לקראת עליית העונה השנייה של "משחקי הכס”, החליטו ב-yes לצמצם למינימום את ההפרש בין השידור בארצות הברית לשידור בישראל. חמישה ימים בלבד, פלוס תרגום מעולה לעברית, הפרידו בין הצופים הישראלים לעמיתיהם ברחבי העולם, אבל גם זה היה מאוחר מדי. יותר ויותר צרכני מדיה בעלי פס רחב מסתנכרנים בשנים האחרונות עם השידורים האמריקניים, וצופים בפרקים הטריים שעות ספורות לאחר שידורם במדינת המקור.
במקביל, ומתוך צורך – או לפחות חשק – אמיתי, קמה והתפתחה בישראל קהילת מתרגמים שוקקת ואכפתית, המספקת תרגומים מהירים (גם אם באיכות משתנה) לצרכן הישראלי התובעני. מה שהחל לפני שש או שבע שנים כתחביב שולי של חובבי טלוויזיה בגיל העשרה הפך לתחום מקצועי המאוגד בקבוצות מגובשות ומושך אליו גם מתרגמים בגילים מתקדמים. מתרגמים שמעוניינים להצטרף לאחת הקבוצות נאלצים לעתים קרובות להוכיח את יכולתם בתרגום פרק מבחן מאתגר (כמו "איש משפחה”), ולהתחייב לא להסגיר את שאר חברי הקבוצה. בעולם התרגומים הפיראטיים טמונה גם הזדמנות לרווח כלכלי, אבל למרבה האירוניה היא איננה מגיעה למתרגמים עצמם, אלא נעצרת ברמת האתרים המארחים את התרגומים ומאפשרים את הורדתם. אתרים אלו, הלוקחים על עצמם גם את ההפצה והסיכונים המשפטיים, מתפרנסים לרוב ממשתמשי פרימיום ופרסומות. הגמול היחיד לתרגמים הוא הקרדיט שלהם, ולפעמים גם הוא נגזל, במסגרת המריבות הפנימיות התכופות.
תרומה לקהילה
יוני (שם בדוי, כמו כל שמות המתרגמים בכתבה) הוא סטודנט לקולנוע בשנות ה-20 לחייו, המתפרנס מעבודה סטודנטיאלית במרכז הארץ. לעולם התרגום הוא הגיע מתוך חסך בסדרות מתורגמות לשימוש עצמי. "התחלתי להוריד המון דברים באינטרנט, ואז נתקלתי בסדרה שראיתי שאין לה תרגום. התייחסתי לזה בתור אתגר אישי, של ‘יאללה, בוא נראה אם אני יכול לתרגם את זה’, ולא הפסקתי מאז”. כיום הוא מתרגם בין שלוש לארבע סדרות בשבוע, ומשלב את העשייה ההתנדבותית בין הלימודים לעבודה. "אנשים לא יודעים כמה זמן זה לוקח, ואני חייב להגיד שלא תמיד מעריכים את זה. תרגום יכול להימשך בין שש לעשר שעות אם אני לא לחוץ עליו, ולהתפרש על פני כמה ימים”. כמו כל הקולגות שלו, גם יוני לא מקבל שום תשלום בעבור עבודתו, והגמול היחיד לשעות המאמץ הארוכות ניתן לו בדמות הקרדיט בכתוביות הסיום והפתיחה.
אז למה אתה מתרגם?
"זה תחביב שאני מאוד נהנה ממנו. אני לומד להעריך ככה את תעשיית הטלוויזיה והקולנוע. קולט את הניואנסים הקטנים, שבצפייה רגילה פחות עוברים. אני מוכן להודות שזה לוקח הרבה מהזמן הפנוי שלי ושזה סוג של התמכרות, אבל בזכות זה האנגלית שלי כמעט מושלמת. עכשיו עשיתי פסיכומטרי וקיבלתי 150 באנגלית. גם הידע הכללי שלי נורא גדל בזכות זה. אם דמות מסוימת נותנת רפרנס שאני לא מבין, אני יוצא לחקור למה היא התכוונה, כי אני צריך להבין את זה”.
ערן (23), שעובד בתמיכה טכנית באזור הצפון, רואה בעבודות התרגום שלו חלק מהמהפכה החברתית. "מבחינתי זו תרומה לקהילה”, הוא אומר, "אני נהנה מזה, ואני גם עוזר לאחרים. אנשים שלא מבינים אנגלית טוב וצריכים עזרה, אז אנחנו פה בשבילם”.
זו תרומה שגוזלת לא מעט מהזמן הפרטי שלך.
"נכון, אבל גם הסיפוק הוא אדיר. צריך לנסות לתרגם פעם אחת כדי להבין את זה. כשאני נתקל במשפט מאוד קשה ומצליח לפצח אותו, ולהגיע למטרה שהכותבים התכוונו אליה מלכתחילה, זה מבחינתי חגיגת ניצחון קטנה”.
כמה זמן אתה כבר עושה את זה?
"התחלתי לפני שש שנים. אהבתי את אחת הסדרות, התחברתי עם המתרגמת, והיא הכניסה אותי לזה. מגיל צעיר אני שומע מוזיקה באנגלית, רואה סרטים מחו”ל בלי תרגום, וזה היה המשך ישיר למה שעשיתי ממילא”.
עיקר הקושי הטכני של המתרגמים נובע מהרצון לקלוע במדויק לכוונותיהם של הכותבים באנגלית, שמשלבים משחקי מילים, אזכורי תרבות פופולרית וסלנג בעייתי. ערן מציין שאתרים שמיועדים למתרגמים מרכזים ביטויי סלנג פופולריים באנגלית אמריקנית, שמסייעים לתרגום מדויק, "ויש שם אפילו טאב מיוחד לסלנג של שוטרים”. ליאור, עובד הייטק בסוף שנות ה-30 לחייו, מתאר מצב שבו "פתוחות לי לפחות 20 לשוניות במקביל, של אתרי תרגום חשובים, ויקיפדיה ומילונים”.
איך מתרגמים בדיחות פנימיות?
"יש הרבה אלתורים, משחקים עם האנגלית, מנסים כל מיני צירופים. לפעמים מצליחים, ולפעמים פשוט אין ברירה ושמים סוגריים שבהם מסבירים למה הכוונה. למרות שמבחינתנו זה ביג נו-נו והאפשרות האחרונה. מתרגם טוב תמיד יעדיף לכתוב את הבדיחה מאשר להסביר אותה. זה לזלזל בקהל שלך”.
בעיה נוספת שבה נתקלים המתרגמים האנונימיים היא התגובות הקטלניות מצד הקהל הישראלי. "כשאני התחלתי, לפני חמש שנים, אנשים ראו את התרגומים לעברית כמשהו שצריך להתברך בו ולשמוח עליו”, מעיד ליאור, "אבל היום זה כבר הפך למובן מאליו, ואפשר לראות את זה בתגובות בכל האתרים שמספקים תרגומים לעברית. אם בעבר היו מודים לנו על התרגום ומשחררים מילה טובה, היום רוב התגובות מופיעות בכלל לפני שהפרק יצא באתר. תמיד תמצא שם משפטים כמו ‘יותר מהר’, ‘כמה אני צריך לחכות’, או ‘מעט מדי מאוחר מדי’. דברים כאלה משגעים אותנו. הרי אנחנו מתרגמים לרוב יום וחצי אחרי השידור בארצות הברית. זה לא מובן מאליו. אנשים מתנהגים כאילו אנחנו חייבים להם משהו. מבחינתי זה הורג את הסצנה הרבה יותר מעניינים חיצוניים כמו עורכי דין ובעיות משפטיות”.
גם ערן, שמאחוריו חמש שנות תרגום, מודה בעצב כי תחושת התודה התחלפה במחויבות לקהל שתמיד מחפש תרגומים מהירים וזמינים יותר באתרים חדשים. "יש אצלנו בקבוצה אנשים שקמים בארבע בבוקר, שלוש שעות אחרי שהפרק שודר בארצות הברית, ומתרגמים כדי שבשמונה בבוקר, כשאנשים יקומו, יהיה להם תרגום מוכן. אם זה מתעכב בכמה ימים, אנשים מתנהגים כאילו הם משלמים לי כסף ואני עובד אצלם. פעם הייתי משתדל לעשות הכל נורא מהר, אבל היום אני לוקח את זה כמה שיותר באיזי. בסופו של יום אני צריך גם ליהנות מזה”.
איומים בטלפון
בהערכה גסה נראה שפועלים כיום בישראל בין 30 ל-40 מתרגמים ומתרגמות פיראטיים. הם מסתמכים לרוב על כתוביות הסדרה או הסרט באנגלית, ובמקרים מיוחדים יציינו בכתוביות הפתיחה כי הסרט או הפרק "תורגם משמיעה”. בצמוד למתרגמים פועלות קבוצות של מסנכרנים, הדואגים לסנכרון קובצי הטקסט וקובצי הווידיאו. בשל סוגיות משפטיות ושאלות של זכויות יוצרים, פועלים כל המתרגמים תחת כינויים שסודיותם נשמרת בקפידה. גם בכתבה זו ביקשו המרואיינים שוב ושוב לטשטש את זהותם וסימנים שעלולים להוביל לזיהויים.
ממה אתם כל כך פוחדים?
יוני: "זה תחום אפור מבחינת החוקיות שלו. אין שום הוראה גורפת שאוסרת להפיץ קובצי תרגום. אנחנו לא מפיצים את הקבצים, אלא אך ורק מייצרים אותם. אני מעדיף להיות בטר סייף דן סורי”. ערן מודה שהוא פשוט לא רוצה להסתבך "או להתעסק עם גורמים משפטיים, במיוחד בשלב הזה של חיי. לפני כמה שנים, כשעוד הייתי קטין, חלק מחברי הקבוצה שלי מצאו את עצמם מסובכים בתביעה של זכויות יוצרים. למרות שהם יצאו זכאים, ההליך המשפטי גרם להם לנזקים כלכליים לא קטנים בכלל, ואני מודה שזה הפחיד אותי. כמה שפחות אנשים יידעו שזה אני, ככה עדיף”.
עננה כבדה נוספת שמרחפת מעל עבודתם השקדנית של המתרגמים היא סכסוך פנימי בין אתרי הפצות התרגומים בישראל. על-פי עדויות זהירות עולה כי פועלים בתעשיה מנהלי אתרים שנוהגים להשמיט קרדיטים של מתרגמים, לחבל בהם או לקחת עליהם קרדיט בעצמם. לאנשים צעירים המקדישים לתרגום בין חמש לשש שעות עבודה בממוצע, המעשה החד-צדדי נתפס כהצהרת מלחמה. בשנים האחרונות נערכו כמה מאבקי רשת פומביים סביב הנושא, שכללו השמצות הדדיות מכל הצדדים המעורבים, הן באתרים והן על גבי התרגומים עצמם. חלק מהמתרגמים מעידים כי המצב הידרדר עד כדי איומים טלפוניים וחשיפת פרטים אישיים ברשת – מעשה שלא ייעשה בתחום התרגומים האסורים. איתי (32), איש פרסום העוסק בתרגום זה ארבע שנים, מסביר כי המצב החדש הוביל לשינוי פורמטים ולהתחכמויות טכנולוגיות שמטרתם להקשות על גניבת הקרדיט, גמולם היחיד של המתרגמים. "אנחנו בפירוש מרגישים שעושים עלינו כסף, ושאנחנו עובדים עבור מישהו בכפייה”, הוא אומר, "כשמגיע אדם ומודיע שדבר חשוב כמו קרדיט נתון לשיקול דעתו, זה מערער את כל העבודה הקשה שלנו. מבחינתנו זה גזל, וכבר היו מקרים שבהם הפצנו תרגומים בפורמטים נעולים ומבוססי תמונה, שאמנם הקשו על מי שהורידו את התרגומים, אבל לפחות הגנו על השם שלנו”.
העבודה הסיזיפית, שמתקיימת בתדירות גבוהה ולעתים ברמה מקצועית, מעלה את השאלה אם ירצו המתרגמים האלמונים לחצות יום אחד את הקווים ולהפוך למתרגמים לגיטימיים בחברות חוקיות. ערן מודה כי בעבר חשב להפוך את התרגום למקצוע, "אבל יש לי כמה חברים שעשו את זה, וגילו שזה לא משתלם. אי-אפשר להתפרנס מזה, ולא שווה להשקיע בתחום". יניב אידלשטיין (34), העובד כמתרגם פרילנס מומחה זה 17 שנה, נאלץ להסכים. "היום כולנו עובדי קבלן, והשכר כל הזמן יורד. אם אתה לא מתרגם מהר ומקצועי, לא תוכל לסגור את החודש. התחלופה מטורפת, וכבר נתקלתי לא פעם במנהלים שאמרו שאם לא נסכים למחיר מסוים, הם תמיד יוכלו להביא מישהו מהאינטרנט שמוכן לעשות את זה בחצי מחיר או אפילו בחינם".
מה דעתך על רמת התרגומים באינטרנט?
"יצא לי להיתקל בתרגומים מזעזעים ואיומים. גם אלו שממש השקיעו לא עשו יותר מעבודה סבירה".
יוני, מצד שני, לא מתרשם במיוחד מעבודת המתרגמים המקצועיים. "יש מתרגמים טובים, אבל גם יש בעיות של משלב. כשילדים ב'סאות פארק', שאמורים להיות בני תשע, אומרים פתאום מילים כמו אינני, היכן וידוע, זה צורם וזה בולט. בארץ עדיין נאבקים בתרגום נכון מאנגלית לעברית.
"כבר יצא לי לראות סדרה שאני אוהב במיוחד ב-yes כמה חודשים אחרי שתירגמתי אותה, ורציתי לראות אם הם השתוו לרמה שלי".
והם הצליחו?
"הם מתקרבים".
