אנו רואים פרסומים על כך שקבוצת סופרים עומדת לעתור לבג"ץ על-מנת שיורה לראש הממשלה שאם יוחלט על תקיפה באירן יובא הדבר למליאת הממשלה.
ובכן סופרים יקרים שלי, מסתבר שלא רק שאין לכם כל הבנה באיזה עולם אכזר אתם חיים, הרי שגם בעתירות לבג"צ אין לכם מושג.
בואו ואספר לכם מספר פרטים שאתם כנראה לא מודעים להם. על-מנת לעתור לבג"ץ צריך עילה, צריך החלטה מנהלית שאותה רוצים העותרים לשנות או לבטל, צריך להציג הוראת חוק שעליו עבר המינהל (בלשון עבר או עובר בלשון הווה) או חוסר סבירות קיצוני מקביל, אין בבית המשפט שלנו דן בעתירות של "אילו" או "כאילו" או על בסיס ניחוש של מה יעשה המינהל. בית המשפט איננו ממשלה, הוא איננו תחליף לממשלה, על הממשלה להחליט, ניתן לסבור מן הסתם שתקבל יעוץ ראוי לפני שתפעל, ושתחליט על-פי חוק, אך בית המשפט איננו מוסמך בשום פנים ואופן להתערב בפעולות עתידיות של הממשלה, על בסיס הערכה איך תפעל, מרחב פעולת הבג"צ הוא רק על מעשי/החלטות עבר או פעולות/החלטות בהוה ובנושאים שהם בסמכות הבג"צ, ועל-פי הפרוצדורה הבג"צית.
העדר עילה
ודאי שבית המשפט לא יכול להורות לממשלה לפעול בדרך זו או בדרך אחרת כל עוד היא לא החליטה – ואם כך תבקשו מבית המשפט, קרוב לודאי לטעמי, שעתירתכם תידחה על הסף בשל העדר עילה מוחלט, וזה עולה היום כסף, הרבה מאד כסף.
כן, היו כמה דוגמאות שבית המשפט העליון פעל ב"שיטתכם", כמו למשל בעניין
ועדת וינוגרד, שם ניסו עותרים באופן תמוה ומוזר להשתמש בבית המשפט ככלי לאכוף על הוועדה את אופני פעולתה ותזמונם בעתיד, אך זה היה בג"ץ אחר, בג"ץ שפניו השתנו מן הקצה אל הקצה מאז נשיאותו של השופט גרוניס. תשאלו את עמותת איכות השלטון (15,000 שקלים), תשאלו את אדם טבע ודין (15,000 שקלים), תשאלו את אומ"ץ 15,000 שקלים), תשאלו את רופאים למען זכויות אדם (45,000 שקלים עם עוד שני עותרים, 15,000 שקלים כל עותר), ומה שהכי חשוב תכינו מראש הרבה הרבה בוכטות להוצאות שתצטרכו לשלם.
סופרים יקרים שלי, נראה לי שאין לכם מושג במטריה שאתם עוסקים בה, תמשיכו לכתוב ספרים, תמשיכו למכור ספרים, חלקכם ימשיך לספור כסף טמא על אדמתה של גרמניה, אבל אנא אל תהפכו עצמכם לדלפונים, שימרו על כספכם, הישארו במגרש הציבורי, עיתונים, ראיונות, הרצאות וכך לפחות הקהל המאוד מצומצם שתומך בדעותיכם ימשיך להעריך אתכם, ולא תתגלגלו ממדרגות בית המשפט העליון בבושת פנים, אבלים וחפויי ראש, עם חור ענק בכיס, ותוך אובדן אחרון התומכים בעמדתכם.
