמו לבד זה עדיין יעלה אותו דבר). חבל שהמארגנים לא ציינו באתר בצורה ברורה שמדובר בפעילות בתשלום נוסף. מבקרים רבים התבאסו - ובצדק - מהגבייה הנוספת. אם כבר החלטתם להוציא סכום נוסף על כרטיס הכניסה, עדיף לרכוש איתו הדרכה קולית (עשרה שקלים), שבהחלט יכולה לשדרג את הביקור לילדים שיש להם סבלנות לעמוד ליד כל מוצג ולהאזין למידע עליו. לחלופין (או בנוסף) אפשר לרכוש כמזכרת נחמדה את חוברת התערוכה (15 שקלים), שכוללת תמונות והסברים על הדינוזאורים המוצגים. בן החמש המשיך לעיין בה כל הנסיעה הביתה, ולמחרת בבוקר, עוד לפני שיצא מהמיטה, שב ודיפדף בה בעניין רב. אין לי ספק שיחזור אליה שוב ושוב. והמלצה קטנה לסיום: את הקטנטנים עדיף להשאיר בבית. ילדים מגיל שנה חייבים לרכוש כרטיס, ומדובר בסכום לא סמלי (85 שקל מחיר מלא). גם אם בן השנתיים שלכם הוא צופה נלהב של "דינו דן", אל תיבנו על זה שהוא יפיק את המקסימום מהתערוכה עצמה. עידן הדינוזאורים, האנגר 11, נמל תל אביב. שעות פתיחה: ראשון עד חמישי בין השעות 22:00-9:00, שישי 16:00-9:00. התערוכה פתוחה עד ה-31.8. כניסה: 85-65 שקלים